יקבים, אוכל טוב ואווירה נעימה: הגיע הזמן לעצור בבנימינה

יצאתי מתחנת הרכבת, הלב הפועם של בנימינה וכנראה הסמל שהכי מזוהה עם המושבה, וריח תסיסת היין נישא באוויר ועורר את חושי הרדומים על הבוקר. המקומיים כבר מורגלים בריח, האורחים לרגע, כמוני למשל, מתרגשים ומתלהבים מהבישום המענג שמכניס למצב רוח טוב עוד בטרם לגמנו כוס או שתיים ביקב הקרוב. ויקבים, רק שתדעו, הם סמלה המסחרי של מושבת הברון, שמתפארת בלא מעט כאלה - מהראשונים והוותיקים בארץ, דרך יקבי בוטיק יוקרתיים ועד ליקבי גראג' קטנים ומחתרתיים.

> יש כבוד: נאות סמדר ברשימת כפרי התיירות הטובים בעולם

> גילינו את הקיבוץ הכי חם בארץ

לאלה תוסיפו את הכרמים הסובבים אותה; את ההיסטוריה והמורשת; את הרחובות הראשונים; את בתי המייסדים הציוריים; את שיריו ורוחו של אהוד מנור המרחפים מעליה; את הנחל בלי התנינים; את האומנים והבתים הפתוחים; את בתי הקפה המקסמים ואת התושבים מאירי הפנים – שנראה שהשלווה, הרוגע ואדי האלכוהול מהלכים עליהם קסם, וגם עלינו. לא סתם הייתי חייבת לרדת כאן.

נתחיל מבראשית

בנימינה הייתה קודם כל תחנת רכבת, שהוקמה ב-1920, ורק אחרי שנתיים הגיע המושבה שהוקמה על ידי הבריטים. במקביל היה את הברון רוטשילד שרכש קרקעות, הביא את המייסדים וסייע בהקמת המושבה. רב התושבים היו חקלאים שגידלו פרדסים, מטעים, כרמים ושדות פרחי יסמין לטובת מפעל הבשמים והסבונים. חלק מהבתים היו משק אוטרקי עם פרה ותרנגולות שהתרוצצו בחצר לצד גידולי ירקות ופירות לצרכי המשפחה. בהמשך הגיע גם תעשיית היין שבעידוד הברון הפכה לחלק מרכזי בעיסוק התושבים.

ב-2003 התבצע חיבור מוניציפאלי עם גבעת עדה, שלא טבעי למושבה ולדברי התושבים החיבור נכפה עליהם. "זה לא כמו חולון ובת ים, גבעתיים ורמת גן ואפילו פרדס חנה וכרכור השכנות, שהמעבר ביניהן טבעי ובלתי מורגש. אצלנו צריך לנסוע 12 ק"מ כדי להגיע מאחת לשנייה. ועם כל הכבוד ל'עדה' אנחנו שונים זו מזו", ויש כבר לחשושים על הפרדת כוחות.

מעבר לשיח על פרידה, הדיבור היום במושבה הוא על תוכניות הפיתוח הצפויות בעשור הקרוב, שיובילו למהפך. יש שנבהלים וחוששים שהיא צפויה לאבד מצביונה הכפרי ולהפוך לעיר תוססת, ויש השמחים שלצד הווילות יצמחו בתי קומות שיאכלסו זוגות ומשפחות צעירות שיורידו את מפלס הגיל ויביאו רוח חדשה, יזמות ומינוף, בין השאר של התיירות. כך למשל, מפתיע שבמושבה יש הרבה אתרי טבע ותיירות אבל אין מלונות ואתרי לינה, פרט ל-3-2 צימרים שלא ממש פעילים. ולמה מפתיע? כי בימים שהבריטים שלטו במושבה הם פתחו מלונות קטנים שנעלמו ביחד איתם. "זה הולך להשתנות", אומר גיל חנניה, ראש המועצה המקומית. "אנחנו הטוסקנה של ישראל", הוא מציין בהתרגשות ומספר על הברון שהיה איש חזון, עמד על הגבעה, הסתכל מסביב, ראה את ביצות כברה ולמרות זאת אמר שפה יהיה רצף של ישובים חקלאיים, יהודיים. אמר ועשה.

