אני מתחייב שלא אשרוף קולות. עד שלא יהרגו אותי, אני רץ

על גדי איזנקוט:

"גדי עדיין חבר, אנחנו לא אויבים. זה עולם פוליטי, כל אחד עושה את השיקולים שלו. גדי הוא לא אויב שלי בשום פנים ואופן ואני רוצה בטובתו ואני רוצה בטובתה של מדינת ישראל. זה נשמע פומפוזי, זה נשמע כאילו 'יאללה, מה אתה מספר לי סיפורים', אבל זאת האמת.

"נכון שאני מתחת לאחוז החסימה בסקרים, אבל אני לא נרתע מזה. הייתי 40 מנדטים בסקרים, ועכשיו אני נמוך, ואני מקווה לטפס, ואני מאמין שאני מטפס, ואני מאמין שאני אוכל להשפיע. זה לא כיף, אבל בוא נתקדם, יש לנו עבודה.

"גדי נמצא בקבוצה שהיא יותר גושית, של המרכז־שמאל, ששם הסגנון הוא לתפוס מישהו שיוביל אותם בנקודת זמן מסוימת ולתת לו את כל הכוח המרבי האפשרי. אני הייתי שם עם 35 מנדטים, 33 מנדטים. ואני, אחרי 7 באוקטובר, מספר סיפור אחר. אני לא מספר את הסיפור הישן של לפני 7 באוקטובר, של המלחמה הרגילה שבה אנו נמצאים. אני רוצה את הפתרון של אחרי המאבקים שהיו לנו פה, וזאת הסתכלות טיפה שונה. ולכן אנחנו נמצאים בשני מקומות שונים.

"אני לא משלים לאף אחד 61. רוצה שתוקם פה ממשלת אחדות חוצת-גושים. זאת האג'נדה שלי".

על חילי טרופר

"הבן אדם תרם כליה. אמרו לי: 'מה אתה מביא בן אדם שתורם כליה? תביא בן אדם שלוקח כליה'.

"הוא בחר את הדרך נוכח קושי פוליטי שנמצא בו באותה נקודת זמן. זה לא משהו שאני צריך לגרור ברמה הלאומית. זה כאב לי, בסדר. חטפת מכה, נפלת, קמת, אתה ממשיך ללכת.

"מה ההבדל בינינו? 20 שנה, ניסיון, ויכולת לעמוד בראשות מפלגה על כל מה שמתבקש מהקושי הזה. כי זה לא שאתה נמצא שם כל הזמן ואתה גוד-גאי וזה נחמד וזה בסדר ואוהבים לאהוב אותך. אתה גם צריך לקבל החלטות כואבות, קשות, בניגוד לדעתם של הרבה אנשים, ולחטוף. ואני חושב שבזה אני יותר מיומן ממנו״.

על יצחק גולדקנופף

"הם לא יכולים להיות חלק מהממשלה במובן של לשלוט בה. הם צריכים להתגייס, הם צריכים לשרת, הם צריכים להיות חלק מהכלכלה, ואז מדינה יהודית — בוודאי. אם הם לא יעשו את זה, הם לא יהיו בממשלה, לא כשאנחנו נתחיל.

״הם יצטרכו לקבל מתווה שירות שאנחנו מדברים עליו כבר עשר שנים. אני הצעתי לעשות תוכנית רחבה שכולם במדינת ישראל משרתים. יהודים וערבים ודתיים וחילונים – כולם משרתים, בלי סיפורי מעשיות. כי כל אחד עד גיל 18 צריך לקבל הכול, וכל אחד בגיל 18 צריך לתת. החבורה הזאת (החרדים), שנכון לעכשיו לא נכנסת, תצטרך לקבל את זה, או שלא תקבל כלום. מי שלא משרת — לא יקבל. ומתישהו הם יצטרכו לעשות את זה.

