הסכם היסטורי בראשון לציון: השטח הצבאי יפונה - ומלונות יוקמו על קו המים

"זה רגע היסטורי לראשון לציון, לתושביה ולציבור כולו", מצהיר רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון. "לאחר שנים של עבודה נחושה ותכנון, אנו רואים את ההסכם התקדימי הזה קורם עור וגידים". ההסכם שקינסטליך מדבר עליו נוגע ל-300 הדונם שמשרד הביטחון העביר לרשות עיריית ראשון לציון בתחילת 2026. השטח הועבר על חשבון מטווח 24, הבסיס הצבאי ש"יושב" כבר עשרות שנים על שטח שמורת החולות ורצועת חוף הים הדרומית של העיר, וחולש על אחת מעתודות הקרקע המרכזיות שנותרו בגוש דן. "לראשון לציון יש שני נכסים ייחודיים: חוף הים ושמורת הטבע, ושניהם שייכים בראש ובראשונה לתושבים", מוסיף קינסטליך.

כמי שגדל בעיר, אהב את הים והגיע לגלוש בו כנער, נזכר קינסטליך בתסכול שחש למראה הגדר שחצתה את אזור החוף וגלשה אל תוך המים. "הבטחתי לעצמי אז שאם אוכל יום אחד לשנות את המציאות הזו, אעשה זאת. לפני כשמונה שנים, עם כניסתי לתפקיד, שמתי לי למטרה לפעול ולממש את החזון ולהחזיר את השטח לתושבים. ידענו שמדובר במהלך שיכול לשנות את פני ראשון לציון. ידענו שהקרקע הזו, מהמשאבים הציבוריים היקרים והאסטרטגיים ביותר, חייבת לחזור לידי הציבור". עכשיו החזון מתממש, וההסכם ההיסטורי שנחתם בסוף 2022 בין העירייה למשרד הביטחון מגיע לפירעון. השטח, החלקי יש לציין, חוזר לציבור, וצפוי לשנות את פני העיר ורצועת החוף גם מבחינה תיירותית.

>> הסנטרל פארק של ישראל: מהר זבל ליהלום של גוש דן - המהפך של פארק אריאל שרון

>> מהפכה תיירותית: מתחם מלונות ענק ייבנה מול הנוף היפה בישראל

>> הסוד הנעלם של מרכז הארץ: זה מה שצפוי לקום באזור האגם של ראשון לציון

בדרך לשחרור החופים

מטווח 24 הוא מחנה צבאי סגור ששימש כשדה ניסויים של צה"ל. הבסיס משתרע על כ-9,500 דונם, שטח הגדול בהרבה משטחה של העיר בת ים, למשל. 300 הדונמים שכבר הועברו לעירייה מהווים רק את השלב הראשון בפינוי ההדרגתי, שמטרתו לממש את התוכנית לפינוי כל שטח המחנה. הבסיס מפריד היסטורית בין מערב העיר לבין חלקים מחוף הים והדיונות העצומות.

חלק מ"הגבול הפיזי" שחצץ ביניהם יוסר בקרוב ויהפוך לאחד ממוקדי הפיתוח המשמעותיים של העיר בפרט והארץ בכלל, כאשר תהליך הורדת כלל הגדרות בים ומסביב לשמורה כולו ייקח כ-6 עד 8 שנים. מסירת השטח הצבאי התאפשרה לא לפני שרלפ"ם (הרשות לפינוי מוקשים ונפלים) פינתה את כל הנפלים שהיו בו, והוא נמסר כשהוא בטוח ונקי מכל סיכון.

מאחורי החזון הגדול עומד מהלך ביצועי מורכב של פינוי הדרגתי. "על פי ההסכם עם משרד הביטחון, השלב הראשון התקיים והפינוי הסופי צפוי להסתיים ב-2030", מציין עדי ברוק, ראש מנהלת מתחמי הפיתוח של עיריית ראשון לציון. לדברי ברוק, לוחות הזמנים כבר מתורגמים לעבודה בשטח: תכנון, פיתוח, הקמת תשתיות ושיווק הקרקעות והמגרשים לנדל"ן בחלק הראשון שהתפנה, מדרום לרחוב רחבעם זאבי המוביל לים.