לדברי חנניה, התוכנית המרכזית היא הסתת מסילת הרכבת בסמוך לכביש 4, הכפלת המסילות והפיכת התחנה למרכזית עם רכבות שיטוסו במהירות 250 קמ"ש ויגיעו לתל אביב ב-18 דקות. השטח שיתפנה יעבור שינוי תוכנית מתאר ויהפוך לאזור רב שימושי למגורים, מסחר ופיתוח מלונאי, לכשיבנו שם מלונות קטנים שיציעו כ-150 חדרים. מלונות נוספים (בהם מלון אופניים וריזורט ליוגה), וכן מגוון אתרים ואטרקציות, צפויים לקום באזור המחצבה, שתהפוך לפארק גדול. "אנחנו שואפים לצעוד הלאה וליישר קו עם ערים תיירותיות ולעלות על מפת התיירות הארצית עם מלונות, פארקים, אתרי תרבות ונופש, קולינריה, בילויים וגם שופינג. הרעיון שכל אלה יצטרפו לקיים ויעצימו את שימור המורשת ומשאבי הטבע. בעתיד יהיו לנו אפשרויות לינה ואז ניתן לתייר סיפור שלם - בוא לטייל אצלנו, תאכל, תבלה ותישן. כיום הם רק עוברים דרכי ולא באמת משאירים כסף".

איפה מטיילים בבנימינה?

בית ימי בנימינה

משפחת צ'ודקוב עלתה מקישינב לתל אביב ופתחה מפעל לסבונים שלא צלח. הברון, שחיפש חקלאים שיעברו לגור במושבה, הביא אותם ואת כספם באמצעותו נטעו כרמים ומטעים, רכשו נחלה ובנו בית גדול כשאחד מהסימנים לעושרם היו המקלחת והשירותים שנבנו בתוך הבית ולא בחצר, כמקובל אז. לאדון צ'ודקוב היו ארבעה בנים ובת שהייתה על הרצף. הדאגה לסוניה בתו הובילה אותו לתרום את ביתם למועצה בהבטחה שימשיכו לטפל ולדאוג לה. לאחת מותה הבית עבר שיפוץ ושחזור ולפני כשנתיים הפך למוזיאון ומרכז מבקרים המציג את המורשת והתפתחות המושבה מתחנת הרכבת דרך ההתיישבות החלוצית, המחתרות, שדות היסמין, ועד היום.

בכניסה תקדם אתכם חצר יפה עם תצוגת כלים חקלאיים ושובך יונים, שהיה כמעט בכל בית והאגדות מספרות שהיונים לא באמת שמשו למשלוח דואר אלא למאכל בסתר. תחילת הסיור ב"תחנת רכבת" משוחזרת בה מוקרן סרטון הסוקר את סיפור המושבה ולאחריו מעבר בין החדרים שמסודרים לפי עשורים. בחדרים מוצגים תמונות, חפצים, מיצגים אינטראקטיביים, עמדות שמע, מסכי מגע ומשחקי וידאו. עיקר הסקרנות שלנו הייתה "החדר האדום" המוקדש לתקופת הבריטים שחגגו והתהוללו במושבה. הם הקימו מלונות, מסעדות ובתי קפה, בילו עם נערות ליווי, השתכרו עדלאידע וחברי מחתרת בנימינה ניצלו את היותם שיכורים, שאבו מידע, הסליקו נשק מתחת לאפם והחביאו במלונות.

עוד בבית: גלריה לתערוכות מתחלפות, אירועי תרבות, סדנת בשמים, שיעורי טאי צ'י, חממת פרחי יסמין (שמוקמת בימים אלה), רפת שמחכה לשיקום, ומגוון סיורים מודרכים במושבה

מתי: ראשון-שישי, 09:00-14:30 | לעוד פרטים 

רחוב המייסדים

הרחוב הראשון מתפאר בשורות דקלי וושינגטוניה גבוהי צמרת, ובבתים היסטוריים שנבנו בראשית המאה ה-20. בין השאר אפשר לראות שם את בית הכנסת תפארת בנימין; את הקיוסק הראשון - שמאכלס היום את הפלאפלייה של ביגלמן; את בית הרופא ובית המרקחת, שהוא בתוכנית השימור; את בית יד לבנים; ואת הבית האותנטי של משפחת בצלאל לוי (המייסדים 9) שנשאר כשהיה והתוכנית היא לשפץ, לשמר להכשיר אותו ולהקים מתחם אומנים בחצר ומבנה לשימור מקצועות שנעלמים מהעולם.

