הטילים שחדרו את ההגנה האמריקנית, והארסנל שלא הושמד: "האיראנים השתקמו מהר משחשבנו"

החדשות בקצרה

• איראן פגעה בתשעה בסיסים אמריקניים בשבועיים האחרונים.
• ארבעה חיילים אמריקנים נהרגו וכמאה נפצעו במתקפות.
• תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ': "לקינו שוב בהערכת חסר".
• הערכה: חלק מהטילים שנורו חולצו מ"ערי הטילים" האיראניות, למרות שפתחיהן הופצצו ב"שאגת הארי".
• השינוי המסתמן במערכה הבאה מול איראן: מעורבות נרחבת יותר של החות'ים

למרות הצהרותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הצבא האיראני "הושמד לחלוטין" וכי 92% ממערך הטילים שלו הושמדו, הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקניים והיקף השיגורים בשבועיים האחרונים מלמדים כי טהראן עדיין מחזיקה בארסנל משמעותי של טילים וכטב"מים, במערכי פיקוד ושליטה פעילים וביכולת להסב נזק ממשי לכוחות האמריקניים באזור. הארסנל הזה מאיים על מדינות המפרץ, עיראק או ירדן – ועלול להיות מופנה גם נגד ישראל, אם המערכה באיראן תסלים.

מאז חידוש הלחימה הצליחה איראן לחדור את מערכות ההגנה האמריקניות ולפגוע בתשעה בסיסים של צבא ארה"ב ברחבי המזרח התיכון. ארבעה חיילים אמריקנים נהרגו וכמאה נפצעו, ובכמה מהאתרים נגרם נזק כבד. תיעודים שפורסמו ברשת חשפו אש אדירה בבסיס מוואפק א-סלטי, הרס נרחב במוצב סמוך לגבול ירדן-סוריה ופגיעה משמעותית בבסיס אמריקני בארביל.

"לקינו שוב בהערכת חסר"

בשיחה עם N12 מסביר תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, כי היקף הירי מעיד על שלוש יכולות איראניות שעדיין נותרו פעילות: מוכנות גבוהה של מערכי הטילים והכטב"מים, תפקוד של מערכי הפיקוד והשליטה וקצב התאוששות מהיר מהתקיפות. "פרק הזמן בין תקיפה אמריקנית לבין התגובה האיראנית קצר מאוד", אומר חיימוביץ'. "אפשר לראות שמערכי הפיקוד והשליטה שלהם עובדים ופעילים. בלי מערך כזה אי אפשר לבצע את התגובות האלה – לא בתזמון, לא באופן ההפעלה ולא בהיקפים".

הנתון הבולט ביותר הוא מספר הטילים שירו האיראנים לעבר ירדן, בעיקר לאזור עקבה ולבסיס המשותף לארה"ב ולירדן באל-אזרק. "מדובר ביותר מ-60 טילים בליסטיים", הוא אומר. "אלה טילים שרלוונטיים גם לישראל – בטווח, במיקום ובכיוון שלהם. מי שיורה כמויות כאלה עוד לפני מלחמה מלאה, כנראה שתהליך ההתאוששות והשיקום שלו מהיר הרבה יותר מכפי שאנחנו במערב מעריכים. בשלוש השנים האחרונות לקינו פעם אחר פעם בהערכת חסר של יכולות האויב ושל יכולות השיקום שלו. זה היה נכון לחמאס, זה היה נכון לחיזבאללה ואנחנו רואים את זה עכשיו גם באיראן".

המנהרות שנפתחו מחדש

במהלך המלחמה תקפו ישראל וארה"ב את "ערי הטילים" האיראניות – מתקנים תת-קרקעיים גדולים שבהם אוחסנו טילים ומשגרים. חלק מהתקיפות כוונו לפתחי המנהרות ולדרכי הגישה אליהן, במטרה לקבור את אמצעי הלחימה האיראניים מתחת לאדמה. "את התשתית שנמצאת בעומק קשה מאוד להשמיד", מסביר חיימוביץ'. "אפשר לפגוע בכניסות ולפקוק אותן, אבל האיראנים משקמים את הפתחים ומוציאים מחדש את מה שנשאר בפנים. כנראה שחלק גדול מהיכולת שאנחנו רואים כעת מגיע משם".

לכך מצטרפים דיווחים על סיוע רוסי וסיני, בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, ההנחיה, הניווט והתקשורת. ההערכה היא שהירי הנוכחי נשען על שילוב בין טילים שיוצרו מאז מבצע "שאגת הארי" לבין אמצעי לחימה ששרדו במתקנים התת-קרקעיים וחזרו לכשירות.

