הכנרת מתייבשת – אבל מלונות היוקרה רק מתרבים

מפלס הכנרת עומד על 3.785 מטר מתחת לקו האדום העליון, אבל ביחס הפוך וישיר, בשנים האחרונות נרשמת עלייה במפלס היזמות וההשקעות התיירותית על קו החוף הנסוג. ככה, בשקט בשקט, ואחרי שנים רבות של ציפייה שמשהו משמעותי יקרה באגם הלאומי – נראה שזה קורה דווקא עכשיו.

ההתעוררות התיירותית חושפת תנופת פיתוח חסרת תקדים הכוללת השקעות של מיליארדי שקלים בפרויקטים של התחדשות עירונית וקיבוצית, בהקמת מלונות יוקרתיים, בהכשרת חופים חדשים, בשדרוג הטיילות הקיימות לצד הקמת טיילות חדשות, בהארכת שביל סובב כנרת, בהקמת אמפיתיאטרון ואתרי תיירות נוספים שמתוכננים שם בשנים הקרובות. מהלכים אלה, שנעשים בין השאר בהובלתן של רשתות מלונות נחשבות בארץ, הם הבעת אמון ותקווה להפוך את האזור למוקד תיירות בין-לאומי עם אלפי חדרי אירוח.

> דירגנו: אלה החופים הכי טובים בכנרת

דילוג בין החופים והקיבוצים שעל שפת הכנרת חושף תנופת פיתוח ובנייה מואצת הכוללת שמונה מלונות, ריזורטים וכפרי נופש חדשים המוקמים על קו המים, ועוד כ-15 שנמצאים בשלבי תכנון ויוקמו במהלך העשור הקרוב. בחלק מהפרויקטים מדובר במלונות יוקרה המשלבים בין מיקום אטרקטיבי לנוף הכנרת, ומציעים חופי רחצה צמודים, סוויטות מרווחות עם בריכות פרטיות, אירוח ברמה גבוהה, מתחמי ספא מפוארים וקולינריה משובחת.

הפרויקטים המרכזיים כוללים, בין השאר, ריזורטים ומלונות בחוף מגדל, מלון בוטיק בחוף גולן, מלון יוקרה בעין גב, כפרי נופש בקיבוצים, מלון מטיילים בתל קציר, הרחבת אכסניית כרי הדשא המיתולוגית, הקמת "עיר כנרת" בטבריה, עם קארדו, אמפיתיאטרון ושבעה מלונות, והיד עוד נטויה. ואנחנו בעיקר תוהים – מה בעצם קורה כאן?

כסף על ים כנרת

לעסוק בתיירות בארץ זו רולטה. למרות זאת, היזמים והמלונאים בסובב כנרת, ובכלל, לא נכנעים לאמת הרווחת של "הראשונים שנסגרים והאחרונים שנפתחים" והחליטו שאין טעם לחכות עד שנחזור לשגרה. מבחינתם חשוב יותר להביט קדימה, לשמור על אופטימיות, להתגבר על הקשיים, ליזום ולהמשיך לתכנן ולהקים כדי להיות מוכנים וזמינים לימים טובים יותר.

וכאן עולות השאלות המתבקשות – מה הסיבות שמובילות את המשקיעים, היזמים והתיירנים, לגלות פתאום את "הקסם שעל ים כנרת", ומה מניע אותם להסתער על כל חלקת חוף פנויה ולהקים מלון אחר מלון. וזה עוד לפני שדיברנו על קו המים, שנסוג מאוד בשנתיים האחרונות.

"האגם מתפרש על אזור מאוד גדול ויפה ולשמחתנו יש עכשיו תנופת פיתוח מאוד גדולה בכל אזור סובב כנרת", אומר עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כנרת, ומי שהניע והוביל לא מעט מהלכים בפיתוח האזור והחופים מסביב לאגם. "היזמים הבינו שיש אגם לאומי אחד וטמון בו פוטנציאל עצום שעדיין לא מומש. זה התחיל במלון נבל דוד גליל, שנפתח לפני שנתיים בכפר נחום, ונמשך בריזורט במפרץ אמנון ובשלושה מלונות נוספים שמוקמים בימים אלה בחוף מגדל ובמורדת המושבה. יש עוד פרויקטים של מלונות בהקמה, וכן תוכניות עתידיות של פיתוח אתרים, מיזמים תיירותיים ומלונות וכפרי נופש".

