פלסטיני וישראלי בסטוץ - פתאום אזעקה

אוהד מנור, 29, מתל אביב, עומד לסיים את לימודיו במחלקה לאומנויות המסך באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים, וכפרויקט גמר יצר סרטון אנימציה המתאר סיטואציה אינטימית בין פלסטיני לישראלי, בחדר מדרגות תל אביב, במהלך סטוץ שנקטע בשל האזעקה.

מנור, שיצר את הסרט בעקבות חוויה אישית מהמלחמה, מספר כי מערכת היחסים הקצרה הייתה כמו רכבת הרים באותו היום: המעבר החד מחדר המיטות לחדר המדרגות, הוויכוח הפוליטי שכמעט גרם לפיצוץ ובו נאמרו דברים קשים שגרמו לאיעד לרצות לעזוב. למרות זאת, לקראת הסוף נוצרת אינטימיות מחודשת ביניהם שהיא לאו דווקא מינית.

"לא היה ביננו מין, רק שיחה טעונה", מספר מנור בכנות בשיחה עם mako לקראת התערוכה. "המפגש ביננו היה מאוד שונה ממה שרואים בסרט, אבל זה נתן לי את הרעיון לשמר את העיקרון של ישראלי ופלסטיני שנפגשים לסטוץ, ויש קונפליקט, ובסוף נשארים לישון יחד. זה התחבר לי לביקורת שיש לי לתרבות הגריינדר של הגייז שיש לי בעיה איתה, וזו צומת בין הפוליטי למיני, וחוסר היכולת לראות את הצד השני. בסוף אבל הם כן מצליחים".

איך היו התגובות לסרטון? בכל זאת אנחנו במלחמה

"אני חושב שאני חי בחברה די הומוגנית, ולכן לא חוויתי תגובות שליליות, אבל מצד שני, גם עדיין לא נחשפו לסרט הרבה אנשים. אני מניח שיהיו כאלה שיהיה להם קשה לקבל את זה". אוהד מספר שהמוטיבציה ליצירה הייתה לנסות לייצר תקווה: "הזמנים שאנחנו חיים בהם מאוד חשוכים ומפחידים, ורציתי לנסות לייצר תקווה והזדהות. כשגדלתי הייתה אמונה בשלום ועכשיו זה אולי מרגיש מאוד רחוק ובלתי אפשרי אבל המטרה העיקרית שלי היא להכניס תקווה שיכול להיות פה יותר טוב".

לא חששת מזה שיזהו אתכם?

"אומנם לקחתי השראה מאותו מפגש שקרה במציאות, אבל הסיפור עצמו הוא פיקטיבי וגם הדמויות. היה לי חשוב להפריד בין האדם לדמות, שלא יהיה ניתן לזהות אותו ולשמור על הפרטיות שלו". כשנשאל האם ירצה לפתח את היצירה למשהו גדול יותר הוא אומר שהוא לא שולל את האופציה, אך כיצירה זה מרגיש לו שלם: "זה יכול להתפתח לפרויקט ארוך יותר אבל הייתי שמח לגעת בנושאים האלה עוד, שאנשים ייראו את זה ושזה ייגע בהם".

מנור גדל בתל אביב ויצא מהארון לפני כעשור בגיל 19. הוא נזכר כיצד לקראת סוף התיכון סיפר לחבריו ובהדרגה נחשף גם למשפחה, שקיבלה אותו בזרועות פתוחות. הוא מצייר כל חייו והפרויקט הזה הוא הדרך שלו לייצר תקווה באמצעות האומנות שלו.

האם יש לך מסר כלשהו לישראלים ופלסטינים שקוראים אותנו כעת?

"לנסות לזכור שכולנו בני אדם. כולנו קורצנו מאותו החומר ויש ביננו הרבה דמיון"