עם הפינוי, רצועת החוף תורחב ב-2 קילומטרים נוספים, ובכך תשלש את אורך חופיה מקילומטר אחד לשלושה קילומטרים. המהלך ישפר את המרחב, הנגישות והכניסה לאזור החוף הבתולי ולדיונות, שיהיו פתוחים לראשונה לאחר עשרות שנים שהיו סגורים בפני מטיילים, נופשים ורוחצים בים. כאינדיקציה לחשיבות המהלך: בישראל ישנם מעל 200 קילומטרים של חופים, אך רק כ-10 אחוזים מתוכם מוכרזים. שאר החופים סגורים ותפוסים על ידי נמלים, מרינות, מתקנים ביטחוניים, תחנות כוח, מתקני התפלה.

מגורים, תיירות וצדק סביבתי

ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, מתייחס למאפיינים הייחודיים של התוכנית ולשילוב בין הבנייה לשטחים הירוקים: "בניגוד לפרויקטים באזורים אחרים בארץ, שבהם פונו בסיסים צבאיים מאזורי ביקוש לטובת בנייה למגורים, כאן שמרנו על האיזון בין פיתוח לשימור. כ-95 אחוזים מהשטח המתפנה יישארו דיונות ושמורת טבע, וסמוך להן תוקם שכונת מגורים ייחודית ממש על קו המים. אנחנו מרחיבים את רצועת החוף ומשפרים את הנגישות לים, כך שניתן יהיה ליהנות מהם במרחק הליכה קצר מהבית. המטרה היא לייצר מרחב שבו העיר, הטבע והים לא מתחרים זה בזה אלא מתקיימים יחד. השבת השטח לציבור, הרחבת רצועת החוף והקמת שמורת טבע לצד פיתוח עירוני אחראי, הם ביטוי לעיר מתקדמת שמעמידה את איכות החיים במרכז".

מדובר בתוכנית כוללת להקמת "פארק הים", שכונה חדשה שתכלול כ-10,000 יחידות דיור בדגש על עירוב שימושים: מגורים לצד מבני ציבור, מסחר, תעסוקה, פארקים, שטחים ירוקים, ובמקרים מסוימים גם תיירות. בשלב הראשון יוקם בשטח רובע מגורים עם כ-3,600 דירות. אך אל תטעו לחשוב שכלל הדונמים שיתפנו בהמשך יהפכו למגדלים נישאים לשמיים, לגמרי לא. העירייה תקבל רק כ-5 עד 10 אחוזים מכלל השטח, וכל השאר צפוי להישאר דיונות חול שיועברו לידי הגופים הירוקים, ובהם קק"ל ורשות הטבע והגנים, מאחר שהשטח הנותר מוגדר כשמורת טבע.

בנוסף לדיור, מסחר, תעסוקה ופארקים, פרנסי העיר יניעו גם את הפוטנציאל התיירותי באזור החדש. הדבר כולל הכשרת טיילת לאורך הים, הקמת מלונות על קו החוף ולצדם פיתוח הסביבה הנופית ושטחי בילוי ופנאי. תוכנית נוספת עוסקת בפיתוח עירוני מושכל לצד הגנה על השטחים הפתוחים לטובת שטחי יער ושמורת טבע ענקית, פרויקט משולב של רט"ג, קק"ל והעירייה.

בדיונים לגבי התוכניות בשטח התייחסו בהרחבה גם לערכיות הנופית ולשיקול היתרונות והחסרונות בפיתוח, בין השאר ביחס להימצאותו של מריון החולות (זן של מכרסם נכחד ממשפחת העכבריים) בשטח הדיונות. "התוכנית משקפת איזון ראוי מתוך מחויבות לטוב משותף, בין פיתוח לטובת הציבור לבין שמירה על ערכי הטבע והחוף", אומרת עו"ד ליאל אבן-זהר, מ"מ יו"ר ועדת התכנון והבנייה ראשון לציון. "בתיאום עם הארגונים הירוקים ועם ועדות התכנון, הצלחנו לגבש ראייה כוללת לטובת שמירה על המערכת האקולוגית. זהו תיקון היסטורי, ציוני ואמיץ, דוגמה לשילוב נכון בין אחריות לאומית, עתיד חברתי וצדק סביבתי".

