"פחדתי שיהיה קהל שיעזוב בגלל שאני לסבית"

דמותה של אסמה, משגרת טילים איראנית מסדרת הרשת "האיראנים מרגלים אחריי, הפכה בתקופת המלחמה עם "טרנד האזעקות והמקלחות המתוזמנות" לתופעת רשת שסחפה מאות אלפי צופים. מאחורי הדמות הקומית והקלילה עומדת הזמרת והיוצרת נועה דן שהוציאה לאחרונה EP ראשון עם חמישה שירים אישיים וחושפניים מתקופות שונות בחייה כשכל אחד מציג חתיכה אחרת ממנה.

מעל כולם בולט השיר "לסבית רק בלילה", שיצא בתקופה שבה החליטה להפסיק להסתתר מאחורי דמות ולהראות לקהל מי נמצאת מאחוריה. "ממש לא הייתי מסוגלת להגיד 'לסבית'. הייתי מאוד מבולבלת", היא מספרת.

כמה מנועה של היום נמצאת בלילה וכמה ביום?
"ביום-יום אני בן אדם אוהב וחייכן, ומה שאנשים לא יודעים עליי זה שאני מאוד אוהבת לשקוע גם בעצבות בלילה ואז זה בא לידי ביטוי בשירים. ביום אני יכולה להיות על אוטוסטרדה ועל מאה ולהיות במיליון דברים במקביל ובלילה יש את השקט הזה. הרבה מהשירים שלי הקלטתי בשקט כדי שלא להעיר את השותפות על הפסנתר".

נועה היא "לייט בלומר" ואף שגדלה בתל אביב, היא גילתה את נטייתה המינית רק בגיל 22. בתיכון הייתה "הסטרייטית של קבוצת הכדורסל והג'ודו" ואפילו היו לה חברים אותם אהבה אבל משהו לא עבד והיא לא הבינה מה. דווקא במכינה למשחק של ניסן נתיב נועה התחילה להיחשף לאפשרות שלא העזה קודם לבחון. "פתאום נחשפתי לשחקניות לסביות. אומנם גדלתי בתל אביב, אבל לא היו לי בחבורה כאלה", היא משחזרת.

בדיעבד היו סימנים: "הייתי בג'ודו ובכדורסל, היה לי גולגול מגיל עשר והייתי אובססיבית לקרן פלס – כל התשובות היו שם", אבל רק כשהגיעה לגור בקיבוץ מגל כדי להגשים את החלום לגור בטבע, התחילה להבין את הזהות המינית שלה. "התקשרתי לקו החם של האגודה למען להט"ב כי לא רציתי לשתף עדיין ושאלתי 'איך יודעים אם אני לסבית? אני לא יודעת אם כן ואני לא רוצה לשתף אנשים סביבי' והם הציעו לי לבדוק ולהתנסות. אני פשוט הייתי בבהלה מהנושא הזה", היא נזכרת.

בשל הבהלה היא החליטה להוריד אפליקציית הכרויות והחלה להתכתב עם בנות. "הייתי עוטה מסכה בכל בוקר", היא משחזרת. "כשהייתי קמה ופוגשת את הצוות שלי הייתי צריכה להיות ייצוגית ומדריכה, ובלילה אני יכולה לדבר או להכיר".

היום קשה לדמיין את אותה נועה. היא מורה שנמצאת בזוגיות מאושרת כבר ארבע שנים עם בת זוג בת גילה והן מתכננות לעבור לגור ביחד. "אני מאוד נזהרת פה כי היא בן אדם מאוד פרטי. בגלל זה אני גם לא חושפת אותה ברשתות. אני רק אגיד שהיום אנחנו בזוגיות מאושרת וטוב לי והיא באמת מתנה", היא משתפת עם חיוך רחב. אחד השירים ב-,EP "עוד לא נגמר היום" מדבר על פרידה קשה שהייתה מאותה בת זוג.

"הייתה תקופה שהרגשנו שזה לא יכול להמשיך. התחושה הזאת שלמרות האהבה יש משקעים ואי אפשר להמשיך קשר כזה – זה גמר עליי. זו הייתה אחת התקופות הקשות שלי", היא משתפת. "היינו בקשר כי לא הצלחנו להתנתק לגמרי. שלי היא גם החברה הכי טובה שלי. התקופה הזאת הייתה מאוד מעצבת, עצובה וכואבת. היום הזוגיות מדהימה, והיא אהבה מאוד מאוד גדולה", היא מוסיפה. ומה לגב חתונה? "אין חתונה עדיין. אבל בהמשך", היא עונה.

היא הקשר הרציני הראשון שלך – זה לא מוקדם מדי?
"אני מאוד אוהבת את בת הזוג שלי, וטוב לי. כשמוצאים את הבן אדם שאתה רוצה לחלוק איתו את החיים, אז ברור שיש תמיד אפשרויות, אבל ברגע שאני יודעת שזה הבן אדם שאני רוצה לחיות איתו כל החיים, זה מגמד את כל המסביב".

