"עד התיכון הייתי בסביבת רבנים, זה השפיע על הארון שלי"
הזמר והיוצר יובל גלבוע קיבל עליו אתגר באלבום הבכורה שלו, "בתוך הילד הזה": לספר את הסיפורים שכל הומו דתל"ש יכיר מקרוב, ועדיין לפנות לקהל הרחב. הוא כותב על הילד שדמיין שיש לו שיער של אישה, על בדידות, על גריינדר, על רבנים, וגם על הזהות הקווירית, שלא תמיד מקבלת מקום בתוך הארון
"זה אלבום התבגרות, אבל גם אלבום של בגרות גאה", מספר הזמר-יוצר והפסנתרן יובל גלבוע על אלבום הבכורה שלו, "בתוך הילד הזה", בזמן שהוא נזכר בילד שחבש מגבת על הראש, בדמיון שמדובר בשיער של אישה. הוא מתרגם את הזיכרונות והכאב, האהבה, היחסים המורכבים עם אמא ואת התחושה שמשהו בו "שונה" למוזיקה שכולה אמת פנימית שלו, אבל גם סיפור חוצה דורות של נוער גאה.
"אני עובר באלבום את חווית עיבוד הזהות שלי", הוא מספר בשיחה עם mako לכבוד צאת האלבום. "הרבה חברים בקהילה יכולים להיזכר ברגעים הראשונים שהם הביעו סממנים מסוימים של נשיות. כולנו זוכרים את הרגע בתור ילדים בני 5 שרקדנו על השולחן בבית של ההורים עם מגבת על הראש, מדמיינים שאנחנו מופיעים עם פאה. היה לי חשוב לפתוח את הזהות המינית שלי, הזהות המגדרית שלי, ולנסות לעשות איזושהי סגירת מעגל".
השיר הראשון שעבד עליו גלבוע בן ה-26 היה "אמבטיה", ומשם התחיל המסע שלו לעבר אלבום הבכורה. "הבנתי שזה יותר מסתם אוסף סינגלים. זה אלבום שלם, עם סיפור", הוא אומר בכנות המאפיינת את כל שירי האלבום, שכתב והלחין בעצמו, לבד על הפסנתר, בהפקתו של גיא חזם. מאז הוא יצר אלבום הנמשך 25 דקות ב-8 רצועות העוסקות גם בזהותו המינית, אך גם במוטיבים דתל"שיים, במשפחה, בזוגיות, בבדידות ועוד.
בין שירי האלבום אפשר למצוא רגעים אינטימיים במיוחד, כמו "מחיאות כפיים", שיר שחושף רגע בודד של גלבוע, אך חוויה אוניברסלית של הומואים מכל רחבי העולם." זה שיר שנכתב ברגע של מצוקה", הוא משתף. "שישי בערב, אני לבד, ואני פשוט מחפש בכל דרך אפשרית את האישור מבחוץ. לדעת שאני ראוי, יפה, סקסי. אם זה דרך גריינדר, או כל מקום אחר, אתה חייב אישור. כתבתי את השיר הזה במקום די עצוב. אני היום מרגיש שאני כבר לא שם, אבל כן, היו רגעים כאלה".
באופן טבעי, גם הזהות הדתל"שית נוכחת מאוד באלבום, לאו דווקא ממקום של ביקורת אלא מתוך ניסיון להבין, לעבד, ולפעמים גם להשלים. "עד התיכון הייתי במסגרות דתיות. הייתי בסביבת רבנים, זה מאוד השפיע על הארון שלי ועל המאבק, ואני שר על זה", הוא מספר. "אבל ההורים שלי היו תמיד מאוד פתוחים וליברליים, ובמובן הזה יציאה מהארון הייתה דווקא נעימה".
עם זאת, גלבוע מאמין שכל אחד יכול למצוא את עצמו באלבום, לאו דווקא מהקהילה הגאה. בעידן שבו אנחנו רואים גל של אומנים להט"בים פורצים למיינסטרים, ביניהם ילד, ניר כנען וגם עדן חסון שיצא לאחרונה מהארון, יובל לא רואה בעצמו "פורץ דרך" במובן האמנות הגאה, אבל גם לא מפחד להשמיע את הסיפורים שטרם סופרו במוזיקה הישראלית.
"אני מרגיש אמיץ. אני מדבר על חוויה נשית בתוך הקהילה הגאה, על ילד שבתוכו מסתתרת אישה. אני מנכיח את זה – במובן קווירי. זה לא תמיד מתקבל בקלות, גם לא בתוך הקהילה", הוא מודה. "כל האמנים שפורצים עכשיו מדהימים ומביאים בשורה מדהימה. אני מעריץ את כולם. אני שמח להביא את החוויה הזאת בדרך שלי, שהיא יותר מופשטת".
אם יש משהו שמייחד אותו בתור אומן, הוא אומר, זה שהוא פחות מתעסק בדימויים, אלא בדבר עצמו ממש. "אני מספר את החוויה כמו שהיא. יש משהו בכנות הזאת שהוא גם חשוף וגם משחרר. יש טרנסים שפנו אליי בעקבות השיר 'בתוך הילד הזה מסתתרת אישה', כי הם התרגשו. אני מרגיש מאוד אמיץ לדבר על זה במדינה שמרנית, אבל גם בתוך הקהילה ההומואית שקצת סגורה לשיח הזה".
"בתוך הילד הזה" הוא סיפורו של יובל – אבל גם של הרבה אחרים. של כל מי שזוכר את עצמו כילד שונה, של כל מי שנאבק, שחלם וצעק בשקט. דרך מילים ישירות ולחנים עדינים, גלבוע מזמין את המאזינים לצלול יחד איתו לתוך הילד שהם היו. לא בטוח שכל מי שיקשיב ימצא את עצמו שם - אבל מי שכן, ירגיש איך חוויות העבר שהרגישו אישיות, הופכות לקהילתיות.
לרכישת כרטיסים למופע ההשקה של "בתוך הילד הזה"
יום רביעי, 6/8/2025, ב-20:00, לבונטין 7, תל אביב