אווירה אחרת: הגענו לגליל המערבי - וגילינו שהוא מלא לגמרי
הגענו לטיול של שבת בבוקר בגליל המערבי וגילינו שיש באזור לא מעט מטיילים, נאלצנו לעמוד בתורים, היו עומסים בכבישים - אבל האווירה היתה פשוט מדהימה. קבלו המלצה לשני מקומות - אחד ותיק ומוכר והשני חדש ומתהווה, שכדאי גם לכם לבקר בקרוב כדי לתמוך, להזדהות ובעיקר ליהנות
לאחר ה-7 באוקטובר אזור הצפון, במיוחד זה שקרוב לגבול עם לבנון, היה נטוש לגמרי, וכמובן שגם ענף התיירות שכל כך מזוהה איתו לא פעל כלל. האטרקציות היו סגורות, בתי המלון היו ריקים ולאף אחד לא היה ברור מתי יתחילו לחזור לעמוד כאן על הרגליים.
בסוף נובמבר 2024, לאחר הפסקת האש עם לבנון, החל תהליך השיקום האיטי, שעדיין לא נגמר. כעת כשהגיע הקיץ, ניתן להרגיש בתיירים שחוזרים לגליל המערבי, הגליל העליון ולגולן. לא כל המקומות עוד מלאים, לא כולם חזרו לעבוד, לא כל התושבים חזרו בכלל לביתם, אך השינוי ניכר באוויר.
בסוף השבוע האחרון קפצנו לבקר בשני מקומות בגליל המערבי שממש קרובים לגבול עם לבנון, הם היו מלאים במבקרים, נאלצנו לעמוד בתור לקניית כרטיסים, הכבישים היו קצת עמוסים, היה לנו לא קל למצוא חנייה - וזה היה הכי כיף ומרגש שיש.
תיירים מחו"ל עשו סלפי בנקרות ראש הנקרה
התחנה הראשונה היתה אתר התיירות הכי צפון מערבי בארץ, שנושק לגבור הלבנוני - נקרות ראש הנקרה. הגענו עם פתיחת האתר וכבר היו בו אוטובוסים של תיירים מחו"ל שמילאו את המקום, עשו סלפי בכל פינה ובעיקר הכניסו הרגשה קלה של נורמליות.
מי שבמקרה לא מכיר את הנקרות, מדובר בתופעה גיאולוגית בה המים חדרו לסדקים באבן ויצרו מחזה מרהיב של מערות ימיות (נקרות) שדרכן ניתן לראות את המים הגועשים מקרוב. יש מסלול מעגלי שעובר דרך הנקרות ולוקח כחצי שעה של הליכה נינוחה, במהלכו ניתן לעצור ולצלם לא מעט תמונות יפות ולהתרשם מתופעת הטבע הייחודית.
בסוף הסיבוב עצרנו בסרט שמוקרן גם הוא במערה (מומלץ להתחיל ממנו) ומי שרוצה גם יכול לאכול משהו במזנון שיש במקום. נכון לעכשיו הרכבל שמוריד את התיירים לנקרות עדיין לא חזר לפעול, ויש ללכת ברגל כמה מאות מטרים עד שמגיעים לקופות האתר.
החוף של מוש באכזיב באווירה אחרת
התחנה השנייה שלנו היתה בחוף החדש של מוש באכזיב. הוא נפתח לפני כחודשיים, לאחרונה סיים הרצה, וכעת גם הצפוניים יכולים ליהנות מהאווירה והתפריט, ממש כמו אלה שיש באילת. כשהגענו ביום שבת ב-12:00 המקום היה מפוצץ באנשים, לא היה קל למצוא חנייה, אבל האווירה עדיין היתה מדהימה.
העיצוב של החוף של מוש, כמו אחיו האילתי, הוא בסטייל סיני, או תאילנד, או הודו, תלוי מה הקונוטציה שלכם. יש אזור מוצל ואזור דשא גדול, בהם בעיקר שולחנות נמוכים. הישיבה על בסיס מקום פנוי, אין הזמנות בכלל, ועל העצים תלוי השלט "קחו את הזמן - גם אנחנו לוקחים" ואכן צריך לקחת בחשבון שהשירות עדיין איטי ומפוזר.
ומה בתפריט? המנות המוכרות של פותחים שולחן (כולל הקציצות של אמא שולה), ניגובים (כולל שמנת של פעם וטחינה שרגא), סלטים (כולל סלט פאטוש ומוש סאם), אבטיח עם בולגרית, אלכוהול ועוד.
המסעדה עצמה פועלת עד 23:00, הכניסה לחוף הים היא חינמית ונסגרת עם סיור שירותי ההצלה וכאמור האווירה כאן היא גולת הכותרת.