"הייתה סטודנטית שכתבה סמינריון שלם עם AI. הרחקנו אותה על תנאי"

בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית ומאות אלפי סטודנטים יתחילו או ימשיכו את לימודיהם. אבל האם האקדמיה מותאמת לעולם המשתנה של ה-AI? מה עושים כשעבודות שלמות נכתבות פשוט באמצעות הצ'אט? ואילו כלי בינה מלאכותית כדאי לסטודנטים להכיר ולאמץ?

"אנחנו רואים שהבינה המלאכותית מאוד משפיעה על הסטודנטים. מסקרים שנערכים, עולה ש-8 אחוזים מהסטודנטים לא משתמשים בבינה מלאכותית. זה אומר שיותר מ-90 אחוז משתמשים, וייתכן מאוד שה-8 אחוזים הנותרים משקרים", כך אומר ל-mako ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ובינה מלאכותית במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלבטניק, ועמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר איילת בן עזר, מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, מספרת כי הם החלו להרגיש את השפעות הבינה המלאכותית לפני כשלוש שנים, עם יציאת ChatGPT לעולם בנובמבר 2022.

"ברגע שהבינה המלאכותית הגנרטיבית נכנסה לשימוש, ההשפעה על עולם האקדמיה הייתה מיידית. מהירות התפשטות השימוש בבינה המלאכותית היא אקספוננציאלית", אומרת בן עזר ל-mako. כיום יש באוניברסיטה, כמו גם באוניברסיטאות ומכללות רבות אחרות, קורסים ספציפיים ללימוד AI, כולל קורס שמיועד לכלל הסטודנטים בתואר ראשון - 'מהפכת הטכנולוגיה ג'נרטיב AI".

"הבינה המלאכותית שינתה מהותית את הלמידה והכתיבה האקדמית", אומר יאיר קטן, רכז תעסוקה בהתאחדות הסטודנטים, ובעצמו בוגר תואר ראשון פסיכולוגיה ותוכנית "פליאה" בתל חי, שיחל השנה תואר שני בכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן. 

לדברי קטן, "כיום הסטודנטים מייעלים משימות ולומדים בקצב אישי. אם בעבר היה עליהם ללמוד לכתוב, לחפש מקורות ולנתח מאמרים, כיום ה-AI מבצע עבורם את רוב התהליך בפחות משעה. כל שנותר להם הוא רק לוודא מקורות ולערוך ניסוח. השינוי גרם למרצים להעריך יותר יצירתיות וכתיבה עם 'נשמה', תחומים שה-AI עדיין לא שולט בהם, ולהעביר את הדגש מחשיבה טכנית לחשיבה ביקורתית".

"ה-AI כבר איננו 'פרויקט עתידני'. הוא משנה את האקדמיה מהיסוד", מוסיף עידו בר גיל, מומחה AI, מנכ"ל ומייסד חברת Next-Gen. Solutions, המספקת פתרונות אסטרטגיים לארגונים. "מערכות בינה מלאכותית מאפשרות למידה מותאמת אישית, זיהוי נקודות חוזק וחולשה אצל הסטודנטים ומתן משוב מיידי, אך גם מאלצות שינוי מבני בהוראה ובהערכה".

יצא לכם לקבל עבודות שכולן נכתבו בידי AI? מה עושים במקרים כאלו?

בן עזר: "כן. הסנקציה שלנו תלויה במדיניות המרצה שנקבעה - ופורסמה - באשר לשימוש ב-AI. אנחנו מעודדים את המרצים להתיר שימוש ב-AI, ומשאירים לשיקול דעתם את ההיקף, אך אנו שמים דגש על חובת הגילוי והשקיפות. חשוב שהסטודנט יצהיר בדיוק היכן וכיצד השתמש בכלים. לאחרונה היה מקרה של כתיבת סמינריון שלם בעזרת כלי AI, מבלי שהסטודנטית הצהירה על השימוש וללא כל ביקורת כלפי התוצר. במקרה זה הוחלט לפסול את עבודתה ולהרחיקה על תנאי".

צזנה: "כשסטודנט מגיש עבודה, אני מצפה ממנו להיעזר בבינה המלאכותית כדי לעשות אותה, כמו שבעבודה ובמעבדה באקדמיה, הייתי מצפה ממנו להשתמש בכלים החדשים והטובים ביותר כדי להגיע להצלחה. כשהוא עשה עבודה טובה עם בינה מלאכותית, אני מרוצה. אז מה הבעיה? שמאוד בקלות נוצרת כאן אשליית למידה, אני מניח שהסטודנט מבין את החומר, כי הוא הגיש עבודה טובה, והסטודנט מניח שהוא מבין את החומר, כי הוא קיבל ציון טוב, למרות שמה שהוא עשה זה קופי פייסט מהבינה המלאכותית.