"אני רוצה להגיד לזכותם של האחים החרדים שלנו, של חלק גדול מהחרדים, שהם כן משרתים: בשירות צבאי, בשירות לאומי. אבל זו עוד לא הנורמה הנוהגת בחברה החרדית.

"בממשלה הזאת אי אפשר להעביר חוק גיוס. ראינו את זה עד לפני שהכנסת התפזרה. מה היה המעשה האחרון של הכנסת האחרונה? ניסיון להעביר חוק השתמטות משירות אחרי 7 באוקטובר, אחרי כל החללים ואחרי כל הנרצחים. אז בממשלה הנוכחית זה יעבור עוד פעם? אין דבר כזה.

"אני מוכן שתהיה פה סבלנות ויהיה פה תהליך. אני מבין ש-120 אלף אנשים שלא שירתו ישרתו מחר בבוקר. אבל צריך להתחיל את התהליך הזה. אתה יודע, גם מסע של עשרת אלפים קילומטר צריך להתחיל בצעד הראשון.

״הדף החלק (שגנץ הציע לחרדים ב-2019) היה שני שליש שלהם, שליש שלי. מה כתוב בשליש שלי? מתווה שירות. כשהם ישרתו, הם גם יעבדו. וכשהם ישרתו הם יהיו חלק מהצבא והמדינה והחברה, וכשהם יעבדו הם יהיו חלק מהכלכלה והחברה, ונכיר אחד את השני, ואף אחד לא יאיים אחד על השני, ואף אחד לא יפחד אחד מהשני. יש כמה עילויים פה ושם – הבנתי את זה. כמה כאלה יש?

"זה לא יכול להיות שאני אכנס לבית של חברים חרדים במהלך המלחמה ואני אקבל וואטסאפ מהבן שלי: 'אבא, אני מכבה את הטלפון'. אני מבין שעכשיו הוא חוצה את הגבול. ואצלם עולם כמנהגו נוהג. לא סביר. לא סביר.

"7 באוקטובר — אירוע תנ"כי. הקדוש ברוך הוא מסמן לנו משהו. מי שרוצה להתפלל – שיתפלל. אבל חברים, צריך להתייצב לנשק, צריך להתייצב לשירות, אחרת לא נחזיק פה״.

על מנסור עבאס:

"מנסור עבאס הוא בחור רציני מאוד, אמיץ בהרבה מאוד מהדברים שהוא אומר. היו לו התבטאויות חיוביות בעבר, היו לו התבטאויות שליליות בעבר. אני לא מסתכל על זה. אני פשוט יודע שאחרי 7 באוקטובר הממשלה לא יכולה להיות תלויה במפלגות ערביות.

"אל תטעה, אני לא נגד הציבור הערבי בישראל, להפך. אני חושב שרובו המוחלט זה ציבור נאמן, עובד, משלם מסים. צריך להילחם עבורם בפשיעה, צריך לטפל בתשתיות, צריך לשפר את החינוך, צריך לשפר את המסוגלות התעסוקתית שלהם, צריך לדרוש מהם שירות לאומי.

״תעשה ממשלה חוצת-גושים – עושים את זה. בתחום הזה היה מאבק בפשיעה שהצלחנו בו בממשלת השינוי. אתה שואל אותי, אם עבאס לא היה בפנים היו נלחמים בזה? כן. מה, הוא עשה את זה, או אנשים אחרים עשו את זה?

"החרדים יכולים להיות בקואליציה. מנסור עבאס לא. ב-40% מעזה החמאס עדיין שולט, אנחנו צריכים להשלים שם את המשימה. הוא יצביע על זה? הוא יהיה חלק מהעניין הזה? הוא יעשה את חוק הגיוס שאנחנו צריכים לעשות? האג'נדה הביטחונית שמולה אנחנו ניצבים מחייבת ממשלה ציונית רחבה.

"הערבים הישראלים, עם כל הכבוד שיש לכם איזו אמפתיה לאחיכם הפלסטינים, אתם אזרחי מדינת ישראל וסדר העדיפויות שלכם זה מדינת ישראל תחילה, לא שום דבר אחר".