לאורך הרחוב יש גם גלריות, מגוון חנויות, מסעדות, בתי קפה וגן יד לבנים עם מדשאות, פינות הישיבה ובריכת נוי עם דגים ומפל שזורם במסלעה.

חאן שוני - פארק ז'בוטינסקי

מיומאס, שוני של היום, הייתה עיירת נופש רומאית עם מעיינות, בריכות, ספא ובתי מרחץ שעשירי קיסריה היו מגיעים כדי להתענג ולחגוג במים. בהמשך נחשפו בו אמות מים, קארדו ואמפיתאטרון עד שהברון החליט לקנות את המקום ולהפוך אותו למרכז הכשרה למייסדי בנימינה. שוני עבר הרבה גלגולים לאורך השנים ובין השאר שימש כחאן עות'מאני, שהוקם על שרידי מבצר צלבני, כמרכז אימונים למפקדי האצ"ל, והיום מאכלס את מרכז השדה והיער של קק"ל. בהמשך הכשירו בשטח את פארק ז'בוטינסקי – אתר תרבות, נופש ופנאי עם מוזיאון ארכיאולוגי, חדר המתעד את סיפור האצ"ל, אנדרטה להנצחת הפורצים לכלא עכו, מוזיאון פיסול, חניון קמפינג, מתקני שעשועים, מדשאות, שולחנות פיקניק, והאמפי ששופץ והפך לבמת הופעות של מועדון הזאפה.

לאחרונה הפארק הצטרף לחבורת מלאכי השביל, של שביל ישראל, במסגרתו המרכז העמיד לטובת השביליסטים חדר לינה עם שש מיטות, מקלחת, מצעים, מיקרוגל, עוגיות וערכת קפה. האירוח ללא תשלום ובתיאום מראש.

מתי: ראשון-שבת, 08:00-16:00 | לעוד פרטים

מחצבת בנימינה

המחצבה היא מהאתרים המיתולוגיים במושבה שהתוכניות לגביה עולות ויורדות, כשהאחרונה שבהן הוא הפיכתה לפארק טבע, תיירות ונופש והקמת אטרקציות ומלונות קטנים. ראשיתה בשנות ה-30 אז שימשה לחציבת אבנים לבניה וסלילת כבישים, וסופה בשנות ה-90. עם סגירתה החלו בשיקום שכלל יצירת אגם והחזרת הצמחייה הטבעית, ותוך כדי נחשפו שרידים ארכיאולוגים של מאוזוליאום כנעני. בטיול במקום אפשר לראות את מתקני החציבה ואת מסילת הקרוניות, לרדת לעומק המכתש ומאידך לעלות למצפה מורן ולתצפת על כל המחצבה, על נחל תנינים, על בנימינה ועד לחוף הכרמל, או למצפה עילם, בצד הדרומי שלה, שמזמין להתנחל על הספסלים ולהשקיף אל הר אמיר, רמת מנשה ומישור החוף.

בווייז: מחצבת בנימינה

נחל תנינים

למרות שמו אין תנינים בנחל, ולפעמים גם אין הרבה מים, ועדיין הוא פראי ויפה ומזמין לטיול. המקטע הבנימיני של הנחל מתחיל בשביל המערבי וסופו בסמוך לבריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל. המסלול עביר בחלקו לרכבים אך בשל היותו מישורי הוא מומלץ גם להולכים ולרוכבים. אורך המסלול 10-18 ק"מ ואפשר לטייל רק בחלקו, בהתאם לכושר ההליכה, הדיווש ובמידת העניין. השביל עובר לאורך תוואי הנחל, בין דרכי עפר, דרכים חקלאיות, כרמים, שדות ומטעים, עד שפכו לים. על הדרך מעיינות קטנים שנחבאים בסבך הצמחייה בהם עין ירדנה, עין אביאל ועין עמיקם עם הבריכה הטבעית, שמזמינים לעצירה, למנוחה ולטבילה מול נופי בנימינה, זכרון יעקב ומורדות הכרמל.