"העבודות כיום שסטודנטים מגישים עם AI הן לא מוצלחות, ובדרך כלל אפשר לזהות שבינה מלאכותית עשתה אותן, אם כי לא בטוח שניתן יהיה לזהות זאת עוד שנה מהיום", מוסיף צזנה. "סטודנט שבאמת מבין את החומר, יידע להנחות את הבינה המלאכותית, לכוון ולדייק אותה ליצירת עבודה חדה וטובה".

יחד עם זאת, צזנה סבור שצריך להתייחס לתופעה זאת בהשלמה. "יש אוניברסיטאות שנותנות לסטודנטים שלהן מנוי אוטומטי לכלי בינה מלאכותית, ואני חושב שזה דבר מצוין", הוא אומר. "האקדמיה כאן כדי להכין צעירים לשוק ולעולם האקדמיה. אם מסתכלים על השוק, רואים שכבר היום 66% מהמנהלים המובילים, על פי סקר מקינזי, אומרים שלא יקבלו עובד לתפקיד בלי כישורי בינה מלאכותית. אנחנו חייבים כמרצים לוודא שהסטודנטים שיוצאים מהאוניברסיטה יודעים איך לעבוד עם הכלים החדשים של הבינה המלאכותית".

האם בעקבות השימוש הגובר ב-AI הסטודנטים נעשו "עצלנים" יותר? 

"התשובה מורכבת", אומר קטן. "מצד אחד, מחקרים מראים ששימוש יתר ב-AI יוצר 'עצלות קוגניטיבית', ירידה במאמץ המחשבתי וביכולת עיבוד מידע. מצד שני, מי שמשתמש בכלי הזה כדי לבדוק ידע, לשאול שאלות ולבחון טיעונים, משפר דווקא את החשיבה הביקורתית שלו. כמו בקריאת כתבה למשל, יש מי שקורא לעומק ויש מי שמסתפק רק בכותרת. AI לא בהכרח הופך מישהו לעצלן, אלא חושף את רמת המעורבות והביקורתיות של המשתמש".

"אני לא חושבת שנכון לומר שהסטודנטים נהיו עצלנים", מוסיפה בן עזר. "סטודנט שלא רצה להשקיע, מצא את הדרכים לעשות כן גם לפני עידן ה-AI. ההבדל הוא שהיום קל יותר להגיע לתוצר סביר במהירות, מבלי לעבור את תהליך החשיבה והלמידה העמוקים. אנחנו מסבירים לסטודנטים כי תהליך החשיבה והלמידה הוא החשוב ולא רק התוצר הסופי".

גם בר גיל לא מסכים עם הקביעה כי סטודנטים נהיו עצלנים: "הם פשוט נדרשים למיומנויות חדשות", הוא אומר. "מודלי שפה כבר עוברים בהצלחה מבחני לשכת עורכי הדין וראיית חשבון, ולכן גם ההערכה האקדמית חייבת להשתנות. מחקרים מראים כי ה-AI מפחית עומס ומשפר את הניסוח, אך שימוש לא מבוקר עלול להחליש חשיבה ביקורתית. השאלה איננה 'עצלנים או חכמים יותר', אלא כיצד משתמשים בכלי כקיצור דרך או כמנוע להבנה וחקירה. זו לא עצלנות, אלא העברה של האנרגיה מהעבודה הטכנית לעיבוד קוגניטיבי עמוק".

איך מתמודדים עם השגיאות של ה-AI?

"טעויות מרכזיות של שימוש ב-AI כוללות 'הזיות' - מידע שגוי שמוצג כאמיתי, תלות יתר בכלי, העתקה ללא ביקורת ופגיעה ביושרה אקדמית", אומר בר גיל. "בנוסף, קיימות סוגיות פרטיות ובטיחות מידע בשימוש בפלטפורמות שאינן מאובטחות".

"סטודנטים רבים פשוט מזינים את המשימה לצ'אט, ומעתיקים את התשובה. גם כאשר נוספות הוראות, התוצאה לעיתים 'מושלמת מדי' וחסרת חיים, ככה שקל לזהות שהיא נכתבה על ידי מכונה", אומר קטן. "כך למעשה נוצר מצב שבו הסטודנטים לא מתמודדים עם קושי אמיתי ולא מתפתחים. יותר ויותר מרצים עוברים לבחינות בעל פה כדי לבדוק אם לסטודנטים יש באמת הבנה ויכולת ביטוי אישית".

