תנו לטעות בשקט

אז מה עושים 800 מיליון המשתמשים של ChatGPT? 

OpenAI ניתחה חלק מ-2.6 מיליארד השאילתות היומיות שהיא מקבלת בחודש, וגילתה כמה תובנות מעניינות במיוחד. 

קצת נתונים: 

• גוגל מטפלת ב-14 מיליארד חיפושים ביום. ChatGPT סוגרת את הפער במהירות. לא מן הנמנע שבטווח הנראה לעין ההובלה תתהפך. 
• 46% מהמשתמשים הם עד גיל 25. 
• עד שנת 2022, כ-80% מהמשתמשים השבועיים היו גברים. אבל היום יש יתרון קל לנשים: 52.4% מהשאלות מגיעות מהן. אין הפתעה בכך שגברים, בעיקר צעירים, מאמצים טכנולוגיה לפני אחרים. אבל מה גרם למגמה להתהפך? אשמח להשערות שלכם. 

אבל המסקנה הכי מעניינת היא שבניגוד לתפיסה שמודלי שפה נועדו בעיקר לשיפור הפרודוקטיביות בעבודה, הרוב המוחלט של השימושים ב-ChatGPT דווקא לא קשור לעבודה. 72.2% מהשאילתות עוסקות בחיים פרטיים: במקום כתיבת קורות חיים או סיכומי ישיבות, השאילתות הנפוצות הן יותר "איך לבשל קינואה", "מה כדאי לראות בנטפליקס", או "איך להיפרד מבן זוג בצורה בוגרת". טיפים, עצות, עזרה בשיעורים או בהכנת תוכנית אימון. וגם בקשות לעריכה או כתיבה, במיוחד של מיילים או פוסטים לרשתות. 

הנתונים של ChatGPT מספקים עוד חיזוק לטלטלה במצב הרשת: אנשים משתמשים ב-ChatGPT יותר ויותר כדי לחפש מידע, במקום לחפש בגוגל. זה יותר נוח, הכל מסוכם, לא צריך ללחוץ על קישורים ואין פרסומות. בקיצור, כלכלת האינטרנט באמת רועדת. כל מי שמבוסס על טראפיק מגוגל: יצרני תוכן, אתרי חדשות, חנויות, ביקורות מוצרים - כולם צריכים לצפות לדעיכה של עשרות אחוזים בהכנסות. 

אנשי מקצוע אוהבים להיעזר בצ'אט ל"קבלת החלטות ופתרון בעיות" - שמחזיקות קרוב ל-15% מהשאילתות הקשורות לעבודה. שימושים אחרים שזכו לפחות ביקוש, למרות כל ההייפ, כוללים יצירת מדיה (6%), כתיבת קוד (4.2%) ומתמטיקה (3%). רק 1.9% מהשיחות היו על רגשות, מערכות יחסים ומחשבות אישיות. פחות מאחוז היו משחקי תפקידים, כולל הקטגוריה שמכונה "AI girlfriend". אז למרות כל הדיבורים על אנשים שמתאהבים בצ’אטבוטים - זה עדיין בשוליים. 

פייר, לא התרשמתי

ב-2014, אמזון יצאה להרפתקה גרנדיוזית: סמארטפון משלה. אחרי שכבר הפכה להיות חנות הספרים ובכלל המרקטפלייס הכי גדול באינטרנט, אחרי הספרים הדיגיטליים והקינדל, היא הייתה משוכנעת שהיא יכולה להמציא מחדש גם את שוק הטלפונים. 

התוצאה, היתה Amazon Fire Phone, סמארטפון שלא נפל מהאייפון, שהיה בוגר ממנו בשבע שנים. בפועל, זו הייתה אחת ההשקות הכושלות בתולדות החברה.

הטלפון הגיע עמוס פיצ’רים נוצצים שנשמעו חכמים על הנייר: מצלמות רבות ל"פרספקטיבה דינמית", כפתור ייעודי לסריקת מוצרים באמזון, וחיבור הדוק לשירותי אמזון Prime. אבל הוא סבל משתי בעיות קטלניות: מחיר דומה לאייפון ויקר בהרבה מהמתחרים, וחנות אפליקציות דלה באפליקציות. חוץ מזה הוא היה כל כך דומה לאייפון ולגלקסי, שהמשתמשים לא מצאו סיבה לרכוש דווקא אותו. בתוך חודשים נאלצה אמזון להוריד את המחיר דרמטית, וב-2015 היא הפסיקה לייצר אותו לגמרי ונשארה עם הפסד של כ-170 מיליון דולר במלאי שלא נמכר. אאוץ'.

