לא לתינוקייה: למה יותר אמהות בוחרות להישאר עם התינוק

בשנים האחרונות אפס הפרדה הפכה לאפשרות מוכרת בבתי החולים בישראל, ומשרד הבריאות מציין כי כמעט בכל המרכזים הרפואיים אפשר לבחור בה. בשיטה הזו האם והתינוק נשארים יחד מרגע הלידה ועד השחרור, ככל שמצבם הרפואי מאפשר זאת. היא כוללת מגע עור לעור מיד לאחר הלידה, שהייה משותפת והנקה לפי דרישה, כאשר בדיקות וטיפולים שגרתיים יכולים להתבצע לצד האם, בהתאם למדיניות בית החולים ולמצבם של האם והתינוק.

שרה סוסיה, שילדה בימים אלה את ילדה השלישי במרכז רפואי צפון פוריה בטבריה, חוותה את ההבדל בעצמה. שתי הלידות הראשונות שלה התקיימו בהפרדה חלקית, ואילו הפעם בחרה באפס הפרדה. "הבנתי את החשיבות של הילד הקרוב לאמא", היא מספרת בשיחה עם mako, "זה מה שהוא מכיר ויודע עד הרגע הזה. מה שאני אעשה בשביל הילד שלי אף אחד לא יעשה בשבילו".

הבחירה הזו אינה בהכרח פשוטה, וסוסיה מספרת כי נוכחותו של בעלה אפשרה לה להתמודד עם הטיפול בתינוק גם במהלך הלילה. "זה לא קל. אם לא היה בעלי שישן איתי בלילה, כי אם אני צריכה לשירותים או משהו, אני לא אשאיר את הילד לבד. אז חשוב שהוא נמצא איתי צמוד ואני יכולה להרשות לעצמי", היא אומרת. למרות הקושי, היא מרגישה שהבחירה השתלמה. "ההרגשה מאוד טובה. זה קשה, אבל אני עושה את זה בשביל הילד שלי. אני לא יודעת אם זה מקרי, אבל זה הילד הכי רגוע שהיה לי. אם יגידו לי שזה קשור, אני לחלוטין אאמין לזה".

סוסיה מספרת כי כבר לאחר הלידה הקפידה על מגע עור לעור. "אחרי הלידה הוא היה עליי וביקשתי מבעלי שיעשה את זה גם. הוא היה עליו כמה דקות, הרגיש את פעימות לבו ונרגע". לדבריה, התמיכה של בן זוגה הייתה משמעותית גם בבחירה הזו. "אני יכולה להיות כל כולי עם התינוק ויש מי שתומך בי מהצד. בלידות הקודמות לא היה לי הצורך הזה. בעלי הלך הביתה והתינוק היה בתינוקייה. בבוקר הביאו לי אותו להנקה".

מה כולל אפס הפרדה?

לדברי פרופ' מיכל קובו, מנהלת מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי שמיר, העיקרון מתחיל במגע עור לעור מיד לאחר הלידה וממשיך בשהייה משותפת ובהנקה לפי דרישה. "קודם כל עור לעור מיד אחרי הלידה, הנקה לפי דרישה ושהייה משותפת. אפשר לדחות דברים שאינם דחופים כמו שקילה, עטיפת התינוק ובדיקות. כמובן, אם יש צורך רפואי, מבצעים אותן". הדס לוי, אחות מוסמכת ויועצת הנקה במרכז הרפואי שמיר, מסבירה כי הקרבה מאפשרת להורים להכיר את התינוק ולהגיב לצרכיו כבר מההתחלה. "המגע בין האם לילוד לאחר הלידה הוא צורך ביולוגי. הוא מסייע לוויסות חום הגוף, הנשימה, רמות הסוכר וביסוס ההנקה".

לדבריה, השהייה לצד התינוק מאפשרת לאם לזהות סימני רעב מוקדמים ולהגיב להם. "כשהתינוק ליד אמו היא מזהה סימני רעב ראשוניים כמו תנועות חיפוש והוצאת לשון ונותנת לו מענה מיידי".

מה היתרונות?