בווייז: נחל תנינים

הבקר של אלטשולר

אחד מהאירועים הייחודיים והמרתקים במושבה מתרחש פעמיים בשנה (בדר"כ בתחילת מרץ ובסוף מאי) וכל התושבים ואורחיהם מתייצבים לאורך הרחובות ועל הגבעות כדי לצפות בו. מדובר בהעברת עדרי הבקר של משק אלטשולר ממרעה החורף באחו הצפוני ברמת הנדיב למרעה הקיץ באחו הדרומי באזור הביצות והשדות. או אז נעצרת התנועה והעדרים הגדולים, מלווים בחבורת בוקרים רוכבים על סוסים, ובראשם צועד יחיעם אלטשולר לצד נכדיו, חוצים אחר כבוד את המושבה והמחזה מרהיב.

איפה אוכלים ושותים בבנימינה? 

יקב בנימינה

מרתף ישן, ריחות הבציר וטעם המרלו, הקברנה והשרדונה, הם נתוני פתיחה מבטיחים ליקב היושב במבנה היסטורי. בשנות ה-30, בטרם היותו יקב, היה מפעל ליצור סבונים ובשמים מפרחי היסמין מהם ייצרו גם תמציות שנשלחו לפריז ושימשו לתעשיית הבשמים. המפעל לא היה כלכלי ונסגר. בשנות ה-40 המבנה שימש את אנשי ההגנה שפעלו במחתרת והחביאו נשק, ב-1952 הפך ליקב אליעז ולימים ליקב בנימינה. עם השנים הוא עבר שיפוצים ושדרוגים ומעבר לכביש הקימו מרכז מבקרים גדול ומרשים, ששדרת גפנים מובילה אליו. מרכז המבקרים המחודש כולל תצוגה של היינות, חדר טעימות וסדנאות, חנות וכן מסעדה חלבית הצופה אל הגן היפה.

ביקב נערכים סיורים מודרכים שמתחילים בתחנת קליטת האשכולות, ממשיכים למיכלי התסיסה הענקיים, למרתף החביות המרשים, בהן חבית היין הגדולה בארץ שמכילה 1200 ליטר, ומסיימים בטעימת יינות בליווי גבינות משובחות. אם אתם בעניין של רכישה שימו יד על סדרת הפרימיום היוקרתית של אבני החושן וסדרת הבוטיק של יינות המערה.

מתי: ראשון-חמישי, 09:00-17:00 | לעוד פרטים

יקב תשבי

יין, ברנדי ושוקולד הם שילוש מנצח ואם תוסיפו לזה גבינות טובות, לחם שנשלף מתנור עצים, פיצה שיוצאת מטאבון לוהט, בשר שניצלה במעשנה, ותצוגת כלים חקלאיים ומכוניות עתיקות - תקבלו עוד סיבות טובות להגיע לבנימינה.

כל הטוב הזה ממוקם במרכז המבקרים של יקב תשבי, שמציע חוויה רב חושית שמתחילה בסיור וסיפור שושלת תשבי - שלושה דורות של כורמים וייניים מהעלייה הראשונה ועד היום. הסיור עובר בפס היצור, במכלי התסיסה ובחדר החביות, ומסתיים באולם שמציג לתפארת מכלי נחושת אדומים עם צינורות מוזהבים ששימשו את מזקקת הברנדי היחידה במזרח התיכון. על הקירות מדפים עמוסים ביינות, רטבים, מרקחות וצנצנות עם עשרות סוגי שוקולד ולרונה. ומסביב לבר גדול נערכות סדנאות וטעימות מודרכות בליווי שוקולד שמותאם ליין. לקינוח יש גם מסעדה איטלקית ובשישי הפנינג של בשר ומוזיקה מסביב למעשנה בחצר.