מתי פעם ראשונה הרגשת באמת נמשכת למישהי?
"היו לי התאהבויות של נשים שרציתי ולא מומש, קרן פלס היא קראש אומנותי ורגשי ורומנטי והכל ביחד, אני מתה עליה. ברור שזה לא משהו שיקרה, אני בזוגיות מאושרת, אבל בעולם הפנטזיה קרן פלס היא ההשראה מבחינתי בכל הדברים".

נועה משתמשת בשיר "לסבית רק בלילה", שנולד מתוך הפחד שלה כדי לתת כוח לאנשים אחרים: "שנהיה שלמים ולא נפחד ולא נסתיר. להסתיר יש בזה משהו שהוא מחרב. אני חושבת שמהרגע שיצאתי אני הכי גאה בזה", אבל הדרך לשם לא הייתה קלה. "אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי לספר לאמא שלי ולאבא שלי שאני לסבית. הייתי באוטו, בכיתי ולא ראיתי למה לחיות. אמרתי לעצמי, "אם אני לא מספרת מחר שאני לסבית, אני לא רואה איך אני מתקיימת. זה הרגע שבו הבנתי שזה או שאני מספרת ומתחילה לחיות, או שאני פשוט לא חיה באמת", היא משתפת.

להוריה הגרושים היא סיפרה באותו יום, כדי שאיש לא ייפגע. לאמה היא הגיעה עם מכתב מוכן בכיס, עמוס ב"סיפורי הצלחה" של להט"בים מפורסמים. אביה, שהיא מגדירה "מורה הדרך והמנטור" שלה, הגיב בקונפליקט אבהי קלאסי: גאווה עצומה במי שהיא, לצד פחד משתק מהתגובות בחוץ: "חינכתי אותך להיות מנהיגה אז אני לא יכול לעצור אותך עכשיו".

אבל הרגע המטלטל ביותר התרחש על הבמה בשנה ב' בערב מונולוגים. נועה נקראה לעלות לבמה באופן לא מתוכנן. מול קהל של חברים ובני משפחה, כולל אמא שלה, היא בחרה לשיר את "לסבית רק בלילה". זו הייתה הפעם הראשונה שאמה שמעה את המילה הזו יוצאת מהפה של בתה. בסרטון שתיעד את הרגע, רואים את החיוך של האם נמוג לאיטו ככל שהטקסט הופך לישיר יותר. זה היה הרגע שבו המסכה הוסרה סופית מול כולם.

איך החברים שלך קיבלו את זה?
”מדהים. אני אמרתי לחברה הכי טובה שלי מכיתה א' 'תקשיבי, אני הולכת לספר לך משהו ואנחנו לא נדבר על זה יותר לפחות כמה ימים'. היא אמרה לי כאילו 'מה, את רצינית? וזה מה שרצית לספר לי? בקטנה, הכל טוב'. אני חושבת שזה ממש עזר לי גם לעשות שינוי כל כך מהיר, ממקום של הסתרה שהייתי למקום שאני מדברת על זה בפתיחות יתרה. אני חושבת גם שזה שאני רואה סביבי אנשים שהם עוד לא מוכנים לספר ועוד מתביישים במה שהם אז זה עוד יותר גורם לי לרצות להוציא את זה ולעזור".

המסע של נועה רצוף ב"חלום ושברו". בגיל 19, כשהוריה התגרשו, התפרץ אצלה OCD חריף שליווה אותה שנים. גם הגוף הפך לזירת קרב: עם ביקורים אצל דיאטנית כבר מגיל שש. היום היא מתגאה בעגלגלות שלה, אבל מודה שהקונפליקט עם המראה עדיין צף באודישנים: "אוכל זה חלק מאוד גדול בחיים שלי. זה חלק מהאופי שלי השמנמנות והעגלגלות, אני לא רוצה להיות רזה אבל אז הגעתי לגבול שחצה את השמנמנות. היו הרבה קונפליקטים כי אני מתגאה בזה שאני אדם מלא".

כשפרצה המלחמה, נועה לא שקעה. היא הקימה את "סיירת השמחה", מיזם שגייס 500 מתנדבים מהחמ"ל שהקימה בדירה של אביה, ועברה בין מלונות המפונים עם גיטרה. שם, במפגש עם הילדים מהדרום והמפונים מהצפון, היא הבינה שהמוזיקה היא כלי הריפוי האולטימטיבי, גם עבורה. "זה הציל אותי מלשקוע במה שקרה. זה הדבר שאני הכי גאה שעשיתי", היא מוסיפה.

