mako
פרסומת

אחרי תימן: האם חיל הים יתקוף גם באיראן?

לפני שצה"ל תקף בתימן, זה היה השבוע של חיל הים, אחרי ההשתלטות על המשט לעזה ותקיפת נמל חודידה של החות'ים באמצעות ספינות טילים. "הוכחנו יכולת שבנינו במשך הרבה מאוד שנים, משהו ששמור לציים מעטים בעולם", אומר בכיר בחיל. מה היתרונות שחיל הים מביא ואין לחיל האוויר ומה המסר שצריך להדהד מהבור בקריה ועד הבונקר בטהרן

שי לוי
פורסם:
חיל הים בניסוי המבצעי
צילום: דובר צה"ל
הקישור הועתק

קצת קשה לזכור את זה עכשיו, בעיצומה של מערכה ישירה מול איראן, אך התקיפה בנמל חודידה בתימן מוקדם יותר השבוע הציגה יכולות מוכרות של חיל הים הישראלי, בהן השתמשו לראשונה אחרי שנבנו במשך שנים. תקיפה ארוכת טווח שבוצעה מספינות סער 6, הסטי"ל החדש והמתקדם ביותר של חיל הים.

במקביל חיל הים הוביל השבוע עוד מבצע רגיש בזירה לא פחות מורכבת, עצירת משט המחאה לעזה, במה שבצה"ל כינו בחיוך "שת"פ מוצלח בין חיל הים ודובר צה"ל".

זה היה אחד מהשבועות היותר מוצלחים בחיל, עליו מפקד האלוף דוד סער סלמה. חיל הים נחשב סגור לתקשורת בדרך כלל, מסיבות ענייניות בשל אופי חלק מהפעילות וגם מתוך סיבות ענייניות פחות, בשל הבנה לקויה של המלחמה המודרנית וחלקה של התקשורת במלחמה כזאת.

חיל הים הפגין יכולת מרשימה כשהוציא ספינות טילים מנמל שעליו צופים מכל חלון בעיר, הפליג למרחק גדול מצפון ים סוף וביצע שיגור טילים מדויק על בסיס מידע מודיעיני עדכני. "זה לא מבצע מאולתר. עבדנו עליו תקופה ארוכה", אמר גורם בכיר בחיל הים שהיה שותף למבצע בתימן. "הוכחנו יכולת שבנינו במשך הרבה מאוד שנים, תקיפה מבוססת מודיעין מדויקת בטווחים ארוכים. משהו ששמור לציים מעטים בעולם".

מדובר למעשה במימוש של תפיסה שנבנתה במשך כעשור וחצי. צה"ל וחיל הים העצימו את היכולת של ספינות הטילים לתקוף מטרות יבשתיות בטווחים קרובים, שם הם חלק מהקרב היבשתי ובטווחים ארוכים, אל מול מה שמוגדר מעגל שלישי, שם קוד איראן ותימן. הטילים מאפשרים לספינה לתקוף ממרחק בטוח ובכך להפחית את הסיכון לגילוי ופגיעה, וגם לשמור על עמימות כשרוצים.

בהקשר הזה, ספינות הטילים הן גם חלק ממערך האיסוף והמודיעין של צה"ל. בישראל לא הסתירו את העובדה שהתקיפה מהים על נמל חודידה היא גם מסר לאיראנים והפגנת יכולות, שמראות שיכול להיות שהתקיפה שם יכולה להיות משולבת.

פרסומת

"לראות את הטילים יוצאים מהכלים ופוגעים בדיוק מטורף במטרה שלהם זה אירוע מבצעי נדיר ומטורף", אמר קצין בחיל הים. "זה היה רגע קצה של הרבה מאוד תכנונים והכנות. ספינה זה גוף מכני וטכנולוגי מאוד מורכב לתפעול ותחזוקה, והיינו צריכים לחשוב על פתרונות למצבים רבים שיכולים לקרות בים, תקלות ומגוון תרחישים כשהמטרה לתת מענה שיאפשר את ביצוע המשימה על הצד הטוב ביותר, גם כשקורה אירוע לא צפוי". הוא הוסיף כי "המורכבות היא בעיקר בהכנות ובלהביא את הכלים לנקודה המבצעית, הביצוע עצמו כמעט ולא הרגיש שונה מהאימונים שעשינו".

בור חיל הים במהלך התקיפה בתימן
בור חיל הים במהלך התקיפה בתימן | צילום: דובר צה"ל

זמן קצר אחרי שחיל הים ביצע את התקיפה המבצעית הרשמית הראשונה שלו בטווחים כאלה ארוכים, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר וסגן הרמטכ"ל תמיר ידעי, חשפו את התוכניות של צה"ל לבניין הכוח כחלק מלקחי המלחמה, כפי שפרסמנו ביום רביעי השבוע. במסגרת אותן תוכניות שאושרו בצה"ל, גם כוונה לחזק משמעותית את חיל הים כזרוע אסטרטגית נוספת של צה"ל, לצד חיל האוויר.

