"הרב אמר לאמא שלי שאני צריכה גבר כמוהו. הייתי מאוד צעירה והוא בן 60"
המשוררת זהבית סבג בת ה-36 כתבה את השיר "הבבא של הכפרות" שמבקר את תופעת הרבנים המפורסמים והקמעות בעקבות חוויה שעברה בנערותה כצעירה לסבית. הזמרת נעמה הכהן עיבדה אותו לשיר לאחר שעברה חוויה דומה בצעירותה: "גם אצלי הטיפול לא עבד"
קמע למזל זה מה שאת צריכה, מייד תחושי סטרייטית בחזרה
סבתא מתלוננת, "את נמשכת לבנות".
בזמן שאת מדמיינת את הבלונדה השווה,
הבבא יגיד את הוזה וקצת סוטה,
הוא מהנהן ומציץ לך מבעד לחולצה.
המשוררת זהבית סבג בת ה-36 הייתה צעירה לסבית בשנות ה-20 לחייה שעברה מבית מסורתי ברמלה לעיר הגדולה ללמוד קולנוע באוניברסיטת ת"א. אמה, שחששה מהדרך שבה בתה הולכת, החליטה לקחת אותה לרב שיתקן את דרכיה. "אני באה ממשפחה של משתטחי קברים. אמא שלי החליטה שאיזה רב יכול להחזיר אותי למקום, היא טעתה".
מהמפגש היא זוכרת תור ארוך של אנשים שמחכים לפגוש את הרב. "הוא ממש בחן אותי ואז התחיל להציע לי את מרכולתו. הוא הציע כמה קמעות, כל אחד במחיר שונה. זה היה אחד הדברים ההזויים שקרו לי. זרקתי לו 50 שקלים מהבהלה לתרומה ולא לקחתי שום קמע", היא משחזרת.
את החוויה עיבדה זהבית לשיר "הבבא של הכפרות". כשהיוצרת והזמרת נעמה הכהן, בת 40 מרחובות, השתתפה בפרויקט של הבית הפתוח בירושלים, שלוקח שירי משוררות ומביא אותן לפרונט בגרסאות מוזיקליות, היא החליטה לעבד אותו לשיר עם ההרכב שלה AIN'T NO LADY והייתה לה סיבה טובה. "כשזהבית שלחה לי את הספר שירים ישר שמתי לב לשיר הזה מתוך חוויה אישית שקרתה לי", משחזרת נעמה.
גם היא גדלה בבית דתי בביתר עילית ו"כשיצאתי מהארון אמא שלי לקחה את זה מאוד קשה", היא מספרת. "הייתה לי בת זוג והייתי מאוהבת בה אבל לא הייתי שלמה עם עצמי. אמרתי לאמא שלי 'בואי נלך לרב ונראה אם אפשר לשנות את זה' כי נבהלתי מהתגובה שלה".
איך עברה הפגישה אצל הרב?
"הרב אמר לאמא שלי שאני צריכה גבר כמוהו. הייתי מאוד צעירה והוא היה בן 60. הוא אמר לאמא שלי להביא אותי עוד כמה פעמים אליו לסדרה של טיפולים, לא חזרנו אליו. גם אצלי הטיפול לא עבד".
בימים שבהם זמרים ויוצרים נזהרים כמה שיותר מלהביע דעה פוליטית וכשהאקלים בישראל נהיה יותר ימני, שמרני, דתי ובחלקו גם להטופובי, שיר כמו "הבבא של הכפרות" שכולל שורות שלא מחליקות לכולם בגרון כמו "הבבא פיתה הוא גדול, הוא אדיר, נשקי לו את היד, יהיו לך בעל וילדים", הוא לא דבר מובן מאליו.
היה לכן חשש לפני שהוצאתן אותו?
נעמה: "אני סיימתי לפחד, זה אפילו לא עבר לי בקצה של האצבע. באלבום הראשון שלי, שמדבר על חזרה בשאלה בגיל 20 ויציאה מהארון, היו לי פחדים אבל היום אין בי פחד בכלל. אני חושבת שזה קול שחשוב שיישמע, בטח היום כשיש המון אנשים שעושים מהדת מסחרה ויש גל של חזרה בתשובה שלא מבוסס על ידע אז זה מאוד חשוב".
זהבית: "כשאני שומעת את הקול שלה בשיר אני אומרת לה שהיא הפיחה חיים בחוויה שלי. אנחנו סיימנו עם הפחדים, אנשים שמובילים שינוי בעולם הם אלה שלא מפחדים ללכת עם האמת".
איך במשפחה שלך קיבלו את השיר?
זהבית: "חוץ מכמה דודות שחשבו שאני לא מאמינה באלוהים בגלל השיר, ואני מאמינה בו רק לא באנשים שמנכסים אותו אליהם, הם קיבלו אותו טוב. יש לי אחות מצביעת ש"ס ואחי מצביע בן גביר. גם אם אנחנו לא מסתדרים בהשקפות פוליטיות ואני לסבית והם דתיים, אנחנו אוהבים אחד את השני. העולמות שלנו תמיד משיקים אחד לשני וחייבים למצוא את הדרך לחיות יחד. גם אם האמת כואבת לשני הצדדים, היא צריכה לצאת".