לדברי קובו, לקרבה בין האם לתינוק יש יתרונות כבר מהשעות הראשונות. "ברגע ששמים את התינוק על האם יש שיפור בהנקה, עלייה בשיעור ההנקה גם חצי שנה אחרי הלידה, וחיזוק הקשר בין האם לתינוק", היא אומרת. הקרבה מסייעת גם לתינוק בוויסות טמפרטורת הגוף ובהפחתת סטרס. אצל האם, המגע וההנקה קשורים להפרשת הורמונים המסייעים בייצור החלב ובכיווץ הרחם. משרד הבריאות מציין גם הוא כי מגע עור לעור מסייע בוויסות חום הגוף ותורם לביסוס ההנקה.

לוי מדגישה כי מדובר גם בהזדמנות עבור ההורים לקחת חלק פעיל בטיפול. "כשאנחנו מאפשרים לאם ולילוד להיות יחד אנחנו לא רק תומכים בהנקה. אנחנו תומכים בתחושת המסוגלות ההורית שלהם ועוזרים להם לבסס הנקה ואת תחילתו של הקשר שלהם". לדבריה, השהייה המשותפת מאפשרת להורים לטפל בתינוק בעצמם כבר מההתחלה. "ההורים הם המטפלים בילוד, מחליפים להם טיטול, מרגיעים ומחזיקים אותם, וגם הצוות האחיות פנוי יותר להדרכות והעצמת ההורים".

ומה עם המנוחה של האם?

אחת השאלות המרכזיות היא האם הטיפול הרציף בתינוק אינו מקשה על היולדת להתאושש מהלידה. לדברי קובו, אפס הפרדה אינה מחייבת את האם להיות עם התינוק בכל רגע. "אם היא מעדיפה לישון, אז ייקחו את התינוק לתינוקייה לכמה שעות, והיא מקבלת הדרכה והנחיה".

גם משרד הבריאות מדגיש כי היולדת יכולה לשנות את החלטתה בהתאם למצבה לאחר הלידה ולמידת התמיכה שהיא מקבלת. חלק מהבדיקות והטיפולים יכולים להתבצע לצד האם, אומרת לוי. "כל הטיפולים הנעשים לילוד, חיסוני השגרה, שקילה ובדיקות כמו בדיקת רופא ושמיעה נעשות ליד האם ולא מעט פעמים כשהתינוק על האם, כדי לאפשר לו להרגיש בטוח".

חשוב לציין כי אפס הפרדה אינה מתאימה לכל מצב רפואי. כאשר התינוק זקוק לתמיכה נשימתית או להשגחה, או כאשר מצבה של האם מחייב טיפול או השגחה, ייתכן שלא יהיה אפשר ליישם אותה. "יש כמובן מצבי קיצון שפתאום יש סיבוך אחרי הלידה", אומרת קובו. "בשעה הראשונה של ההנקה כדאי שהאם תהיה תחת השגחה, שהיא יושבת ישיבה מתאימה ושהיא מניקה נכון". לוי מוסיפה: "במצבים שבהם המצב הרפואי של האם איננו מאפשר, כמו דימום אחרי לידה, או תינוק שזקוק לתמיכה נשימתית, יש קריטריונים לאפס הפרדה. אבל הם רק מנסיבות רפואיות, תוך כדי השתדלות לא לגרום להפרדה בין האם לתינוק".

גם במקרה של הפרדה רפואית, אפשר להמשיך לתמוך בהנקה ובקשר בין האם לתינוק בהתאם למצבם. במשרד הבריאות מדגישים כי השהייה המשותפת תלויה בכך שהאם והתינוק מרגישים טוב ושהאם מסוגלת לטפל בתינוק, בעצמה או בעזרת מלווה. במרכז הרפואי שמיר, אומרת לוי, מעודדים אפס הפרדה ומאפשרים את התנאים הדרושים לכך, לצד כיבוד הבחירה של כל יולדת. "בריאות האם והילוד בעדיפות עליונה אצלנו. וגם במצבים כאלה ניתן לסחוט קולוסטרום והמלווה יכול לשהות עם הילוד". בסופו של דבר, אפס הפרדה היא אפשרות שנותנת לאם ולתינוק להישאר יחד, תוך התאמה למצבם הרפואי וליכולת של האם לקבל את התמיכה שהיא זקוקה לה.