על בנימין נתניהו

"אני חושב שנתניהו היה צריך להחזיר את המנדט לציבור. היה מזמן כבר צריך לעשות את זה. אם יש משמעות למושג אחריות — נתניהו חייב לסיים את התפקיד שלו אחרי 7 באוקטובר. אבל כולנו נלך לקלפיות ב־27 באוקטובר, כולנו נשים את הפתקים, ולא אני צריך להחליט את זה. העם צריך להחליט את זה.

"אני לא משלים ל־61 לאף אחד. אני חושב שצריכים פה ממשלת אחדות. אני רוצה לראות מה העם קובע, איך הדברים מסתדרים, וזה מה שאני אדרוש.

"כמה פעמים אפשר להגיד שאני אלך עם ביבי כשחמש פעמים לא הלכתי איתו? מה קרה לכם?

"מה עם הפעמיים שהלכתי איתו? בוא לא נשכח: קורונה פעם אחת, מלחמה פעם שנייה. סליחה! הייתם מבסוטים שהייתי שם כשרצחו את האנשים שלנו ואנסו את הבנות שלנו ושרפו את הקיבוצים שלנו? אז זה היה בסדר. אני אלך כי מדינת ישראל צריכה. כשמדינת ישראל צריכה את בני גנץ - הוא עונה. לא כשביבי אומר. בשני המקרים היו נסיבות חיצוניות בלתי נשלטות שבפועל התרחשו. הן לא נסיבות פוליטיות שמישהו נותן לי משהו לתפקיד האישי שלי, אלא הן נסיבות לאומיות. אני לא מחפש עבודה.

"מי שכל החיים שלו זה כן ביבי, לא ביבי, כן ביבי, לא ביבי — אני לא מנסה אפילו להשפיע עליו. זה לא מעניין אותי. מה אני אעשה? הבן-אדם אומר רק ביבי, ההוא אומר אף פעם לא ביבי. יאללה, כנסו לדבר! מה עושים עם זה? מביאים אחד כמו בני גנץ וחברים כמוהו, ומקימים ממשלת אחדות, ומתחילים להתעסק באישיו ולא באיש.

"אנחנו כל הזמן תקועים עם האיש ולא עם הנושא, ולא עם האישיו. חלאס. ביבי בן 76, כמה זה יכול להיות חלק מהחיים שלך? מה עם החינוך? מה עם הדיור? מה עם העבודה? מה עם כל הדברים האלה? זה הכול ביבי כל הזמן? חלאס, מספיק עם זה! יש פה במה להתעסק, בוא נתעסק עם זה.

"הוא איש עם הרבה מאוד ניסיון. הוא באמת הרבה מאוד שנים בהרבה מאוד מערכות, עם הרבה מאוד הבנה גם ביטחונית, גם מדינית, גם כלכלית, ולצערי הוא שבוי של הסיטואציה. הוא נסחט בידי קיצונים בתוך הממשלה שלו, ואנחנו כולנו משלמים את המחיר הזה.

"מה קורה אם לביבי ולגדי יש 58 אצבעות כל אחד? אני מכניס אותם לתוך החדר, סוגר אותו, נועל אותו, לוקח את המפתח, אומר להם: 'תגידו לי כשתהיו מוכנים'. הם צריכים להסתדר ביניהם. שבו, תפתרו״.

על בני גנץ

"אני מבין מה שאנשים רגילים לראות ולכן הם אומרים 'חסר לו את זה בשביל הפוליטיקה'. אבל אני רוצה בשבילך ולילדים שאני מאחל לך שיהיו לך, שהם יגיעו לשלב שבו הם לא מצפים שהמנהיג שלהם יהיה מניאק תחמן שעושה לוליינות, אלא בן אדם ישר שאומר מה שהוא אומר, שמתכוון למה שהוא מתכוון, שזוכר שיש עוד אנשים אחרים בחדר ולכן הוא צריך להתחשב איתם ולהסתדר איתם, וזה לא הוא אגו-מניאק ובזה נגמר העניין.

