"עדיף להיות מובטל חצי שנה ולשנות כיוון – מאשר להישאר 30 שנה בעבודה שאתה לא אוהב"

אם הדורות הקודמים, של ההורים והסבים שלכם, לא נהגו לשאול את עצמם שאלות עתידיות בנוגע לקריירה שלהם אלא התמידו במקום עבודה ותחום עיסוק אחד בלבד לאורך כל תקופת החיים, כיום המצב שונה לגמרי. הדור שלנו צריך היום הרבה יותר מאשר להביא לחם הביתה והוא שואל את עצמו יותר ויותר שאלות פילוסופיות לגבי מידת העניין וההתאמה שלו למקצוע שהוא בחר, וכך, הסבירות שלעובד הצעיר תהיה רק קריירה אחת בחייו נמוכה משמעותית ביחס לדורות הקודמים. השאלות הפילוסופיות שלנו כיום מביאות איתן הרבה שאלות פרקטיות, כמו כל כמה זמן כדאי להחליף מקצוע, איך משלבים בין הנאה, שכר הולם ויכולות אישיות למקצוע אחד, באיזה גיל מומלץ לעשות את השינוי ועוד.

"בעבר, אפילו לפני מאה שנה, לא הייתה כל כך בחירה", אומרת גוני ינאי יצחקי, עובדת סוציאלית קלינית ובעלת המרכז לפיתוח קריירה 'לכל אדם יש שביל'. "נולדת בעיירה מסוימת, גדלת בתוך משפחה מסוימת ונולדת לתוך מקצוע מסוים. גם במהלך החיים, כשנכנסת לאיזושהי קריירה, לא היו אפשרויות לזגזג". היום, מסבירה יצחקי, המצב הוא שהאפשרויות המגוונות גורמות לנו ללכת לאיבוד. לדבריה, בעיקר בתקופות הראשונות של גיל 20-25 נוהגים להחליף עבודה אחת לשנתיים-שלוש בממוצע. "בגיל 20 אנשים מונעים מבחירה שהיא הרבה פעמים בטוחה יותר", היא אומרת. "ואז, בגיל 28-30 אלה שעשו בחירה מהלב עושים שינוי כי הם מרגישים שהם רוצים כסף, וגם להפך –מי שבחרו בכסף רוצים בחירה מהלב".

 רוצה להיות מצליחן? קודם תחליט מהי הצלחה בעיניך

כיוון מחשבה נוסף מציע הפסיכולוג והיועץ הארגוני זאב אריאלי, ששימש כיועץ במרכזי הפיתוח של אינטל, היה מנהל משאבי אנוש במגוון גופים וכיום מנהל את מרכז המנהיגות בנאות קדומים. לפני שאנחנו מחליטים שמצבנו לא מוצלח או שנדרש שינוי, טוען אריאלי, כדאי להגדיר לעצמנו מהי הצלחה בכלל. "הצלחה זה משהו שהוא הכי לא אותנטי אצל בן אדם. בדרך כלל אתה לוקח כל מיני סטנדרטים חיצוניים ומזה אתה גוזר מהי הצלחה", הוא אומר. "הבעיה היא כפולה, כי באמת נורא קל להשוות משהו שהוא חיצוני כמו האוטו, הבית או המראה, ויותר קשה להשוות את התחושה שלך בפנים, האם אתה מאושר. לכן, לפני שאנחנו מדברים על הצלחה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה היא".

הדבר שני שמשפיע על בחירה נכונה הוא כמובן נטיות הלב. "גם לזה יש מבחנים ושאלונים שאפשר להיעזר בהם", אומרת יצחקי, "וכמובן יש לבדוק עם האדם עצמו. מה משמח אותו, מה מרגש אותו וכמה הוא מרשה לעצמו ליהנות. לפעמים יש את תסמונת הפולנייה. אנשים, לא משנה מה, לא מרוצים. שוב, מסתכלים על היסטוריה, תחומי חיים, חזון".

הדבר השלישי המשמעותי בבחירת קריירה הוא זיהוי של חלקים מובנים באישיות, כמו מקצועות דומיננטיים ונפוצים במשפחה שממנה הוא הגיע. "המיקום במשפחה למשל, זה דבר שבתפיסה שלנו מאוד משמעותי", מסבירה יצחקי. "למשל: איך אחים בכורים בוחרים משהו מסוים. זה משמעותי גם במשפחות של מהגרים שהיה להם המון ופתאום לא. כל הנושא של מאיפה אתה מגיע ומה עבר על המשפחה שלך, משפיע מאוד בבחירת הקריירה".

כשאתה בוחר להתחתן – אתה מוותר על להיות רווק

לצד התנאים הללו ישנן שתי שאלות נוספות שכל אחד צריך לקחת בחשבון ולענות לעצמו במלוא הכנות – איך הוא מתמודד עם שינויים וכמה כוח יש לו בשביל לעשות אותם. "צריך לבדוק איזה גודל של שינוי מתאים לך", מחדדת יצחקי. "וצריך להבין שבשביל השינוי אתה צריך כוח ואנרגיה. זה הדלק שלך".

איך משלבים בין הכישורים המקצועיים לבין תחושת סיפוק והנאה?

יצחקי: "נדרש איזשהו דיאלוג או מו"מ בין הראש, הביטחון, הכישורים והיוקרה וכל מיני חלקים, לבין הלב. יש איזה דיאלוג שכל אחד צריך לעשות עם עצמו. יש שם כל מיני ויתורים בשיחה הזאת. אין בחירה שאין בה ויתור. כשאתה בוחר להתחתן אתה מוותר על להיות רווק. אם אני רוצה לעשות משהו עם הלב, אני צריך לעשות תואר בתחום כי חסרה לי השכלה. אם אני רוצה לעבור לתחום אחר אני פתאום צריך להתחיל מלמטה. אלה ויתורים לא פשוטים".

אריאלי מביא לנו אף ממצאי מחקר שבו בוצע מדגם ענק של עובדים. "במדגם שאלו באיזו מידה יוצא לך להביא את החוזקות שלך על בסיס יומיומי וספרו כמה אנשים מביעים את החוזקות שלהם. 80 אחוז מהאנשים לא מביאים את החוזקות שלהם לידי ביטוי על בסיס יומיומי".

זה מדהים. לפי המדגם, רובנו המוחלט עוסק במשהו שהוא פחות טוב בו.

אריאלי: "המון אנשים תקועים בעבודה מהסיבות הלא נכונות – יציבות תעסוקתית, פחד משינוי. בשינוי תמיד יש משוואה. בצד אחד של המשוואה יש את המחיר שאני משלם על המצב הנוכחי. בצד השני של המשוואה יש את מחיר השינוי. אני רואה הרבה אנשים שהם לא שמחים ולי אישית חבל. מקום עבודה זה מקום שאתה מבלה בו את רוב שעות הערות שלך".

אבל לא לכולם יש אופציה.

"השאלה היא מה המחיר. אם זה מצד אחד לקבל חצי שנה דמי אבטלה ולעשות הסבה, זה אולי מחיר קל יותר ביחס לאפשרות של להישאר 30 שנה בעבודה שאתה לא אוהב".