מתי: ראשון- חמישי 08:00-16:00, שישי עד 15:00 | לעוד פרטים 

יקב מרגלית

מרגלית הוא מחלוצי יקבי הבוטיק הקטנים בארץ שהקים ד"ר יאיר מרגלית, חוקר בתחום הכימיה הפיזיקאלית. מרגלית למד ייננות בבתי הספר הטובים בעולם, הוא מהמומחים והמובילים בנושא והספרים שכתב על יין הם מהחשובים בעולם. בהתחלה ייצר יין לחברים ובהמשך היה היינן הראשון של יקב תשבי והקים יקבים רבים בארץ. את היקב הפרטי הקים ב-1989 בכפר ביל"ו וב-2013 עבר לבנימינה. מדובר ביקב משפחתי, צנוע ואינטימי ויש מצב שתעברו לידו ולא תדעו שהוא שם כי הוא "נחבא אל הכלים" ורק מביני עניין מודעים לקיומו. ד"ר מרגלית מייצר 30 אלף בקבוקים בשנה מענבים שהוא מגדל בכרמים שלו בקדיתא שבגליל, בזכרון יעקב ובבנימינה. בקו הסופי שמונה סוגי יין ייחודיים ואיכותיים, בהם אדומים בסגנון בורדו מאזור פרובנס, ריזלינג גרמני, ואופטימה - גפן שהיא מוטציה שהתגלתה בכרם ולא מוכרת בעולם, ממנה ייצר את אחד מהיינות המיוחדים והטובים - בלנד של שרדונה ומרגלית לבן.

 גם כאן נערכים סיורים, מקרינים סרטון "מהכרם ועד הבקבוק" ובסיום מסבים לשולחן הגדול לטעימות של 4-5 יינות חדשים, ואם יתמזל לכם תפגשו את הד"ר, שזו חוויה בפני עצמה.

לעוד פרטים 

קפה בנימינה

רועי בן אשר הוא מומחה לקפה ובעלים של האקדמיה לקפה שבצמוד לה בית קפה וחנות המוקדשת לקפה כולל ציוד, ספלים ייחודיים, סוגי קפה, ועוד. במסגרת סדנאות שהוא עורך במקום ייקח אתכם למסע חווייתי מסביב לעולם הקפה, יספר על ההיסטוריה, המקורות והזנים, ידגים את תהליך הקלייה וטחינת הפולים, יסביר ויציג את מכונות הקפה השונות, יחלוק את סודות הבריסטה ויגיש כמה סוגי קפה לטעימה.

מתי: ראשון-חמישי 07:45-17:00, שישי 07:30-13:30 | לעוד פרטים

קפה דאז

פתחנו את הבוקר בעגלת הקפה המקסימה הממוקמת בגינה של בית ימי בנימינה. העגלה שייכת לשחף, עמית וזיו שלהם עגלות גם בבת שלמה ובחוות מקורה. לצד קפה מאורו, מאצה, צ'אי, חליטות ושוקו פרלינים, שחף מגישה כריכי קרואסון נהדרים, מאפים, בורקס, אסאי בול, סלטים ופיצות מיוחדות בהן פיצה עם גבינת בושה, שקדים ודבש ופיצה בטטה עם שמן כמהין. ויש גם מנות טבעוניות וללא גלוטן, פינות ישיבה רומנטיות ומדפים עם ספרים ומשחקים. הצ'ופר – happy hour 1+1 על האלכוהול (ב-13:00-20:00).

מתי: ראשון-חמישי 07:00-20:00, שישי 07:00-15:00 | לעוד פרטים

חאן הבורג'

מבנה עות'מאני מהמאות ה-18-19 שהוקם על שרידי יישוב מהמאה הראשונה והשנייה, ששימש כחאן דרכים, היה חלק מהיסטוריה החלוצית ולאחרונה הפך למסעדה. מדובר במבנה קשתות מפואר עם אולמות גדולים ותקרה גבוהה, שב-1898 זכה לארח ללילה את הקיסר וילהלם במסגרת מסעו בארץ, ובראשית המאה ה-20 הברון רכש את הבורג' והאדמות כדי לחזק את החקלאות באזור. הבורג' העתיק עבר שימור והיום הוא שייך למשפחתו של אבי גולדשטיין, משפחה חקלאית שמגדלת בסמוך מטעי אבוקדו. המקום יפה ומטופח עם מדשאות, גנים ומזרקה, החאן הפך לגלריה ולאולם אירועים, ומולו הקימו מבנה זכוכית עצום לטובת המסעדה. "המקום אירח בעבר עוברי אורח והיום אני מארח כאן אנשים וממשיך במסורת", אומר אבי בחיוך.

במסעדה מוגשות ארוחות בוהוריים כשהתפריט מספר את ההיסטוריה של החאן באמצעות מנות טורקיות (פידה בשר ופידה תרד), מנה אוסטרית (שניצל וינאי כמחווה לקיסר), ארוחת בוקר אנגלית (כמחווה לצ'ארלס השלישי), טבולה וסלט חיטה (מהמטבח הערבי), ומנות ישראליות במיטבן בהן סלטים, תפוחי אדמה מדורה, סטייקים מעדרי חופש, ועוד בסגנון. השף אבי שטייניץ עושה שימוש בפרודוקטים מקומיים ומגיש מנות גדולות, רעננות וטעימות.