השנים האחרונות היו ועודן מאתגרות לתיירות בארץ בכלל ולמצב הכנרת בפרט. אז למה דווקא עכשיו?
"אנחנו שמחים שלמרות כל האתגרים, ולמרות כל הקשיים והמצב הביטחוני, היזמים מאמינים באזור והבינו את הפוטנציאל שיש בסובב כנרת גם לקהל הישראלי וגם לתיירות הנכנסת. את התוצאות של השקעות האלה נראה בשנים הבאות. כל זה עוד לפני שדיברנו על כל אירועי הצליינים והפוטנציאל האין-סופי שטמון בתיירות הזו. צליינות בצפון הכנרת היא עוגן תיירותי וכלכלי מרכזי וחשוב, שאפשר וצריך להשקיע בו יותר. ב-2019, לפני הקורונה והמלחמות, הייתה שנת השיא, אז הגיעו לכנרת 1.5 מיליון צליינים. הפוטנציאל לתיירות הצליינית באזור הוא פי עשרה. אם ביום שהשקט והשלווה יחזרו אלינו תשכיל מדינת ישראל להבין את הפוטנציאל, ואם תהיינה הכנות מתאימות ותשתיות ראויות, התיירות הזו רק תלך ותתעצם. ההשקעה באתרי תיירות בולטים חשובה ותורמת לפיתוח התיירות האזורית, למשל באתר סוסיתא. בו כבר נעשו עבודות פיתוח ויש עוד אפשרויות רבות ולהמשיך להנגיש אותו לציבור, וכן בהשקעה באתרים קדושים לצליינים בצפון הכנרת, שהם עוגנים חשובים לתיירות".

יש לסיפור הזה מענקים ותמריצים ממשלתיים? הרי הסיכון אדיר.
"אני חושב שמה שמשנה הוא לא העניין הממשלתי, להפך. הממשלה עשתה בלגן על קבלת מענקים להרבה יזמים שבנו ומשרד התיירות הודיע לאחרונה שאין מענקים ויש כאלה שעומדים עכשיו בפני שוקת שבורה. אני חושב שמה שמשנה עכשיו הוא בעיקר ההבנה שיש כנרת אחת, אגם אחד ופוטנציאל גדול גם לצליינים וגם לקהל הישראלי – והקהל הישראלי יודע ומוכן לשלם על ריזורטים מיוחדים ועל מלונות ברמה גבוהה. היזמים הבינו את זה ולכן יש התעוררות הזו מסביב לכנרת. הם גם הבינו שבעוד כמה שנים יגורו פה 15 מיליון אנשים שירצו לצאת לנופש בארץ ואין להם הרבה אופציות. יש אילת, ים המלח והכנרת. הכנרת נשארה שנים קצת מאחור ועכשיו היא מתעוררת ומתחילה לסגור את הפערים".

יש מי שיגידו שמדובר באגם גארדה הישראלי

הסמיכות של הכנרת למסלולי טיול, למעיינות ונחלים, לאתרי היסטוריה ומורשת, לאטרקציות, לספורט ימי, ליקבים, למסעדות, וכדומה היא שהופכת אותה לאטרקטיבית, לפחות על הנייר, להשקעות תיירותיות. על אלה יש להוסיף את הקסם הטבעי של האגם, את הזריחות והשקיעות המרהיבות ואת אווירת הרוגע והשלווה שהיא משרה, וההנה קיבלתם את המתכון האולטימטיבי לחופשה משולבת.

גם יהודה יפרח, מבעלי קבוצת שבט אחים, חושב כך. הקבוצה בונה בימים אלה את השלוחה הצפונית לריזורט דרים איילנד, שיהיה בחוף מגדל, בשיתוף משפחות מס ומזרחי. "אנחנו מאמינים שהכנרת היא משאב ייחודי שאין שני לו בישראל", הוא אומר. "לאגם פוטנציאל תיירותי עצום שעדיין לא מומש במלואו ועם השלמת ההשקעות והקמת הריזורטים ובתי המלון באזור, אנחנו צופים שבתוך כחמש שנים תהפוך הכנרת ליעד תיירותי ברמה בין-לאומית, בדומה לאגם גארדה שבאיטליה.