אם התוכנית תתממש לפי לוחות הזמנים, המקום ששימש שנים כ"חצר הסגורה" של העיר ייראה אחרת לחלוטין. בעירייה לא ממהרים להקדים את המאוחר, אך אומרים שלצד המגורים, התכנון העתידי לבניית מלונות מול הים יאפשר לראשון לציון להפוך לעיר תיירותית מן המניין.

תן לשים ת'ראש על דיונה

גם רשות הטבע והגנים (רט"ג) מעורבת באופן פעיל וב-2025 הגישה לוועדה המחוזית מרכז תוכנית מפורטת לשמורה, המייעדת 7,352 דונם לשטחים פתוחים ומתוכם 5,262.427 דונם לשמורת טבע, וזאת תוך כדי המשך פעילות הבסיס בתחום השמורה. מטעם הרשות נמסר כי בימים אלו מקודמת תוכנית לצמצום גבולות מטווח 24 הממוקם לאורך רצועת החוף, הגובלת לשמורת הטבע נחל שורק ולראשון לציון.

כמו כן, מתגבשת תוכנית שתסדיר את שימושי הקרקע בשטח שישוחרר. נכון להיום, לפי התוכנית חלקו הצפוני של החוף עתיד להפוך לשכונות, חלקו האמצעי יהיה שטח בניהול קק"ל, וחלקו הדרומי שקרוב לים יהיה שמורת טבע בניהול רט"ג, שעתידה להתחבר לשמורת הטבע נחל שורק. ברשות מציינים כי מדובר בתוכנית ראשונית ובפרויקט גדול שייקח זמן, תקציבים וכוחות משולבים של עיריית ראשון לציון, קק"ל, רמ"י ומשרד הביטחון.

חולות ראשון לציון הם גוש החולות הגדול ביותר ששרד מהדיונה המקורית. החזון התיירותי והסביבתי בשטח שיתפנה עוסק בשימור הטבע במקום, ובכלל זאת הצמחייה, חיות הבר והנוף הסביבתי, שהחולות וקו החוף היוו עבורם בית גידול טבעי. מדובר בדיונות חול ייחודיות בדרום מישור החוף, שחלקן מורכבות מחמרה חולית ורכס כורכר חופי. השמורה העצומה משתרעת בין כביש 441 בצפון ועד לרכס הכורכר ושפך נחל שורק בדרום, סמוך לפלמחים.

כאשר האזור ייפתח למטיילים, אפשר יהיה לראות בשטח הגדול צמחים ובעלי חיים האופייניים לאזור חולי, בהם תנים, שועלים, חזירי בר, צבאים ארץ-ישראליים, גרבילים, מריונים, צבי ים ויבשה, נחשי מטבעון ולטאות כוח אפורות. מבחינת הצמחייה, בעבר תועדו באזור כ-774 מיני צמחים, מתוכם 118 צמחי חולות, בהם שיטה כחולה, קיפודן פלשתי ומיני אירוסים שפורחים באביב.

נכון לעכשיו האזור עדיין אינו נגיש למטיילים, אך בהמשך יכשירו בשמורה שבילים מסומנים ועמדות תצפית. מי שסקרן ורוצה לראות את האזור כבר עכשיו, יכול לעשות זאת מהדיונות והגבעות הסובבות אותו: סמוך לבית הספר לכיבוי אש, לאורך כביש שדרות מרילנד, ליד השפד"ן, מאחורי האגם הנסתר, ומנגד מאזור גבעות נס ציונה, משפך נחל שורק לים, ומהמצוק בחוף פלמחים הצפוני.

עתיקות מסקרנות, תצפיות ואגמים נסתרים

הפתעות נוספות בשטח המתפנה הן שני תלים לאורך רצועת החוף. הראשון הוא תל יונה, הממוקם בקצה הצפוני של השטח, אשר למרגלותיו משתרעת הטיילת וחוף הרחצה הדרומי של העיר. התל נישא לגובה 40 מטרים ו"הסמל המסחרי" שלו היה עמדת השמירה של חיל הים, שחלשה על הים והחוף. התל הוא אתר עתיקות מוכרז שהתגלו בו שרידים ארכיאולוגיים של בורות מים, קירות, רצפות, פסיפס וכדי חרס. כיום נשקפת מראש התל פנורמה מרהיבה, והתוכנית העתידית היא לפתוח מסעדה או בית קפה בפסגתו.