בן עזר: "אנחנו מנגישים כלים אמינים יותר שמפחיתים את הסיכון לשגיאות, כמו Perplexity, שמפנה למקורות. אבל, חשוב מזה, אנחנו מפתחים אצל הסטודנטים מיומנויות של חשיבה ביקורתית על תוצרי הכלים. מחקרים הראו שבוגרי אקדמיה, בזכות היכולת שלהם לחשיבה ביקורתית, מוגנים יותר מפני טעויות של AI. זו בעינינו מהות ההשכלה הגבוהה בעידן החדש – לא רק לדעת להשתמש בטכנולוגיה, אלא לדעת לפקפק בה באופן מושכל".

באופן מתבקש, בן עזר מספרת כי גם המרצים עצמם נעזרים ב-AI, בין היתר עבור בניית מערכי שיעור, סיוע בכתיבת סילבוס, שאלות ותשובות למטלות, עריכת מצגות, סימולציות ללימודים (בפסיכולוגיה, משפט מבוים), יצירת פעילויות למידה אינטראקטיביות, וכן שימוש בכלים מחקריים מתקדמים, דוגמת Perplexity, פיצ'ר של Deep Research (כמו עוזר מחקר) בכלים השונים ו-Elicit שמאפשרים ניתוח, השוואה וניטור של מאות מיליוני מאמרים אקדמיים.

"האקדמיה צריכה להפסיק 'להילחם' ב-AI"

יכול להיות שזה סוף עידן האקדמיה? שכבר לא צריך תואר אקדמי להצליח, כפי שיש צעירים שטוענים בטיקטוק?

צזנה: "אנחנו שומעים הרבה זמן טענות לגבי סוף עידן האקדמיה, והאקדמיה עדיין כאן. אנשים עדיין מגיעים ללימודים פרונטליים, למרות שהיום אפשר ללמוד את כל התואר הראשון באון-ליין. זה מכיוון שהאקדמיה נותנת מספר דברים, כמו מסגרת ללימוד, שזה משהו שאנשים, בעיקר צעירים אבל גם כל אחד, צריכים. המסגרת מכריחה לבוא, קובעת זמן מוגדר לשיעורים ושיעורי בית, שתהיה חובת הגשה וכן הלאה. בלי המסגרת, קשה לאנשים להכריח את עצמם ללמוד בצורה מסודרת.

"בנוסף, האקדמיה תישאר מכיוון שהיא מסדרת נטוורקינג ומינגלינג, וזה קריטי. הרבה מאוד מהאנשים שמוצאים עבודה מוצאים אותה בזכות הקשרים החברתיים שלהם - בין אם זה חברים לספסל הלימודים או הפרופסורים שלך".

יחד עם זאת, צזנה מבהיר: "זה לא אומר שהאקדמיה לא צריכה להשתנות. בוודאי שאפשר לשפר אותה, לייעל אותה, ליצור סוגים שונים של אקדמיות שמתמקדות בסוגים שונים, אחת לעבודת המעבדה, לעבודה במשותף עם חברים, אפשר להחליף את המרצים בבינה מלאכותית, אפשר להחליף את הדירוגים בדירוגים מעשה בינה מלאכותית, אבל אקדמיה כמוסד שאנשים נכנסים כדי לקבל לימודים מעמיקים של 3-4 שנים, שמספקים להם את התיאוריה והבסיסים, תישאר עוד הרבה מאוד זמן".

"האקדמיה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, בוודאי לא תישאר באותו מבנה. אנו נמצאים בשינוי מתמיד ומתאימים את עצמנו לעולם החדש", אומרת בן עזר. "השינוי קורה בכל הרבדים. לדוגמה, אנחנו מציעים יותר חיבור לשטח ולתעשייה, מתאימים את תוכניות הלימודים לצרכים המשתנים של שוק העבודה ומציעים חוויות סטודנט ייחודית ומותאמת אישית".

"האקדמיה צריכה להפסיק 'להילחם' ב-AI ולהתחיל להכשיר דור חדש של לומדים, אשר עושים שימוש יום-יומי בכלים הלגיטימיים הללו. זה כולל, בין היתר, ניסוח מדיניות ברורה לשימוש בכלים, הגדרה של מה מותר ומה אסור וחובת גילוי כשנעשה שימוש ב-AI, דבר אשר ילך וייעלם עם הזמן, שכן כולנו נהיה בתוך עולם שהוא AI embeded", מוסיף בר גיל.