"אנחנו בטוחים שהכנרת יכולה להפוך ליעד התיירות מספר אחת בארץ, אפילו יותר מאילת. הקמה של 6–7 ריזורטים איכותיים מסביב לאגם תהיה בבחינת קטליזטור משמעותי לפיתוח האזור כולו. פירושה יצירת מקומות תעסוקה, חיזוק הכלכלה המקומית והעמקת החיבור של תיירות הפנים לכנרת. כאשר ייווצר איזון נכון בין ההיצע לביקוש, זה ימשוך גם תיירות נכנסת, ודוגמאות לכך ראינו ברחבי העולם. יוון, למשל, שהייתה במשבר כלכלי וחדלת פירעון, בחרה להשקיע בתיירות ובהקמת מלונות וריזורטים באיים, והצליחה לייצר מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה שלה. אנחנו מאמינים שזה גם העתיד של אזור הכנרת".

את דבריו של יפרח מחזק גם אסף פתאל, המנכ"ל המשותף ברשת מלונות פתאל: "דווקא בתקופות של אי-ודאות הרשת ממשיכה לפתח, להשקיע וליצור באחריות, בזהירות ובתכנון מדויק. המלונאות היא עסק ארוך טווח המבוסס על אמונה במדינה ובפוטנציאל שלה. העתיד מבחינתנו הוא צמיחה חכמה וממוקדת: פתיחת מלונות חדשים לצד השקעה באיכות, בהתאמה אישית ובחוויה. המטרה היא לא להוסיף עוד מאות חדרים אלא לבנות חוויות בעלות זהות ייחודית וערך אמיתי".

גם רשת המלונות ישראל קנדה מביעה אמון מוחלט באזור. הרשת, שבבעלותה שני מלונות הנושקים לקו המים בטבריה – מלון לייקהאוס ומלון היוקרה גלי כנרת האיקוני (למבוגרים בלבד), רכשה לאחרונה גם את מלון קלאב הוטל בעיר. "אנו נרגשים להוביל את תנופת ההתחדשות באגם הכנרת", אומרת ענת אהרון, המשנה למנכ"ל רשת בראון מבית ישראל קנדה. "הרשת ממשיכה להרחיב את סל מוצריה בישראל מתוך אמונה בתיירות הנכנסת. אנחנו בעיצומו של שיפוץ נרחב ומיתוג מחדש של המלון המיתולוגי, השוכן על קו החוף, שבסופו יהפוך לקלאב בראון כנרת – מלון סוויטות יוקרתי שיפעל תחת הקונספט של Ultra All Inclusive".

"ענף המלונאות בוחן את השקעותיו לטווח הארוך", משתף בני לוי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של הרשת. "כשאנחנו מתכננים ומקימים מלון חדש אנחנו מסתכלים עשר ו-20 שנה קדימה, ולא על רבעון כזה או אחר. ניסיון העבר בישראל מלמד אותנו שהביקוש לחופשות איכותיות חוזר, ואף מתחזק, אחרי תקופות של משבר. ההשקעה במלונות חדשים תורמת רבות לענף התיירות ולכלכלה המקומית. זה אולי נראה נועז, ברגע מסוים, אבל לאורך זמן זו השקעה שמבוססת על אמון בעוצמה של היעד וביכולת של ישראל להמשיך להיות מוקד משיכה בין-לאומי. אנחנו מאמינים שבטווח הבינוני והארוך, השילוב בין תיירות פנים חזקה ובין חזרת התיירות הנכנסת יאפשר למלונות החדשים לפעול בתפוסות טובות".

יש מי שיגידו שטבריה היא כמו סלוניקי

בעוד יפרח אומר שהכנרת היא המקבילה של אגם גארדה, יוסי נבעה, ראש עיריית טבריה, העיר הבולטת שעל שפת האגם, חושב שהעיר שהוא עומד בראשה היא יותר סלוניקי. "החלום שלי", אומר נבעה, "הוא להפוך את טבריה לסלוניקי עם טברנות ומוזיקה חיה".