במקביל למוזיקה, דן מזוהה עם הדמות הקומית אסמה, שהפכה בתקופת המלחמה לתופעת רשת. "אני מסתכלת על החיים בצורה קומית מאוד. בסופו של דבר הם בנויים על אמת כואבת, אבל בסוף אנחנו צוחקים עליהם", היא מסבירה. אסמה התחילה מסרטון אחד, ולא הייתה אמורה להפוך לסדרה. " שמתי לב שכל פעם שאני באה לעשות משהו יש אזעקה. אמרתי: 'וואי, זה כאילו עוקבים אחריי'. ואז חשבתי שזה יהיה מצחיק אם תהיה מישהי שבאמת עוקבת אחריי לראות מתי אני מתקלחת או הולכת לישון ומשגרת לפי זה", היא אומרת.

חשבת שזה ירוץ כזה חזק?
"לא חשבתי. אני יוצרת תוכן הרבה זמן. במלחמה הקודמת העליתי סרטונים קומיים והעלו את זה בכתבות אבל זה היה חדש לי ההתפוצצות של זה. זה היה בסדר גודל שלא ציפיתי בכלל. אם אני מחברת את האינסטגרם, טיקטוק, יכול להיות שרק הפרק הראשון הגיע לשני מיליון צפיות".

זה השפיע עלייך, על הדימוי שלך?
"זה נתן לי המון ביטחון וזה בעיקר גרם לי להרגיש שרואים את מה שרציתי שיראו הרבה זמן, שרואים שאני קומיקאית, שרואים שאני יוצרת. גם עשה לי טוב לדעת שיש לי יכולת השפעה כזאת על אנשים. פתאום אנשים התחילו לזהות אותי ברחוב. שכנים ואנשים שאני לא מכירה היו מחמיאים לי במקלט או ברחוב ומבקשים להצטלם".

אפילו "רוקדים עם כוכבים" נכנס למשחק. דן העלתה תמונה הומוריסטית שבה היא כאילו התקבלה לתוכנית, והיא צברה מאות אלפי צפיות. בהמשך, אחד הרקדנים, שיתף אותה, הבדיחה התחילה להתערבב עם המציאות. "פתאום אנשים התחילו להתבלבל ולשאול אותי: 'את ברוקדים?' אח שלי אפילו חשב שאני באמת הולכת", היא צוחקת. בהמשך היא יצרה תמונה עם תכנת הבינה המלאכותית בה היא רוקדת עם הרקדן ומהבדיחה נולד שיתוף פעולה אמיתי.

את מוכרת כקומיקאית ובשירים את מורידה את כל המגננות – זה דרש להשקיט את הילדה הצינית?
"כשקומיקאי בא וחושף דברים עצובים, זה לאו דווקא בא לאנשים טוב בעין, אז היה לי את הפחד הזה. אבל מצד שני, גם כל הזמן חיכיתי להוציא את האלבום וחיכיתי שיכירו בי את הפגיעות. אין ספק שהרבה יותר קל לי בתדמית הקומית והקלילה. זה היה מפחיד. אני זוכרת שלפני שהוצאתי את 'לסבית רק בלילה', הייתי בחששות. גם פחדתי שיהיה קהל שיעזוב בגלל שאני לסבית, כי אמרתי לעצמי, אולי לא כל הקהל זה יתאים לו. אבל זה לא עירער אותי במובן הזה שאמרתי לעצמי 'מי שלא יאהב אותי בגלל זה, אז אני לא צריכה אותו כקהל'".

אני מניחה שהתבדית.
"לגמרי, אמרו לי 'עכשיו אנחנו אפילו יותר אוהבים את אסמה ואותך'".

עכשיו היא מתכוננת להופעה ראשונה עם החומרים שלה ב-14 באוקטובר בתיאטרון תמונע. "אני מחכה למפגש עם הקהל. אפילו לקטעים שבין לבין. מחכות הרבה הפתעות – אני לא הולכת לעשות הופעה טריוויאלית וגם אסמה תגיע ויהיו קטעים קומיים", היא מבטיחה.

היא חולמת שתצטרף אליה אורחת מיוחדת אותה היא מעריצה: קרן פלס. "זה החלום שלי, היא ההשראה המוזיקלית שלי ואחד הטיפים שנתנה לכותבים מלווה אותה עד היום: "כשאתם כותבים, תכתבו כאילו אף אחד לא יקרא את זה". זה מה שאפשר לה לכתוב את השיר 'לסבית רק בלילה' ושירים אישיים נוספים. בגלל שהייתי במקום של הסתרה. היום אני רוצה שייראו אותי. שיכירו אותי באופי שלי, באתגרים שלי. זה תמיד מאתגר וחשוף, אבל אני אוהבת את זה. אני חושבת שזה עושה לי טוב", היא מוסיפה.

למרות כל הביטחון שהיא משדרת, דן עדיין מכירה היטב את תחושת חוסר הביטחון. "אני עדיין מרגישה לפעמים שאני מתחזה. אני מנגנת ומופיעה מגיל עשר, אבל יש לי את הדיסוננס הזה בין זה שאני באמת מאמינה שיהיה מדהים ומשווקת את זה בכל הכוח, לבין הפחד שאני בעצם משקרת להם ולעצמי, שאני לא באמת מוזיקאית ואני לא באמת זמרת-יוצרת", היא מודה.