"כמו כן, יש להטמיע קורסים ומיומנויות ייעודיות ללמידה חכמה: איך לשאול שאלות טובות, איך לבקר תשובות ואיך לשלב את הבינה כחלק מתהליך החשיבה. שינוי נדרש גם ברמת ההערכה: פחות מבחנים שדורשים שחזור ידע, ויותר פרויקטים מעשיים, ראיונות והצגת תהליכי למידה. לצד זאת, חשוב לפתח הכשרה למרצים עצמם וליצור תרבות שקופה, שבה השימוש בבינה מלאכותית מובן, מנוהל ונמצא בשיח פתוח עם הסטודנטים".

קטן מסכם: "ה-AI כבר כאן ואין דרך חזרה. השימוש בו אינו שלילי, אלא להפך. מי שיודע להפעיל אותו נכון יהיה רלוונטי יותר בהמשך לשוק העבודה. לכן הדגש הוא על הוראת שימוש מושכל: ניסוח פרומפטים חכמים ופיתוח חשיבה ביקורתית. קוד אתי רשמי אמנם עוד לא גובש, אך זהו אחד הנושאים המרכזיים לשנים הקרובות".

איזה כלי בינה מלאכותית מתאימים לסטודנטים? - וההטבות שמחכות להם

כפי שכל המרואיינים בכתבה המליצו, שימוש מושכל בכלי בינה מלאכותית הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של הסטודנטים כיום. בתור התחלה, כדאי להכיר שגוגל מציעה לסטודנטים הטבה, אליה ניתן להירשם עד ה-9 בדצמבר - מנוי ל-Google Gemini Pro בחינם למשך שנה. המנוי מאפשר ליצור סרטונים בחינם, לערוך יותר תמונות, וכן פיצ'רים ייעודיים לסטודנטים כמו "למידה מותאמת אישית" - מורה AI פרטי, היכולת להפוך כל מחברת בחינה לפודקאסט בעברית עם שני קריינים, טריוויה עם שאלות אמריקאיות על חומרי הלימוד וכרטיסיות לימוד לשינון החומר.

גם מיקרוסופט מעניקה לסטודנטים גישה לכל מוצרי M365, המגיעים עם יכולות AI מתקדמות של Copilot, וגישה ל-Copilot Chat מבוסס GPT-5 חינם - הצ'אט כולל תמיכה בעברית ויכולות עזר בלמידה. כל סטודנט במוסד אקדמי מוכר בישראל יכול להתחבר ל-Office.com עם כתובת המייל האקדמית ולקבל את הכלים החינמיים.

יאיר קטן, רכז התעסוקה בהתאחדות הסטודנטים, מוסיף את הטיפים שלו באשר לכלי ה-AI המומלצים לסטודנטים: 

1. "הכלי הראשון שאני הכי ממליץ עליו זה NotebookLM של גוגל, זה הכלי הטוב ביותר שקיים היום עבור סטודנטים ולמידה באופן כללי. הוא בנוי על לתת תשובות, אך ורק לפי המקורות שהמשתמשים מעלים, מה שמצמצם משמעותית את תופעת 'ההזיות'. כמו כן, ניתן ליצור פודקאסט על החומר או סרטון יוטיוב, ליצור תרשים זרימה ולקבל שאלות תרגול למבחן. הוא נועד לזה. פשוט לעלות חומר וללמוד כמו עם מורה פרטי.
2. "הכלי השני הוא perplexity. ניתן לבחור מאיזה מאגר מידע לקבל את התשובות. לדוגמה, לבחור רק ממאגרי מידע אקדמיים או רק מרשתות חברתיות. והכי חשוב הוא תמיד נותן את המקור לכל תשובה. כלי מעולה".
3. "אחרון חביב זה Gemini של גוגל, קודם כל הם נותנים שנה חינם לסטודנטים, דבר שני הוא מעולה לחיפוש מידע, מחקר מעמיק ולכתיבת תוכן. 
4. "אני גם אשמח לומר משהו לגבי ChatGPT. הצ'אט הוא כלי שהוא קצת טוב בהכל, ואני אדגיש את הקצת. אני מאוד ממליץ לא להשתמש רק בו, הוא נוטה להזות ולהמציא יותר מכלי AI אחרים, מי שישתמש רק בו ללמידה או לכתיבת טקסטים, יקבל תוצר בינוני שמאוד קל לראות שנכתב על ידי בינה מלאכותית. היתרון שלו הוא בעיקר תמיכה רגשית. בזה הוא אלוף, אז כדאי לקבל חיזוק רגשי מהצ׳אט וללמוד בשאר הכלים".