מדובר באמירה קצת יומרנית, היות שפעם אחר פעם זוכה העיר לתואר המפוקפק "אחד מהפספוסים הגדולים של עולם התיירות המקומית". בירתה של הגליל ידעה ימי זוהר שבהם הייתה כוכבת התיירות הישראלית שלא ראתה את אילת ואת נתב"ג ממטר. היא הייתה זו שזוגות שרק נישאו הצפינו כדי לחגוג בה את ירח הדבש, משפחות שלמות התנחלו במלונותיה, טיילו בטיילת השוקקת, שטו בספינות הלידו וזללו במסעדות מושטים טריים שדקה לפני כן עוד שחו לתומם בכנרת. עם השנים שקעה העיר והתחרדה, אילת עקפה אותה והפכה למלכת התיירות הבלתי מעורערת. ראשי העירייה הלכו ובאו ואיתם ההבטחות שהנה אוטוטו זה קורה, העיר תעבור מתיחת פנים, המשקיעים יגיעו בהמוניהם וטבריה תשיב לעצמה את כבודה האבוד. וזה לא קרה.

אחרי שנים של הבטחות בלתי ממומשות, ניכר שבשנתיים האחרונות המהפך של סובב כנרת מגיע גם אליה. אט-אט משילה טבריה מעליה את האבק, ההזנחה והסטיגמות, ועוברת תהליך של שינוי והתחדשות, שכבר מתחיל להיראות בשטח. גם משרד התיירות מאמין בשינוי, ובשנים האחרונות השקיע בעיר יותר מ-200 מיליון שקל בפיתוח מיזמי תיירות ותשתיות ציבוריות, וכן במענקים להקמת מלונות. בתוך כך, לדבריהם, הם סייעו בהחזרת פעילותו של הטיבריום – מופע אורקולי המוצג מתוך המים, שבשיקומו השקיעה המשרד 8 מיליון שקלים והעירייה השלימה עוד שניים, וכן בעבודות השיפוץ וההתחדשות של הטיילות לאורך קו המים. "בתפיסה שלנו", אמר מיכאל יצחקוב, מנכ"ל המשרד, "רצועת החוף של טבריה היא עוגן תיירותי שנמשיך לפתח, וכבר יש פרויקטים נוספים בקנה".

האם אלה יחזרו לטבריה את תהילת העבר כעיר קיט נחשקת? ימים יגידו, מה שכן ניכר הוא שההבטחות של נבעה מתחילות לקרום עור וגידים בשטח, והמטרה היא להניע אותה מחדש ולמצבה שוב על מפת התיירות המקומית. "טבריה – היהלום הלא מלוטש, בדרך להתחדשות כוללת" מתנבא נבעה, שרואה בעיר פוטנציאל אדיר שטרם מומש. "אחרי עשרות שנים טבריה עוברת מהפכה של ממש במרחב הציבורי, בשימת דגש על האזורים התיירותיים". אחד הפרויקטים החשובים הוא חידוש טיילת יגאל אלון, שהוא בבחינת הצהרת כוונות לקיבוע מעמדה של העיר כבירת התיירות של הצפון וכמוקד משיכה למאות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם. "אנחנו משקיעים משאבים חסרי תקדים בשיקום המרחב הציבורי, ובשדרוג הטיילות לאורך רצועת החוף, מתוך הבנה שהתחדשות עירונית, ובעיקר תיירותית, מתחילה בנראות ובחוויית המשתמש".

יונית בן יוסף, מנהלת אגף התיירות בעירייה, מוסיפה: "בניגוד לשנים הקודמות, שהיו לא מעט דיבורים והבטחות של בנייה ופיתוח, ורק דברים קטנים נעשו, אנחנו עכשיו בתנופת פיתוח, בנייה והתחדשות שאפשר לראות כבר בשטח". בן יוסף מציינת שבעיר פועלים 36 מלונות (עם 4,500 חדרים) ולהם יצטרפו שניים חדשים – סירונית, מלון יוקרה עם 170 חדרים שיוקם בחוף סירונית, ובריכת אריה – מלון בוטיק שמוקם במבנה לשימור סמוך למרחצאות חמת טבריה.

