"רוב הגברים באים לממש איתך את הפנטזיה המינית שלהם ולחזור הביתה"

עולם הדייטינג לא פשוט לאף אחד, בלי קשר למגדר ולנטייה מינית. אבל גם בתוכו, החוויה של נשים טרנסיות יוצאת דופן. "מורכב להיות טרנסית באפליקציות", מספרת השחקנית ליעוז לוי ("מלאך משחית", "10 קילו קוקאין"). "באופן כללי אני לא אוהבת להכיר ככה. יש אשליה של מבחר, אבל האופן שבו שופטים אנשים באפליקציה, כמו מתוך קטלוג, מאוד משטח. הוא לא מוציא החוצה את הסיפור, את שפת הגוף, האופי. ומצד שני, ללהט"בים באופן כללי, ובמיוחד לטרנסיות, אין ממש את היכולת להכיר סתם ככה ברחוב או בעבודה".

למה לא?
"כי את תמיד צריכה לגלות שאת טרנסית, ולא תמיד זה מתקבל טוב על ידי הצד השני. רוב הציבור חושב על טרנסיות כעל מעשה מרמה: 'זה מישהו שמספר לסביבה שהוא אישה, אבל הוא בעצם לא'. הם לא חושבים על זה כעל בן אדם שהולך עם האמת שלו, וזה מבאס. לפעמים לא בא לך לדבר על זה על ההתחלה, אבל כדי לשמור על החיים שלך את חייבת לספר שאת טרנסית - אחרת יתפסו אותך כמתחזה או רמאית, למרות שזו ממש לא הסיטואציה. אולי נולדתי זכר, אבל אני לא גבר, אני אישה. ואם נמשכת אליי, אז מה הבעיה?".

ליעוז, שאת בן זוגה הנוכחי הכירה דרך חברים משותפים, מספרת כי מתחילים איתה ברחוב לעתים קרובות "אבל הם לא יודעים שאני טרנסית. ואם הם כן, זה תמיד בקטע פטישיסטי קריפי כזה, אנשים ששואלים שאלות כמו 'רק כדי להיות בטוח, מה יש לך בין הרגליים?'. אני לא מעוניינת להיות עם מישהו שמצמצם אותי לכדי סך האיברים שלי. אני לא כותרת, אני סיפור".

למה בכלל שיפריע לגברים סטרייטים לצאת עם טרנסיות? ליעוז חושבת שהסיבה לכך קשורה לדרך שבה הם תופסים את הגבריות שלהם: "החברה מתגמלת גברים על כמה שהם משרתים את הגבריות שלהם, בטח במדינה שמרנית כמו ישראל. לצאת עם טרנסית לא נותן תגמול כזה - להפך, עדיף כבר שיצאו עם גבר. בדייטינג, העניין של איבר המין לא כל כך משנה. בסטוצים זה אחרת".

באיזה מובן?
"לטרנסיות עם איבר מין זכרי הרבה יותר קל למצוא סטוצים, כי יש להן יותר ביקוש. אני עברתי ניתוח תחתון ב-2010, עוד לפני שבכלל ידעתי שיש כזה דבר גריינדר. האמת שבגריינדר אף פעם לא היה לי פרופיל; אבל בנות שאני מכירה שעברו ניתוח תחתון סיפרו לי שהן נכנסו לגריינדר ולא מצאו שם כלום, כי הגברים שם חיפשו נשים עם איבר מין זכרי".

ומה עם שאר האפליקציות, אי אפשר למצוא בהן משהו טוב?
"ברור שאפשר למצוא אהבה באפליקציות, אבל אני חושבת שזה מרדד את החוויה האנושית. באפליקציות אנחנו מסתכלים על תמונה, לא על סיפור. גברים בכלל לא קוראים את מה שנשים כותבות שם. זה נותן פתח לגברים לנצל נשים בשביל הגוף שלהן. למרות שבדרך כלל השיח שעולה הוא דווקא שהנשים הן אלה שמנצלות את הגברים, בשביל ארוחות בדייטים. אבל בואו, כמה שנים גברים ניצלו נשים בשביל הגוף שלהן, הבטיחו הבטחות ואז נעלמו?".

