בשיטה מתוחכמת: גרמניה טוענת - כך רוסיה מנהלת נגדנו מלחמה בצללים
זה היה השבוע שבו המתיחות בין ברלין ומוסקבה עלתה מעל פני השטח: רחפן הנפץ שאותר בנמל תעופה על אדמת גרמניה, הקשר שנבדק בין שורת אירועים מסתוריים באירופה לבין הקרמלין, הפועל בשיטה המאפשרת להרחיק את עצמו מהם ובמקביל, מסר התקפי ששלח צבא גרמניה כשערך ניסוי בטיל ישראלי. כל הפרטים
המלחמה באירופה לא מתנהלת רק בשדה הקרב באוקראינה. בגרמניה טוענים כעת כי רוסיה מנהלת מערכה חשאית בתוך שטח המדינה, באמצעות רחפנים, חומרי נפץ וגיוס גורמים מקומיים לביצוע פעולות חבלה.
המקרה הבולט ביותר התרחש בלילה שבין 4 ל-5 באוגוסט בנמל התעופה לייפציג/האלה. בתוך השטח המאובטח של השדה התגלה רחפן קטן שנשא כ-600 גרם של חומר נפץ מסוג הקסוגן (RDX).
הרחפן אותר סמוך למטוס תובלה מדגם אנטונוב An-124 של חברת תעופה אוקראינית. לפי הדיווחים, המטוס חנה בשדה, המשמש גם כמרכז לוגיסטי של ברית נאט"ו להעברת ציוד צבאי לאוקראינה.
הפיצוץ לא התרחש בגלל תקלה במרעום המטען. לפי התיאור הגרמני, הפעלת המטען הייתה עלולה לגרום לנפגעים, להשבית את נמל התעופה ולפגוע בנתיב אספקה המשמש את אוקראינה.
המשמעות מבחינת ברלין הייתה רחבה יותר מהנזק האפשרי למטוס. פגיעה מוצלחת הייתה מאפשרת למוסקבה לשבש תשתית חיונית ולייצר אפקט תודעתי משמעותי, בלי להפעיל כוח צבאי גלוי נגד גרמניה.
שיטות הפעולה והעימות בין גופי המודיעין
בצעד חריג, שר הפנים אלכסנדר דוברינדט ושר החוץ יוהאן ואדפול האשימו את המודיעין הרוסי באחריות לניסיון הפגיעה.
לפי המודיעין הגרמני, אחד היתרונות של השיטה הוא האפשרות לשמור על מרחק בין הקרמלין לבין מי שמבצע בפועל את הפעולה. חומרי הנפץ, הרחפנים והידע המקצועי מסופקים על פי החשד על ידי גורמים רוסיים, בעוד שהמשימות בשטח מבוצעות בידי אנשים שגויסו בתוך גרמניה.
מדובר, לפי התיאור, באזרחים מקומיים ובשכירי חרב שמקבלים תשלום עבור משימות נקודתיות. חלקם אינם בהכרח מודעים למבנה המודיעיני הרחב שמאחורי המשימה.
במקביל לחקירה בלייפציג התרחש אירוע נוסף במדינת המחוז ברנדנבורג. נזק כבד נגרם לקווי מתח גבוה, וסמוך לתחנת משנה של רשת החשמל התגלה מטען נפץ.
לפי הדיווחים, התוקפים השתמשו ברקטות שנשאו חומרים מוליכים. אלה פגעו בקווי המתח וגרמו לקצרים שהובילו להשבתה אוטומטית של יחידת ייצור בתחנת הכוח ינשוולדה.
החשש: רוסיה תפעל בשורת מדינות וביעדים רגישים
במקרה הזה הרשויות לא מיהרו להפנות את האצבע לרוסיה. בתחילת החקירה נבדקה גם האפשרות שמדובר בפעילים מהשמאל הקיצוני או בגורמים עברייניים מקומיים. עם זאת, גורמי מודיעין גרמנים מקשרים את האירוע לתופעה רחבה יותר של ניסיונות פגיעה בתשתיות קריטיות.
בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה נבחנים הקשרים בין אירועים דומים, בהם ניסיונות חבלה, הפעלת רחפנים ותפיסת חומרי נפץ. פולין, בריטניה, איטליה, בולגריה ורומניה מוזכרות כחלק מהתמונה הרחבה.
התשתיות שעל הפרק אינן רק שדות תעופה. תחנות כוח, נמלים, רשתות תקשורת, כבלי תקשורת תת-ימיים ומסילות ברזל נחשבים נקודות תורפה משום שפגיעה בהם יכולה לייצר נזק משמעותי גם בלי מתקפה צבאית רחבת היקף.
כולל מתוצרת ישראל: כוח הטילים שבונה גרמניה
במקביל למערכה החשאית, גרמניה מקדמת גם את יכולות התקיפה שלה. שעות לאחר ההאשמה נגד רוסיה, גרמניה ביצעה בצפון האוקיינוס האטלנטי ניסוי בטיל הבליסטי הישראלי LORA מתוצרת התעשייה האווירית.
הטיל, שטווחו המוצהר הוא כ-500 קילומטרים, אמור להוסיף לגרמניה יכולת תקיפה ארוכת טווח. מפקד הצי הגרמני, יאן כריסטיאן קאק, הגדיר את הניסוי כהישג משמעותי עבור ההרתעה והמוכנות להגנה ימית.
במקביל, גרמניה מקדמת את פיתוחו של Taurus NEO, גרסה עתידית של טיל השיוט שלה, שאמורה להיכנס לייצור ב-2029 ולכלול טווח גדול יותר ויכולות ניווט משופרות.
שר החוץ ואדפול ניסח את הקו הגרמני מול רוסיה באופן חד: "רוסיה חייבת להבין שגרמניה היא כוח מייצב - כזה שתמיד מוכן למשא ומתן, אבל לא יירתע בשום דרך". המסר של ברלין הוא שהעימות עם רוסיה כבר אינו מוגבל לגבולות אוקראינה. הוא מגיע גם לתשתיות ולמתקנים בעומק אירופה.