אחד מהמיזמים הגדולים והשאפתניים הצפויים לקום מסביב לאגם הוא פרויקט עיר כנרת, ממערב לחוף שקמים שבדרום העיר. הפרויקט הענק מתפרש על פני 62 דונם, מתוכנן כקומפלקס מדורג, עלות הקמתו מוערכת ב-3.3 מיליארד שקל ומטרתו לשדרג את התיירות באזור בכלל ובטבריה בפרט. מדובר בקונספט של עירוב שימושים – מגורים במעלה ההר, מסחר למרגלותיו (קארדו עם חנויות, מסעדות ובתי קפה), תרבות (אמפיתיאטרון ומרכז קונגרסים) ותיירות. התיירות, לדברי היזמים, היא גולת הכותרת: הרעיון הוא מתחם אירוח חדשני, עדכני, יוקרתי, חברתי ותוסס, עם שפע של היצעי בילוי ונופש, שיתאימו גם לתיירות הבין-לאומית.

מאחורי התוכנית עומדים יזם התיירות זוהר עובד, ראש עיריית טבריה לשעבר, וחברת הנדל"ן אב-גדץ. לדברי עובד, "מדובר בחזון מסחרי עם פעילות של מרכז קונגרסים ופעילות תרבותית ופסטיבלים שיחזירו את העדנה לטבריה". הפרויקט בשלבי היתר, הקמתו צפויה להתחיל בקרוב והיא תימשך כשבע שנים. בשלב א' יבנו את האמפיתיאטרון וכ-200 חדרי מלון, ובשלב ב' יצטרפו עוד 750 חדרים. שלושת המלונות הראשונים יבנו מעל הקארדו. מלון רביעי, מלון התיאטרון, ייבנה בחצי עיגול שיקיף את האמפי הפתוח ויכלול 123 חדרי אירוח.

גם זאב יוכלמן, יזם נדל"ן ונשיא קבוצת הכדורגל העירונית, מתכנן להקים בעיר ארבעה מלונות חדשים. הוא אומר: "טבריה עוד תפתיע עם ההתפתחות התיירותית שלה בשנים הקרובות. היקפי הבנייה, מענקי המדינה וההשקעות – כל אלה ישנו את פני העיר ויחזירו אותה לקדמת הבמה".

המלונות החדשים שיקומו מסביב לכנרת

דרים איילנד ריזורט, חוף מגדל

קבוצת שבט אחים, הבעלים של הריזורט דרים איילנד בשדה יואב, הצפינה לכנרת. הקבוצה, שלדבריה "משרטטת רף חדש על מפת התיירות בארץ, המשנה את כללי המשחק בסטנדרט חדשני ובין-לאומי", מקימה בימים אלה ריזורט בקונספט אירוח ונופש חווייתי, צעיר ומלא סטייל. המלון משלב חיבור לטבע עם חוויית אירוח עכשווית, בדגש על עיצוב מוקפד, טכנולוגיה חכמה וקולינריה מתקדמת, ויכלול 93 חדרים, מהם כ-60 חדרים על המים, מתחם ספא, בריכה ובר במרכזה, פינות ישיבה שקועות במים, רופטופ לאירועים ומסעדות שיתפרסו על שתי קומות ויערכו הופעות ומסיבות בהשראת האי מיקונוס.

הפתיחה – במרץ 2027.

מלון עין גב

התיירות של קיבוץ עין גב הולכת לעבור התחדשות, שדרוג ומתיחת פנים, ובראשה הקמת ריזורט בשיתוף רשת מלונות פתאל (שלה ארבעה בתי מלון בטבריה – יו בוטיק כנרת ושלושה מלונות לאונרדו), ובנייתו צפויה להתחיל בקרוב. המלון יוקם על שפת הכנרת, סמוך לנמל הדייגים הפסטורלי. הוא יעוצב בשילוב עץ ואבני בזלת מקומיות ויתחבר לטבע, לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של האזור. מדובר במלון יוקרה ברמת 5 כוכבים דלקס, עם קונספט אירוח אקסקלוסיבי ו-120 חדרים מפוארים, מחציתם יהיו צמודי בריכות פרטיות. עוד במלון: מועדון בריאות, ספא עם בריכה מקורה, לאונג', מסעדת שף, חדרי ישיבות ואולמות כנסים.

הפתיחה מתוכננת ליולי 2029.