התל השני הוא תל יעוז, הסמוך לאתר השפד"ן, הנישא בראש גבעת כורכר בגובה 45 מטרים ונודע גם בשם ח'רבת עזה. מדובר בתל מהתקופה הפרסית שגם בו נחשפו שרידים מפוארים, ויש חוקרים המשערים שמדובר בכלל בארמון חשמונאי. נכון לעכשיו הגישה לתלים הסגורה סגורה, אך ביום מן הימים הם יהפכו לאתרי תיירות מרתקים בתוך השמורה.

התוכנית לטווח הרחוק היא חיבור רציף בין טיילות החוף, שבילי האופניים והפארקים, וכן עם מתחם ה-1000, שבשטחו אתרי תיירות, בילוי ופנאי רבים. בין אלה ניתן לציין את מנחת המסוקים והמטוסים הקלים, הסופרלנד, הפלייבוקס ומתחם היס פלנט, לצד פארק האגמים.

פארק האגמים כולל את האגם המרכזי עם טיילת העץ מעל המים, המסעדות, הברים ובתי הקפה. לצדו נמצא האגם הנסתר, שהמקומיים קוראים לו "הנחל של ראשון", הנחבא מאחורי סוללת העפר של גדת האגם הגדול וסמוך למרכז המבקרים של השפד"ן. לאחרונה הצטרף למתחם אגם נוסף, אקולוגי ומרשים ביופיו, שבין הגשרים שלו הציבו ספסלים, שולחנות וכיסאות בר, פרגולות צל, מתקני שעשועים, פודטראק ועגלת קפה.

יאכטה לכל תושב?

בקיץ 2019 עלה על הפרק רעיון להקמת מרינה על גבול בת ים וראשון לציון, שילוב כוחות של שתי הערים השכנות במטרה למנף את התיירות והכלכלה המקומית. התוכנית דיברה על הכשרת מרינה עם שטח עגינה ל-250 סירות, ספינות ויאכטות יוקרתיות, ולצדה מתחם שיוקדש לחינוך ימי וספורט אתגרי. התוכנית אושרה בוועדה שמכינה את תוכנית המתאר למעגנות בישראל, ובטיוטת ההסכם בין שתי העיריות הוחלט להקים צוות היגוי עם נציגים בכירים מכל עיר, כאשר כל אחת תטפל באישורים המוניציפליים הנדרשים.

"מדובר בצעד דרמטי שנועד להפוך את בת ים לעיר מובילה גם בתיירות. שיתוף הפעולה הייחודי עם ראשון לציון יאפשר לשתי הערים ליהנות ממרינה משותפת, שתביא לפיתוח חוף הים בשתי הערים. אנו נערכים לשורת צעדים נוספים בהם הקמת בתי מלון לאורך החוף, ושיתוף פעולה עם הממשלה כדי להפוך את התיירות למנוע צמיחה ממשי עבור העיר", אמר אז צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים.

קינסטליך חיזק את דבריו ואמר: "אני רואה בהקמת המרינה מהלך אסטרטגי לקידום התיירות בראשון לציון והאזור כולו. אני שמח על שיתוף הפעולה הפורה עם שכנתנו בת ים, במהלך שיעניק תנופה כלכלית ותיירותית לאזור כולו". אולם, שש שנים לאחר מכן, התוכנית השאפתנית טרם יצאה לפועל. הסיבה הייתה דחייה שהתקבלה באוקטובר 2021 מצד ועדת המשנה לנושאים תכנוניים והמשרד להגנת הסביבה בשל פגיעה בסביבה החופית.

לפי עמדת הגורמים המקצועיים, חוף הים הוא משאב מוגבל שצריך לשרת את כלל הציבור, והקמת מעגנות חדשות תגרום לפגיעה קשה בקיבוע החולות, בנסיגה של קו החוף ובהגברת קצב הבלייה של מצוקי הכורכר, תוך סיכון לפגיעה ישירה גם בשמורת החולות של ראשון לציון. וכך, החלום הגדול והסיכוי לשדרוג תיירותי בין-לאומי לשתי הערים צלל במצולות. כעת נותר לראות כיצד ראשון לציון תנצל את שמורת החולות הענקית שמוחזרת לרשותה, ואת התוכניות לפיתוח תיירותי מסביבה, כדי למנף, למתג ולמצב את עצמה על מפת התיירות הארצית.