לוי חושבת שהגבר צריך להיות זה שמשלם בדייט ראשון, ומסבירה: "אם גבר בחר להיפגש עם אישה, זה כי הוא חושב שהיא יפה - וכדי להיות יפה היא הייתה צריכה להשקיע המון כסף. אנשים לא מבינים שאישה מתחילה במינוס. קודם כל, בשביל להתקבל בחברה, היא צריכה להסיר שיער. רוב הנשים היום עושות לייזר, זה כואב וגם יקר, מינימום 8,000 שקל, וגם זה אם את עושה רק רגליים. ועל זה יש איפור, שיער, תספורת, צבע. ויש גם לבוש, אימונים, תזונה. דברים שעולים המון כסף ושגברים לרוב לא צריכים לחשוב עליהם. הם שמים דאודורנט וחולצת פשתן ומתחשבנים. אבל מי קבע את אידיאל היופי לנשים? גברים. אז שאו בתוצאות ותשלמו".

מעבר לעניין הכספי, השאלה מי ישלם בדייט ראשון היא גם סוג של הצהרת כוונות.
"בדייט צריך לבנות אמון. אתה יוצא לדייט ומפחד שאני לא אמצא חן בעיניך. אני מפחדת שתרצח אותי. חלק מחברותיי הטובות ביותר סוממו ונאנסו, זה נושא אמיתי וכואב, בטח בתור טרנסית. גבר יכול להתהפך עלייך ברגע ולהרוס לך את החיים. אז כן מאמי, תשלם. זה המינימום שאתה יכול לעשות כדי להוכיח שאתה לא רוצה רק לנצל אותי ולהעיף אותי".

"רוב הגברים באים לממש איתך את הפנטזיה שלהם ולחזור הביתה"

קים קונקשיין, זמרת ואשת תקשורת טרנסית, לא משתמשת באפליקציות היכרויות, אבל היא לא צריכה אותן - כי מתחילים איתה בלי סוף באינסטגרם. מצד שני, נראה שלהיכרות באינטרנט תמיד יש אותה החולשה: הנאמנות למציאות. "פעם מישהו התחיל איתי באינסטגרם ושלח לי תמונות שלו", היא מספרת. "כשהוא הגיע אליי הביתה הוא נראה שונה לגמרי. אמרתי לו ׳מה שלחתי לי, תמונות מהבר מצווה?' וגלגלתי אותו מכל המדרגות. ואני גרה קומה רביעית, כפרה".

בפייסבוק שלה לא כתוב שהיא טרנסית. "מי שמכיר אותי יודע. גברים שולחים לי בקשות חברות ואני אף פעם לא מאשרת. כשמישהו שולח לי הודעה, אם הוא חתיך אז אני יכולה לענות לו. הרבה אנשים שמתחילים איתי הם מקסימים, אבל יש גם הרבה שברגע שאני אומרת להם שאני טרנסית - פתאום השיחה הופכת להיות מינית, רק על סקס. ואז הם נחסמים".

השתמשת פעם באפליקציית היכרויות?
"השתמשתי באטרף לפני מאה שנה, כשזה עוד היה אתר. בשלב מסוים פרצו לי לחשבון, ולא טרחתי לפתוח אחד חדש. בכלל, זו בעיה להכיר באפליקציות, כי אני לא מאמינה לתמונות, במיוחד עכשיו עם כל ה-AI. פעם פנה אליי באינסטגרם בחור חביב מאוד, התחיל לדבר איתי כאילו אנחנו חברים מהמילואים. אני אומרת לו, 'תגיד, אנחנו מכירים?', והוא אומר לי 'דיברנו בטינדר'. ככה גיליתי שהתחזו אליי גם בטינדר".

את מחפשת קשר רציני?
"יש לי קשר רציני מאוד עם החתולה שלי, דיווה. ויש לי גם קשר רציני עם המוכר למטה במכולת. כל בוקר אני יורדת לקנות סיגריות באותו המקום, אנחנו צוחקים, היי וביי. הוא ילד, בן 21".

מה הגיל הכי צעיר שהיית נותנת לו צ׳אנס?
"בשביל לשכב - 24. בשביל לצאת - אני מעדיפה שיהיה כמה שיותר מבוגר, כמה שיותר עשיר, שאחרי החתונה הוא מת ואני היורשת היחידה".