לדברי חיימוביץ', גם עצם הנכונות האיראנית להסלים מעידה על הביטחון שנותר לטהראן במלאי הטילים שלה. "המשטר האיראני לא היה מרשה לעצמו להגיב בהיקפים האלה, ובוודאי לא לייצר הסלמה כזאת, אם לא היה יודע שיש לו בארסנל מספיק יכולת להמשיך ולהגיב", הוא אומר. "אם האיראנים היו חשים שנשארו בלי יכולת, הם היו פועלים מתוך נחיתות. כרגע אנחנו רואים תמונה הפוכה".

השחיקה בהגנה האמריקנית

הפגיעות בבסיסים אינן מעידות בהכרח על שדרוג בטילים עצמם. לדברי חיימוביץ', מדובר בשילוב בין יכולות הדיוק והמודיעין האיראניות, שיטות ההפעלה ומצב מערכות ההגנה האמריקניות. מכ"מים וסוללות הגנה בירדן ובמדינות המפרץ נפגעו בשלבים קודמים של המלחמה, והמלאים האמריקניים נשחקו בעקבות שבועות של יירוטים. "אני לא רוצה לומר שזו תוצאה של שינוי או שיפור במערכות שלהם, כי הן היו מדויקות גם לפני כן", הסביר. "זו תוצאה של שילוב בין אופן ההפעלה, המודיעין שיש להם ויכולת ההגנה של הצד השני. זה שילוב של כל המרכיבים האלה".

לדבריו, עצם הירי לעקבה ממחיש גם את הביטחון האיראני בדיוק הטילים. אילת נמצאת קילומטרים בודדים מהאזור שאליו כוונה האש, וכל סטייה קטנה עלולה הייתה להביא לפגיעה בשטח ישראל. "כשאיראן יורה טיל מטווח של 1,600-1,500 ק"מ למרחב עקבה, כשאילת נמצאת במרחק של קילומטרים בודדים, היא לוקחת סיכון", הוא אומר. "כדי לבצע ירי כזה היא צריכה להיות בטוחה ביכולת שלה לכוון ולפגוע במקום שאליו היא מכוונת. זה מעיד גם על ביטחון ואמון במערכת וגם על יכולת דיוק".

ברשת NBC דווח אתמול כי מפקדים אמריקנים החליטו במקרים מסוימים שלא ליירט טילים וכטב"מים איראניים, בשל השחיקה במלאי המיירטים. לפי הדיווח, ההחלטה מתקבלת בהתאם למסלול החימוש ולמידת הסכנה הנשקפת ממנו, במטרה לשמור את המיירטים לאיומים שעלולים לגרום לנפגעים או לנזק כבד.

המחסור במיירטים והפגיעות בנכסים יקרי ערך כבר הובילו את חיל האוויר האמריקני לחפש בדחיפות שכבת הגנה חדשה לבסיסיו. בבקשה לקבלת מידע שפרסם לפני ימים אחדים, פנה החיל לתעשיות הביטחוניות כדי לאתר מערכת ניידת בעלת מלאי גדול של מיירטים, שתוכל להתמודד עם טילי שיוט ועם מגוון רחב של כטב"מים.

ההערכה על היקף הירי בסבב הבא

אם המלחמה תתחדש ותערב שוב את ישראל בהיקף מלא, חיימוביץ' לא סבור שנראה ירידה דרמטית בקצב השיגורים לעומת המערכה הקודמת. לדבריו, איראן עדיין מסוגלת לשגר בין 10 ל-15 טילים מדי יום. הוכחה לכך התקבלה כבר ב"מלחמת 17 השעות" לפני כחודשיים שבמהלכו שיגרה איראן יותר מ-20 טילים ולצידם שיגרו החות'ים שלושה טילים נוספים.

לדבריו, השינוי המרכזי בעימות הבא עשוי להיות מעורבות נרחבת יותר של החות'ים. "אני חושב שנראה אותם פעילים יותר מאשר במערכה הקודמת”, הוא מעריך. "זה יוסיף אתגר של פיצול והסתכלות רב-זירתית. כמו שהם השתתפו בעימות של 17 השעות, כך הם יכולים להשתתף גם בעימות הבא. מבחינת היקפי הירי האיראניים, צריך להיערך פחות או יותר לאותם היקפים שראינו במערכה הקודמת".