"תחום ההייטק כולו עומד בפני מהפכה עמוקה, אפילו יותר ממהפכת האינטרנט"
הופעת הבינה המלאכותית משנה לחלוטין את שלל תחומי ההייטק. בצל ההתקדמות הטכנולוגית המסחררת שמסייעת לנו, נשאלת השאלה: אילו תחומים בהייטק יפרחו ואילו יפגעו? שורה של בכירים מחברות ייעוץ וטכנולוגיה מובילות טוענים: "נמשיך לראות פיטורים, במיוחד בחברות גדולות"

במשך שנים נחשב ההייטק הישראלי למנוע צמיחה כלכלי, אולם מעטים המהלכים שהטביעו בו חותם כמו הופעתה של הבינה המלאכותית. בצל התקדמות טכנולוגית מסחררת, נשאלת השאלה: אילו תחומים בהייטק יפרחו ואילו יפגעו? ואילו תפקידים ייעלמו או יצטרכו להמציא את עצמם מחדש? שורה של בכירים מחברות ייעוץ וטכנולוגיה מובילות, משרטטים עבורנו את קווי המתאר של העתיד – שנמצא ממש מעבר לפינה.
תחומים פורחים: מהלת'-טק ועד סייבר
"תחום ההייטק כולו עומד בפני מהפכה עמוקה, משמעותית אפילו יותר ממהפכת האינטרנט של תחילת שנות האלפיים", אומרת מעין שחר, מנכ"לית UST Spark, תכנית החדשנות הפתוחה של UST. "כששפת הקוד החדשה היא אנגלית וסף הכניסה לפיתוח יורד בצורה דרמטית, נפתחות הזדמנויות כמעט בכל תחום, כאשר אחד התחומים שיפרח במיוחד הוא ההלת'טק (healthcare). בתחום הבריאות בכל העולם יש מחסור בכוח אדם, מול עלייה בתוחלת החיים ובעומס על מערכות הבריאות. כאן נכנסות לתמונה חברות טכנולוגיה שמציעות פתרונות מבוססי AI לייעול תהליכים ומפתחות מערכות תומכות החלטה לצוותים רפואיים. ל-AI פוטנציאל אפילו לקצר משמעותית את הטיימליין לפיתוח תרופות או טיפולים רפואיים - אנחנו כבר רואים את זה בשטח".
לפי מורן בן גיגי, שותף וראש מערך היעוץ הטכנולוגי ב-KPMG, תחום הבינה המלאכותית צפוי להוביל לצמיחה בענפי ה-Cyber-AI, במיוחד סביב מודלי השפה הגדולים (LLM) המוכרים - ChatGPT, Claude, Gemini ועוד. "המודלים הללו 'זוחלים' על מידע מהאינטרנט, בולעים אותו ולומדים ממנו - ממש כמו מנוע חיפוש. לכן, בדומה לתחום קידום האתרים (SEO), התשובה שמחזיר המודל תלויה בכמות, שכיחות ועדכניות המידע שהוא נחשף אליו", הוא מסביר. "הבנה זו מובילה מדינות וארגונים ליצור כמויות עצומות של תוכן - לא כדי לספק מידע, אלא כדי להשפיע על מה שהתשובה של המודל תהיה. התוצאה היא תשובות שנראות מהימנות, אך בפועל מונעות ממידע מהונדס. כדי להתמודד עם ההצפה הזאת של Fake information ולמנוע אותה יקומו בהייטק תתי-התמחויות חדשות: אנשי סייבר עם התמחות במודלי שפה, מדעני נתונים, פיזיקאים ואלגוריתמאים - שתפקידם לשלוט במקורות המידע ובמניע להיווצרותם, לחשוף מקורות שגויים ולנטר תכנים שנוצרו לצרכי הינדוס תודעתיי".
נגה הנדלר, סמנכ"לית מוצר בחברת הטק הגלובלית Commit, מוסיפה כי גם תחום ניהול המוצר עומד בפני צמיחה משמעותית - אך גם מול טרנספורמציה דרמטית. "אנחנו נמצאים בשלבי ההתפתחות של ה'ניו-אייג' פרודקט מנג'ר', שזה למעשה תפקיד היברידי חדש שמשלב בין יכולות ארכיטקט AI לבין מנהל מוצר מסורתי. זהו מנהל מוצר על סטרואידים שיודע לעשות leveraging של יכולות AI ולהביא ערך עסקי שמנהלי מוצר קלאסיים לא יוכלו לספק".