הצוות פורק. חלק מהמהנדסים עזבו. אבל חלקם דווקא הועבר לתפקידים אחרים. והחשוב: ג'ף בזוס ראה בכישלון הזה בית ספר. לקחי הכישלון הופקו במהירות, בדרך להפוך למוצר שהעולם עוד לא הכיר, אחד המצליחים ביותר של אמזון: העוזרת הקולית אלקסה בתוך הרמקול החכם, ה-Echo.

מה למדה אמזון

• פוקוס על ערך אמיתי ולא על גימיקים
  הטלפון נחשב לעמוס גימיקים. אבל אמזון הבינה שפיצ'רים נוצצים לא שווים אם הם לא פותרים בעיה אמיתית. ברמקול החכם אמזון התמקדה בערך ברור: עוזר קולי בבית שעונה מיד לשאלות ומבצע משימות יומיומיות.
  

• מחיר נגיש
  הפייר הושק ב-649 דולר, כמעט זהה לאייפון, רק בלי הצדקה ברורה. האקו הושק במחיר תחרותי של 179 דולר, שעוד ירד בהמשך. 

• הגדרה ברורה של קטגוריה חדשה
  הפייר-פון ניסה להיכנס לקטגוריה קיימת ורווייה. האקו יצר קטגוריה חדשה כמעט מאפס, שבו אמזון יכלה להוביל.

• שילוב הדוק עם שירותי הענן של אמזון
  האקו ואלקסה הם בעצם שירות שמחובר מהבסיס לכל השירותים שאמזון יודעת לספק, מה שהפייר לא ידע לעשות.
  והכי חשוב:  

• להיכשל מהר
  אנשים לא אוהבים להיכשל. כשהכשלון מתקרב, הם נלחמים בו. מנסים לקרוע את רוע הגזרה. כשהוא מתקרב עוד, הם מנסים להתכחש אליו. לקוות שמשהו יקרה. לדחות את ההודאה. וזה אנושי.
  אבל בהרבה מקרים עדיף לעשות הפוך. להודות מהר בכישלון. לעצור את הדימום הפיננסי. אמזון הודתה בכשלון שלה במהירות, מחקה את אותם 170 מיליון דולר, והמשיכה הלאה עם הלקחים. 

עבור אמזון, הכישלון לא נצרב ככתם אישי אלא כשלב בדרך. באמזון הבינו שזה חלק מהמשחק - מי שלא נכשל, גם לא מנסה באמת לחדש. החוכמה היא להיכשל מהר וללמוד עוד יותר מהר. 

ולמה נזכרתי בזה? 

כי הממצאים של ChatGPT מתחברים למה שדיברנו עליו בשבוע שעבר: גם במקומות העבודה, אנשים מעדיפים להשתמש בבינה מלאכותית במשימות שלהם. הם נזהרים יותר כשמדובר במשימות של הארגון. אחד ההסברים האפשריים הוא בחשש מטעות. 

הטכנולוגיה הזו רחוקה מלהיות חסינת טעויות (וגם לא תהיה בזמן הנראה לעין). אם אני משתמש בה במשימה שלי - לכתוב מכתב או מצגת - אני יכול לזהות ולתקן טעויות. אבל במשימות ארגוניות, יש מצב שלא אדע ששלחתי טעות למישהו אחר. יותר מזה: אם החלפנו את כל שירות הלקוחות במערכת AI שלמה, מי ישלם את מחיר הטעויות? 

אנשים וארגונים שרוצים להתקדם מהר, חייבים לעשות מה שעשה ג׳ף בזוס: להיות סלחן לטעויות כל עוד מכירים בהן בזמן, ולומדים מהן מהר. האמת, זה רעיון לא רע גם בלי קשר לבינה מלאכותית. 

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה לכולם.