מתי: שני-שישי, 09:00-14:00 | לעוד פרטים

רון פטיסרי

רון בולטין הוא שף קונדיטור שהתחיל לפני 20 שנה אצל אסטלה והמשיך במסעדות מובילות בתל אביב. בעקבות טרנד עוגות הוויטרינה המדוגמות החליט לפתוח פטיסרי משלו ולהביא את הבשורה למושבה. המקומיים התלהבו ומהרו לקרוא למקום "פריז של בנימינה" בשל המאפים שהוא מכין בהשראה צרפתית ובגלל המרפסת היפה עם הכיסאות והשולחנות בסגנון השאנז-אליזה. כל המאפים מבוססים על בצק קרואסון והבחירה קשה בין קרואסון במילוי בראוניז לקראפין במילוי קרם דיפלומט, קרואסון טופי-פקאן, מאפה אדום במילוי דיפלומט פטל ודובדבן מפתה בציפוי גלייז אדום לוהט. גולת הכותרת - כדור שוקולד שנראה כאגוז קוקוס ממולא בקולי קוקוס, מוס אננס ומרמלדת אננס טרי. ויש גם מקלות פרמזן, כריכי קרואסון וגלגל מלוח במילוי מוצרלה ועגבנייה. בנוסף רון מעביר סדנאות טארטים, קרואסונים ומקרונים, בסופם יוצאים עם אוצרות טעימים.

מתי: ראשון-חמישי 07:30-19:00, שישי 08:00-15:00 | לעוד פרטים 

אמנים בבנימינה

גן פעמונים

פכפוך המים, צלצול פעמוני הרוח, הגן המדהים, פינות הישיבה הרומנטיות, הגזיבו המזמין ויצירות האמנות, פתחו לנו את הלב והצ'אקרות ולא בכדי הגן העצום הפך למרחב מרפא נעים מרגיע.

המקום המיוחד שייך ללינט ונדב שרון, היא מורה לתנועה הוליסטית שמטפלת בשיטה אנרגטית של הכרת השפע והצבעים, ומנחה סדנאות יוגה, פילטאיס, ריקוד ואנטי סטרס בשילוב עבודת מודעות - נשימה, מדיטציה ודמיון מודרך במטרה ליצור איזון והרמוניה. הוא אמן בעץ שיוצר עבודות מדהימות מהעצים שהוא מוצא בשטח בהם אהילים, מזרקות, קערות, ציפורים, כסאות ושולחנות אוכל מיוחדים. נדב אחראי גם על הגן האקולוגי וייצר בין הצמחייה מזרקות, תעלות, מפלונים ובריכות נוי עם דגים וצמחיית מים. המקום מקסים וחווייתי ואם אתם באזור אל תדלגו עליו.

מתי: בתאום מראש | לעוד פרטים 

כדרות ומצלמות

אירית גבריאלי אמיתי היא אמנית ומעצבת בחומר שעובדת על אבנים ומכדרת גם בעבודת יד. אירית פותחת את הסטודיו הביתי לאירוח, לסדנאות ולמכירת עבודותיה, ומספרת את סיפורה האישי ומסבירה על העבודות שהיא יוצרת בהשראת הטבע. העבודות מאוד צבעוניות, היא משתמשת ב-30 סוגי צבעים וגלזורות ומציירת עליהם כשלאחרונה היא במוד של פרחים. בין עבודותיה קערות, צלחות, ספלים, אגרטלים וקומקומים, וחפצי יודאיקה בהם מזוזות, חנוכיות, פמוטים וצלחות פסח. בנוסף היא מעבירה סדנאות חד פעמיות על אבנים, ציור וצביעת כלים מוכנים ויצירת ציפור משאלות.

גם אופיר, בעלה, איש הייטק וצלם חובב, בעניינים וברחבי הבית מוצג אוסף ענק של מצלמות ישנות ונדירות, בהן מצלמה קטנטונת משנות ה-30 שגודלה 5 ס"מ.

מתי: סדנאות בחמישי-שישי בבוקר, ורכישה בתאום מראש | לעוד פרטים