קלאב בראון כנרת (מלון קלאב הוטל, לשעבר)

המלון הוותיק, שהצטרף לרשת מלונות ישראל קנדה, עובר בימים אלה מהפך ויחזק את מעמדו כמלון סוויטות משפחתי שמשלב חווית אירוח ייחודית. במסגרת השיפוץ הכולל ימותג המלון מחדש ויציע 307 סוויטות יפות וגדולות (כ-40 מ"ר) עם נוף לאגם, פארק מים עם מגלשות ובריכות שחיה, וקונספט אירוח של אולטרה-הכל-כלול בסטנדרטים גבוהים, בדומה למועדוני נופש מובילים בעולם.

ייפתח בקיץ 2026.

מלון גורדוניה חוף גולן

המלון יתמקד בחוויית נופש סביבתית בהשראת מיקומו על הכנרת. מדובר במלון יוקרה עם עיצוב מוקפד, המתפרש על 65 דונם וכולל 150 חדרים וסוויטות שיתחלקו לשני מתחמים נפרדים – האחד לזוגות בלבד והשני למשפחות. לדברי מנהלי הרשת, במלון הושם דגש על חוויית האורח שרוצה חופשה יוקרתית, פרטית, איכותית ועם גישה ישירה לנוף ולאגם, ואת אלה יקבל בנוסף לבריכת שחייה, מתחם ספא, מסעדת חוף, מסעדת שף, אולם כנסים, וסלון גורדוניה לאירוח ופנאי.

הפתיחה – במהלך 2026.

כפר המטיילים אגמא, קיבוץ תל קציר

קיבוץ תל קציר, במרחק של כקילומטר מעל הכנרת, ורשת מלונות מטיילים מקימים כפר מטיילים בהשקעה של כ-65 מיליון שקל. ההחלטה על הקמת הכפר נבעה מצורך במלון שנבנה בבנייה ירוקה וחכמה ויהיה חדיש ומבוסס טכנולוגיות מתקדמות, מצד אחד, ומצד שני ייתן פייט למלונות היוקרה בסובב כנרת, ולכן יציע מחירי אירוח עממיים. הכפר מתפרש על 22 דונם וכולל 120 מבנים עם סלון וחדר זוגי, שיותאמו לאירוח של קבוצות מטיילים, משפחות צעירות ונוודים דיגיטליים, וכן מרכז הדרכה למטיילים ובריכה שתשקיף לכנרת.

הפתיחה תהיה במהלך 2027.

מלון בוטיק, מגדל המושבה

מלון בוטיק שמוקם על מורדות ההר, נטמע בנוף ומשלב אדריכלות כפרית-אלגנטית עם תכנון מורכב בשל הטופוגרפיה התלולה של השטח ולכן חלק מהמבנים שקועים בתוך ההר, אחרים נפתחים לנוף ויוצרים יחד קומפוזיציה מרשימה המותאמת לאזור. המלון משתרע על פני 6,500 מ"ר ולו 77 חדרים, קומת בריכה וחללים פתוחים שצופים לכנרת.

ייפתח במהלך 2027.

מלון סוויטות, מפרץ אמנון

קבוצת פאי סיאם בע"מ, ובראשה היו"ר שלמה דהוקי (הבעלים של מלונות איביס, חבצלת ומבשרת בירושלים) יוצאת מגבולות הבירה ומקימה מלון סוויטות יוקרתי בצפון הכנרת, בהשקעה של כ-490 מיליון שקל. המלון, שתנהל רשת ישרוטל, יצטרף לקולקציית מלונות האקסקלוסיב של הרשת, ישתרע על כ-90 דונם ויציע כ-200 סוויטות אירוח (בגודל 60 מ"ר) צמודות בריכות פרטיות.

הצפי לפתיחה: כשנתיים.

קיבוץ האון

הקיבוץ הופרט הפך ליישוב קהילתי, ושטחים גדולים ממנו נמכרו לאיש העסקים קובי מימון, בין השאר לשם הקמת ריזורט או כפר נופש. הפוטנציאל לפיתוח תיירותי במקום הוא גדול, יש לו אישורים והיתרים וכבר מחר אפשר להתחיל שם מהלך תיירותי דרמטי.

קיבוץ אלומות

מלון בתכנון, שעדיין לא ניתן להרחיב עליו את הדיבור. התוכנית מאושרת וכוללת מלון משפחות עם 120 חדרים.

קיבוץ מעגן

תוכנית מאושרת להקמת מתחם תיירות ואירוח חדש סמוך לכפר הנופש הקיים.