קים היא אישה עם חוש הומור שופע, אבל המציאות בשטח יכולה להיות עגומה למדי. "אנחנו חיים במדינת ישראל 2026, אנשים חושבים שהכל פתוח ושהמדינה שלנו נאורה - אבל זה לא נכון", היא אומרת. "אף גבר לא יצהיר שהוא יוצא עם טרנסית, כי יש סטיגמה. גברים חושבים שאם הם הולכים עם טרנסית זה הופך אותם לגייז. בגלל זה קשה לטרנסיות למצוא אהבה, גבר שייתן להן יד ברחוב ויגיד 'אני יוצא עם טרנסית' בלי לפחד ממה שההורים או החברים יגידו. יש גם גברים שגידלו ביצים - אבל זה כשגרים איתם בתל אביב בזמן שהמשפחה שלהם בירוחם. רוב הגברים באים לממש איתך את הפנטזיה המינית שלהם ולחזור הביתה".

המצב משתפר עם השנים?
"האמת שפעם היה יותר פתוח, כי לא היה אינסטגרם ופייסבוק. בזמנו יצאתי עם מישהו במשך שנה וחצי, חייתי איתו בירושלים, ואף אחד לא ידע עליי, לפחות עד שהתחילו להתפרסם עליי כתבות. זה היה יותר קל. אבל אני גם בן אדם בלי אמונה בגברים. אם אני מביאה גבר הביתה, וזה לא משהו שקורה הרבה, אני יודעת מראש שהוא רוצה רק סקס וללכת. אז אני מכניסה אותו לחדר, עושה אותו ויאללה ביי. עדיף מאשר שישב לי בסלון וינסה למכור לי סיפורי חרטה ברטה. ויש גם את אלה שמסלפים את השם שלהם כדי שלא תמצאי אותם בטעות באינסטגרם. הם לא יודעים שהם לא מעניינים אותי. ברגע שאני עושה אותם, זה וי, שלום וביי".

את נתקלת בטרנספוביה?
"אני גרה בקריות כבר 15 שנה. מעולם לא נתקלתי בטרנספוביה. זה גם מאוד תלוי באיך אתה מציג את עצמך - אם אתה מציג את עצמך כבן אדם נורמטיבי או כליצן. אני מבינה את כל הבנות שחוו טרנספוביה, לבי איתן, אבל אני לא חוויתי. וזה לא בגלל שאני ׳עוברת׳ או ׳לא עוברת׳. אני פשוט לא מוחצנת, זה עניין של חינוך. אני בשלי וטוב לי איך שאני".

"אם לא הייתי ׳עוברת׳ כאישה, לא היו מקבלים אותי"

הדר מזרחי היא מתכנתת בסטארטאפ, מוזיקאית ויוצרת תוכן. "גם המוזיקה וגם התוכן שלי ברשתות עוסקים הרבה במיניות ומגדר", היא מספרת. ״לפני שהתחלתי עם האינסטגרם, הקונספט של היותי טרנסית לא היה פוגש אותי בחיי היום-יום. עכשיו אני כל שבוע כותבת תסריטים לסרטונים בהיבטים טרנסיים, כי אני רואה שזה מביא צפיות. מצד אחד אני רוצה יותר לשים בפרונט את המוזיקה, אבל באיזשהו מקום גם מגניב לראות שהקהל צמא לזה".

כטרנסית לסבית, המסע של הדר היה שונה מזה של טרנסיות אחרות: "לפעמים מתחילים להיות הומו וממשיכים ללהיות טרנסית, אבל אצלי זה לא היה ככה. פשוט הייתי בן, ואז הבנתי שאני בת".

את חושבת שזה משפיע על התגובות שאת מקבלת בתור טרנסית?
"לא נראה לי שהלסביות קשורה לזה. העניין פה הוא שאני נראית נשית, נשמעת נשית. אנשים שומעים את המילה ׳טרנסית׳ ומצפים לראות גבר עם איפור ופאה, מישהו שמנסה להיות משהו אחר. אבל בי הם לא רואים ניסיון להיות משהו אחר, אלא פשוט את מי שאני. אני חושבת שזה מה שמאפשר לי להיכנס פנימה בצורה חלקה יותר ולערער על המוסכמות. ואני מרגישה שזה גם הכוח של המוזיקה שלי".

הרבה מהשירים שלך עוסקים ברומנטיקה. את בזוגיות כיום?
"לא, וכרגע אני איפשהו בין מחפשת ללא מחפשת. אני רוצה למצוא את אשתי, אבל אני גם מאוד שקועה במוזיקה. אני לא מחפשת, אבל גם לא שוללת. אם הבחורה הנכונה תגיע, ידיי פתוחות".