אינה ויינר, סמנכ"לית מוצר בחברת AppsFlyer, טוענת שהמניע העיקרי לעיצוב המחודש של תשתיות הטכנולוגיה הוא המירוץ והלחץ להטמיע AI. כולם רוצים AI. "הלחץ הזה מורגש בעיקר בשלושה תחומים עיקריים. הראשון הוא חומרה ייעודית - המרוץ לבינה מלאכותית דוחף קדימה את תחום השבבים המותאמים, ומי שמאמן מודלים מולטי-מודליים בקנה מידה גדול, כבר מבין ש-GPU לבד לא יספיק. עוד תחום שבולט הוא כלים ליצירתיות - אנחנו עוברים לעולם שבו ברירת המחדל היא מולטי-מודל. טקסט לווידאו, קול לתמונה. רק באפריל האחרון, Runway שחררו טריילר באורך מלא שנוצר עם Gen-3 Alpha - וגייסו 308 מיליון דולר ביום ההשקה. לבסוף יש את תחום ה-Bio-AI שבו אנחנו ממש בתחילת הדרך. Insilico Medicine קידמו מולקולה לטיפול במחלת ריאות נדירה לניסוי קליני בתוך 18 חודשים - במקום 7 שנים. זו קפיצה קוונטית בזמני פיתוח תרופות".
תחומים שידרשו לשינוי: האם זה סופו של עידן ה-SaaS?
"לא כל תתי התחומים בהייטק ישרדו את מהפכת הבינה המלאכותית", מזהירה ויינר. "יש תחומים שמועדים להיעלם - לא בגלל שהם לא חשובים, אלא כי הם הפכו לחזרתיים, זולים מדי, או פשוט ניתנים לאוטומציה".

שחר מחזקת את דבריה ואומרת שהשינוי כבר נראה לעין: "יש לא מעט טכנולוגיות ופתרונות שבעבר דרשו השקעה ומשאבים ואילו היום הפכו ל'קומודיטי' - כלים שזמינים לכולם במודלים פתוחים המאפשרים תמלול, בניית אתרים ועיצוב גרפי, לעיתים קרובות בעלות מינימלית או ללא עלות כלל. זה מחייב שינוי עמוק מצד חברות SaaS: הן לא יכולות להישאר רק ברמת האוטומציה, עם פתרונות 'גרור-ושחרר' ו'בנה-זאת-בעצמך'. הן חייבות להפוך למובלות-AI, ולספק חוויית משתמש שמבוססת על שיחה: פרומפט במקום ממשק גרפי. הלקוח מצפה לומר בשפה פשוטה מה הוא רוצה - ושהמערכת תבין, תבנה, תעצב ותספק פתרון מוכן. חברה שלא תעבור טרנספורמציה כזו, פשוט לא תישאר רלוונטית".
ע"פ ויינר, גם כלי SEO קלאסיים יאבדו רלוונטיות. "כש-Google AI Overviews עונה למשתמשים מבלי לשלוח אותם לאתר שלך, ה-'אופטימיזציה' מתבצעת בכלל מול מודלים, ולא מול מנוע. נכון להיום, עד 47% מהחיפושים מציגים תשובה גנרטיבית. ניחשתם נכון - פחות קליקים, פחות טראפיק אורגני".
ואיך אפשר בלי לדבר על וייב קודינג? "כל התחום של וייב קודינג יהפוך לפרודקשן", טוענת הנדלר. "מנהלי מוצר יוכלו לכתוב מערכות שלמות באמצעות בינה מלאכותית ווייב קודינג, מבלי להזדקק לסיוע של איש טכני, אך זה ידרוש מהם ראייה רחבה יותר ויכולת להבטיח שה-AI פועל ברמות דיוק ואבטחה גבוהות".
שוק העבודה: פניקה או אבולוציה?
על פי הנדלר, השימוש הגובר ב-AI יביא לניוד מוגבר של משרות ולשינוי הצוותים ומבנה חברות ההייטק כפי שהן מוכרות כיום. "אנחנו נראה חברות רזות ופשוטות יותר, סטארטאפים של אדם אחד שיוכלו להביא להישגים משמעותיים. אנחנו נראה איך ה-AI מסייע בהקטנת מחסומים ליצירת חברות גלובליות ויגשר על פערי שפות ותרבויות בצורה חסרת תקדים, מה שיאפשר גדילה מאסיבית של חברות כאלה. שינוי זה יביא לתמורה בדינמיקת התחרות: פחות תחרות בשווקים מקומיים ויותר תחרות גלובלית, דבר שידרבן חדשנות ופיתוח טכנולוגיות בקצב מהיר יותר מתמיד".