"כשארמדה של מטוסים ממריאה מבסיסים של חיל האוויר וטסה דרומה מאילת, כולם רואים את זה ותוך שניות זה עף בטלגרם ובכל מיני פלטפורמות. אין יותר מדי מטרות דרומית לאילת", סיפר רס"ן א', קצין מודיעין בחיל הים שהיה מעורב בתקיפה בנמל חודידה. "זה לא שונה מטיל שיוצא מתימן וכל אזרח ישראלי שומע על זה עוד לפני שמקבלים הודעה מפיקוד העורף. ספינה, כמה שמדובר בכלי גדול, יודעת לעבוד בחשאי וכאן היה אחד מהיתרונות שלנו במבצע".

פרסומת

כבר נכתב רבות על היתרון של ספינות חיל הים בלחימה. ספינות הן כוח מתמרן שנמצאות בזירה במשך זמן רב ויכולות לפעול משם באופן מידי, ובכך הן מצמצמות במעט את היתרון של חיל האוויר, שיכול להגיע בתוך שעות. העלות לא גבוהה יותר מארמדה של מטוסי קרב, אם כי על המעבר של ספינות הטילים בתעלת סואץ, המחברת בין הים התיכון לים סוף, ישראל שילמה למעלה ממאה אלף דולר. יתרון נוסף הוא ביזור היכולות והאיומים של צה"ל נגד האויב, הפעלת חימושים מגוונים ממספר מוקדים שקשה לגלות באופן מדויק ובטווחים קרובים ורחוקים.

כוחות חיל הים בפעולה
צילום: דובר צה"ל

"כשצה"ל תוקף בעזה, סוריה או בתימן, אתה גם רוצה לשמר את אפקט הנזק, במיוחד כשהאויב שלך זה ארגון טרור שכל הזמן מנסה לשקם את עצמו", הסביר בכיר בחיל הים. "העובדה שהספינות, בטח ביעדים שנמצאים מאות ואלפי קילומטרים מישראל, נמצאות במשך זמן רב בשטח, ומפעילות אש שוב ושוב בלי שצריך לחזור לבסיס להתחמש, זה עוד יתרון שאנחנו מביאים במסגרת של רציפות הלחימה. באשר לפגיעה במטרות אתה גם משמיד וגם מונע את השיקום שלהן וחזרתן למשחק". למעשה היתרון העיקרי של חיל הים הוא ביכולת לשהות לאורך זמן רב ולהגיב למטרות על בסיס מודיעין או באופן מיידי מעצם הנוכחות בים.

מדובר ביתרונות שחיל הים מדגיש מאוד מאז התקיפה בתימן וגם לפני המלחמה. אבל לספינות יש גם חסרונות אל מול הכוח האווירי. מלאי הטילים על הספינות מוגבל, והוא קטן יותר ממבנה של מטוסי קרב, שכאמור מביא אותן למטרות בזמן קצר הרבה יותר. גם עוצמת החימושים של חיל האוויר גבוהה יותר מרוב הטילים שיש על ספינות הטילים. מוגזם לחשוב שחיל הים יוכל להחליף את חיל האוויר אבל בהחלט מדובר בכלי שצריך להשתמש בו ולעשות את זה בתבונה.

פרסומת

התקיפה בתימן, מוצלחת ככל שתהיה, לא מוחקת את כישלון חיל הים בכך שנמל אילת הושבת בעקבות תקיפות החות'ים על נתיבי השייט. אחד מייעודיו של חיל הים הוא אבטחת נתיבי הסחר אל נמלי ישראל וממנה. לחיל הים יכולות מעולות להגן על ספינותיו מאיום טילי חוף-ים, והיה צריך לתת מיגון בליווי הספינות שבדרכן לאילת. בין היתר-בשביל זה הוא קיים", הסביר תא"ל במיל' אילן פז, בעבר מפקד ספינת טילים, סגן מפקד שייטת 13 ומפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים.

מפקד חיל הים אלוף דוד סער סלמה
מפקד חיל הים אלוף דוד סער סלמה | צילום: זרוע הים

לכישלון האסטרטגי הזה יש להוסיף את המחדל של 7 באוקטובר. במשך שנים לפני המלחמה חיל הים שיווק את השיתוף שלו בלוחמת היבשה, כולל במבצעים ובט"ש בעזה. ב-7 באוקטובר 2023 כל זה קרס והספינות לא סייעו באף קרב וגם בתחום הימי, כשלו בבלימת מתקפת הטרור הימית של חמאס, למרות שמדובר היה רק בשבע סירות גומי ממונעות.

בחיל הים אומרים שמאז הופקו לקחים והספינות שלהם מעורבות בקרבות ביבשה, מסייעות לכוחות שמתמרנים ברצועת עזה ובסיכול מחבלים שמאיימים עליהם. אבל כל זה לא היה שם בכל הימים הראשונים של המלחמה, ולכך חיל הים לא מספקים תשובות.