"כשהייתי 40 מנדטים בסקרים הייתי בן אדם אחר? כשהייתי 35 מנדטים באמת, הייתי בן אדם אחר? לא. כשהייתי 12 מנדטים הייתי בן אדם אחר? לא. זה אותו בן אדם שאתם רואים מול העיניים, שמה שמעניין אותו זה מדינת ישראל והחברה הישראלית על כלל חלקיה ומה שהיא צריכה. לא מה שהוא צריך לעצמו — מה שהמדינה צריכה.

"אני מזהה בארץ ובחברה הישראלית הרבה מאוד אנשים שאשכרה נמאס להם מהמריבה הזאת. כל אחד מחזיק באיזושהי עמדה, זה נכון, אבל נמאס להם מהמריבה הזאת והם לא רוצים להילחם אחד בשני. אני את המריבה הזאת רוצה לחסוך.

"למה להצביע לי? כי כולם מדברים אחדות, אני היחידי שעשה את זה. וכל פעם שמדינת ישראל הייתה צריכה — אני הייתי שם. קורונה — הייתי שם. מלחמה — הייתי שם. רפורמה משפטית במערכת המשפט בהסכמה — הייתי שם.

"אני חושב שאנחנו צריכים לבחון את המדיניות הביטחונית שלנו שלא תיתן לאויבים להתבסס על הגבול שלנו באופן שבו יכול להיות אפשרות שמהם יעשו משהו שאנחנו לא רואים אותו. מדינת ישראל נותנת לזה לקרות ב־20 שנה האחרונות. החמאס עלה לשלטון ב־2007. לא הייתי רמטכ"ל ולא שר ביטחון ולא בסביבה של העניין. אני מסכים שאנחנו נושאים באחריות במובן הזה שאנחנו צריכים ללמוד מהאירוע הזה ולא לתת לחמאס להתבסס.

"בטווח של עשרה קילומטר אנחנו לא נותנים לשום איום מרחבי תקף משמעותי בעל פוטנציאל מימוש מיידי להתבסס אצלנו. זה אומר כל עזה, זה אומר כל המרחב — החזית הלבנונית, החזית הסורית, שיתוף פעולה עם המצרים, שיתוף פעולה עם הירדנים, ובשום מקום באיו"ש זה לא יכול לקרות. אנחנו יודעים שטיל יכול להגיע, אנחנו יודעים שאירוע טרור יכול לקרות, אנחנו לא משלימים עם זה, אבל מה שאנחנו חווינו ב־7 באוקטובר זו פלישה. הבעיה הייתה שהיה מודיעין שפורש בצורה לא נכונה ולכן לא הייתה היערכות מבצעית. אבל איך זה יכול היה לקרות? זה כתוצאה מהמדיניות של 20 השנה האחרונות.

"לכן אני קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ואני צריך להסביר שם שבע שנים מתוך ה־20. לא לבד - היו עוד אנשים, היו סיטואציות, עשינו מבצעים, היו שיקולים אחרים, היה איראן, והיה בניין כוח, ומה שאתה רוצה. אבל בסוף אני לא בורח מאחריות. לכן צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית. מה קרה שם באותו יום ספציפית זה יחסית קל. התשתית שעליה זה נשען — זה דבר שוועדת חקירה צריכה לברר אותו.

"אנשים שואלים את השאלות, אבל הם רואים שאני ממשיך, ואני נחוש, ואני לא מוכן לוותר על המטרות שלי. עד שלא יהרגו אותי, אני רץ.

"אני לא אגיע לסיטואציה של לשרוף קולות. אני רץ עד הסוף ולא אגיע לסיטואציה הזאת. אני מתחייב לפניך שאני לא אשרוף קולות".