את גלי הפיטורים הראשונים בעקבות ה-AI אנו כבר רואים בשטח עם שלל דוגמאות בחברות גלובליות וישראליות כאחד. האם זו סיבה לדאגה? כן ולא.

לפי בן גיגי, קשה למנות את התפקידים שייעלמו או יוחלפו ע"י אותם מודלים - כי קצרה היריעה לכך. "כל מה שיכול להתבצע באמצעות סוכן (Agent) וניתן לאוטומציה - יתבצע כך, נקודה. כבר עברנו מספר מהפכות טכנולוגיות, ולמדנו שכלל האצבע נשאר זהה: אם אפשר לתעד את מה שאתה עושה על דף, אפשר גם למכן את זה. ואם אפשר למכן, זה יקרה, ויוחלף על ידי אייג'נט. תפקידים כמו בדיקות ידניות, עיבוד נתונים, תמיכה טכנית בסיסית, שירות לקוחות פשוט והזנת נתונים - כולם ייעלמו או יצטמצמו משמעותית ככל שה-AI יתפתח. גם מקצועות שמתמקדים בתיעוד, הקלטה, צילום, עריכה, שיווק ואיסוף מידע - בין אם ברפואה, בביטחון או בתחומים אחרים - צפויים להשתנות מן היסוד, בניגוד לעובדים שמבצעים עבודה פיזית בידיים, שיישארו, לפחות לעת עתה, מחוץ לטווח הסיכון. הפתרון היחיד הוא Re-skilling - כל בעל תפקיד צריך לעדכן את כישוריו, לאמץ את הבינה המלאכותית ולעבוד איתה, לפני שייאלץ לעשות זאת בדיעבד, כשזה כבר יהיה מאוחר מדי והארגון יבחר להחליף אותו".
הנדלר מתייחסת אף היא לשינוי העמוק בסוגי התפקידים במשק, ומציינת כי "האקדמיה תצטרך לעבור שינוי מהותי של הכשרות משולבות כדי לייצר בוגרים שמתאימים לפרופילים החדשים והמורכבים שידרוש שוק העבודה המשתנה. הדור החדש של העובדים יצטרך לסגל הבנה טכנית עמוקה לצד חשיבה עסקית חדה".

לפי שחר, "אנחנו נמשיך לראות פיטורים, במיוחד בארגונים גדולים שנמצאים תחת לחץ משקיעים ובעלי מניות לבצע התייעלות. מצד שני, חסמי הכניסה לפיתוח יורדים, ולכן נראה פריחה של חברות קטנות וגמישות יותר שידעו למנף את ה-AI. לשם יתנקז כוח האדם שמתפנה - ולא פחות חשוב, ייווצרו גם תפקידים חדשים שלא הכרנו בעבר. כמו שאי אפשר היה לדמיין מנהל קהילות או מומחה לשיווק דיגיטלי לפני עידן האינטרנט, כך גם היום יתפתחו תפקידים חדשים מתוך הצרכים הטכנולוגיים. בטווח הקרוב, אחד התפקידים המרכזיים שיצברו תאוצה יהיה הובלת הטמעת AI בארגונים. במיוחד בחברות גדולות, שבהן קשה לשנות הרגלים ותרבות עבודה, נדרשים מנהלים ומומחים שיידעו להטמיע מערכות AI באופן אפקטיבי, והם יהפכו לדמויות מפתח".
ויינר מחזקת זאת, ומעריכה כי נראה היווצרות של "תפקידי הערכה שיטתית של מודלים (Evals), שימוש נכון ומבוקר בהם, ותחזוקה שוטפת של מערכות בינה מלאכותית (MLOps, Data Governance). תהיה פריחה גם בתחומי רגולציה, פרטיות ואמון, עם ביקוש גובר לאנשי Responsible AI, Privacy-Audit ו-AI Policy - לא רק בטק, גם ברגולטורים. ככל שהפריון עולה והתקנים מצטמצמים, שוק העבודה מתגמש אבל גם מתפצל: בין מי שמריצים מודלים, לבין מי שמוחלפים על ידם".
"בסופו של דבר, האנשים הכי מצליחים בכל ארגון, כיתה, בית חולים או מפעל, יהיו אלה שמפעילים הכי הרבה אייג'נטים שיעבדו עבורם - גם כשהם ישנים", מסכם בן גיגי.