את דמות מוכרת באינסטגרם. מתחילים איתך שם?
"מלא, גם גברים וגם נשים".

ויצא לך להיות באפליקציות?
"בטח, שנים. האמת שעכשיו אני בגמילה. כשיצאתי מהארון חשבתי לעצמי 'מי בכלל ייצא עם דבר כמוני?', לא חשבתי בכלל על זוגיות. ואז הלכתי לסמינר של איגי והכרתי שם מישהי. הסיפור איתה היה קצר, אבל פתאום הבנתי שמישהי יכולה להיות מעוניינת בי. בתור טרנסית לסבית מאשדוד, לא הרגשתי שאני יכולה להכיר בנות סתם ככה ברחוב, אז ישר פניתי לטינדר. והייתי גם באוקיי קיופיד, באמבל, הינג׳, באדו… כמות האפליקציות שניסיתי, אתה לא מבין. לרגע קצר גם ניסיתי גריינדר, אבל לא מצאתי שם לסביות, ובגברים לא התעניינתי".

את כותבת בפרופיל שלך באפליקציות שאת טרנסית?
"פעם לא הייתי כותבת, והיו לי הרבה יותר מאצ'ים עם בנות. אבל אז הייתי מדברת איתן, רואה שהשיחה הולכת טוב, אומרת להן שאני טרנסית - והן היו נעלמות. זה ממש תסכל אותי. מאז התחלתי לכתוב את זה בבירור בפרופיל, ואפילו לשאול בשיחה עצמה: 'קראת את הפרופיל שלי? ראית שאני טרנסית?'. באיזשהו מקום זה מבאס אותי שהרבה בנות פוסלות אותי כי אני טרנסית. מצד שני, אני גם יכולה להבין את זה. אני לא נפגעת או מרגישה פחות אישה כי מישהי לא נמשכת אליי".

את נתקלת גם ביחס פטישיסטי?
"אנשים באפליקציות מתחלקים לשלוש קטגוריות. יש את קטגוריית ה'איכסה, את טרנסית', שלא מעניינים לי את הביצה השמאלית. יש את ה'וואי, את טרנסית, איזה שווה, זה פטיש שליי'. ויש את אלה שפשוט אומרים 'אה, אוקיי, קול'. אני נוטה לצאת עם הקטגוריה האחרונה. אני סקסית כי אני סקסית, בגלל שהאישיות שלי סקסית, לא בגלל היחס בין איבר המין לגוף שלי".

ומה לגבי סטוצים? לחפש גבר לסטוץ זה עניין אחד, אומרת מזרחי, אבל אישה זה עניין אחר לגמרי. "מרגיש לי שבתור טרנסית לסבית אני לא יכולה לעשות סטוצים עם נשים", היא מספרת. "זה הרבה יותר מורכב אצלן, הרבה יותר רגשי - ואני גם טרנסית, אז בכלל. אז מה הפתרון שלי? זוגות. כשאני רוצה סטוץ חביב ונחמד אני הולכת לזוגות באפליקציות. הם מראש בזוגיות, אז הם לא מחפשים משהו רציני".

זוגות סטרייטים?
"כן, לא הייתי עם הרבה זוגות של לסביות. אבל לא הייתי קוראת להם ׳סטרייטים׳ - בכל זאת, יש שם משהו קווירי".

מה לגבי הנוכחות של גבר בסיטואציה?
"זה תלוי בגבר. אני מגדירה את עצמי כלסבית, אבל כן הייתי עם בנים, זה לא מבטל אחד את השני. זה פשוט תלוי בכמה אני מרגישה בנוח. גם תמיד יש לי פחד עם גברים, שלא יהרגו אותי".

הנראות הטרנסית היום היא גבוהה יותר מבעבר, אבל זה לא בהכרח אומר שהקבלה היא גדולה יותר. את מרגישה שמעמד הקהילה הטרנסית משתפר עם השנים?
"זו שאלה קשה. הממשלה הנוכחית שלנו מאוד לא מקבלת את האחר, וזה משפיע על החברה. זה מחלחל גם לבתי הספר - הכל הרי מתחיל מחינוך, אם אנחנו לא נחנך את הדור הצעיר לסובלנות, זה לא יגיע מלמעלה. רואים את זה בשטח. אני אישית יורדת קצת יותר חלק בגרון, כי אני 'עוברת' - אבל אם לא הייתי, ברור לי שלא היו מקבלים אותי".