מתחת לרדאר: זה מה שקורה בכליל - המקום הכי לא שגרתי בארץ

מיליון סיבות הביאו לכך שלא הגעתי ליישוב הגלילי כליל יותר מדי זמן, והביקור האחרון בכפר הכי מיוחד בישראל הפתיע. זהו יישוב אקולוגי קהילתי שביקש להקים קהילה אלטרנטיבית שחיה הכי קרוב לטבע וללא מעורבות המדינה.

הוא נוסד על אדמות מדינה אך בלי תכנון, היתרים או תשתיות, ועד היום הוא נטול סטטוס רשמי. היישוב נעדר גם תכנון פנימי, אין רחובות, הכבישים צרים וכיוון שהתרחב מאוד, נוספו המון שבילי עפר שיצרו מעין מבוך. תושביו שמגיעים מעולמות הטבע, הטיפול, הרוח, האומנות והיצירה, בנו מגוון אקלקטי של בתי מגורים אקולוגיים באופן כזה או אחר, הפזורים במרחב באקראיות נטולת חוקיות ואף ונדרשו לדאוג לתשתיות משל עצמם. אבל פשטות היא שם המשחק, ויש בתי עץ, אבן, יורטים, בניה קלה ושילוב של כל מיני חומרי גלם ממוחזרים. השטחים גדולים, חלק מהבתים הוקמו בין ובינות כרמי זיתים וחורש ים תיכוני, כך שהם טובלים בטבע ונשארים הכי מחוברים אליו.

> שקט מוחלט: המקומות הכי מבודדים בארץ

> הקיבוץ שהפך למוקד הכי חם כרגע בארץ

עם הכניסה ליישוב נאחזות העיניים באינספור שלטים קטנים המספרים לאורחים על כל מה שיש לו להציע: חנויות, טיפולים, חוויות, גבינות, חוות, יקבים, אומנים ומה לא בעצם. תכלס, כדי לבקר ברוב האתרים הללו, תצטרכו לפחות שבוע, אבל אם נהיה ריאליים ונתחיל בלילה אחד, יש שפע חוויות להתנסות בהן וגם למצוא זמן למנוחה.

הגינה האורגנית היא נקודה מרכזית בכליל. מצד אחד חנות עם תוצרת אורגנית שחלקה צומח בגינה הסמוכה אבל גם תוצרת חקלאית נוספת ומצד שני יש בה מיני בית קפה המגיש קפה טבעוני (חלב אורז בלבד), מאפים וכריכים שונים, לא בהכרח טבעוניים.

בימי שלישי מתגייסת הקהילה לסייע לרענן רם, הבעלים, בעבודות גינון ובאותו יום מגיעה אחת הבשלניות ומוכרת אוכל מוכן. כשנכנסנו אל השכנים בקפה אחו, כבר התמקמה להקת אקסודוס בצל עצי הזית, ותוך דקות החל אירוע 'טברנה' - מופע אותנטי שהחזיר את כולנו באחת ליוון. עגלת הקפה פעילה כבר חמש שנים והיא משתבחת כל הזמן. הדו ומיכל לסרי מציעים תפריט פשוט: קפה ומאפה, טאבון המפיק פיצות וחצ'פורי ויש גם סלטים משקאות טבעיים ועוד. העגלה פעילה בסופ"ש (ה' עד שבת, 9:00-15:00) ובימי שלישי יש ערב פיצות (16:30-20:00). מדי פעם הם מארחים בימי שישי אירועי צהריים, מופעים של הרכבים אתניים מהאזור ולפני חגים גם יריד אומנים מקומיים.

בין השלטים הרבים בולטות הצעות לאומנות ולאמנים שהם רבים ומגוונים. החיבור לטבע ולסביבה נותנים השראה ליצירתיות וכיוון שמראש אי אפשר לפקוד את כולם, קפצנו ל'אדרבא'. פעם פעל ביישוב קואופרטיב אומנים שלא שרד. לפני ארבע שנים פתחה תמי גורביץ חנות עץ קטנה ומתוקה שכמו יצאה מאגדה של עמי ותמי, ובה היא מציעה יצירות ועבודות של כ-40 אמנים מקומיים. יש כאן תכשיטים, סלים, סבונים, כלי קרמיקה ועוד מגוון צבעוני שמשמח את העין. גורביץ היא אמנית בעצמה יוצרת בלבד, מכינה ערכות יצירה ועוד. אם אוהבים משהו במיוחד, אפשר לתאם ביקור בסטודיו הפרטי. החנות פתוחה מדי יום חמישי בערב, אבל אפשר ליצור קשר ואם היא בסביבה ולא מלמדת או עסוקה בעבודתה כמעצבת מוצר, היא תגיע בשמחה.

אחד המוטיבים שמאפיין את התושבים נוגע לרב תחומיות, ולמרביתם כמה עיסוקים מקבילים, דומים ושונים. דורית דורה למשל עוסקת בריפוי בתנועה וריקוד, מטפלת במגע וגם דיג'יי. מבחינתה לא מדובר בפיזור אלא בריפוי במודעות דרך איזון, זרימה ויציבה. נפגשנו מחוץ לבקתת הטיפולים בחצר ביתה והיא יחפה, פוסעת בנינוחות על אדמה זרועת אבנים "יש חיבור דרך כפות הרגליים לאדמה, וזה משמר את הקשר לילדה שבי, מקרקע ומרפא. ככה אני חיה את מה שאני אומרת ועושה" היא מסבירה ומתפנה לתת לי טעימת רפלקסולוגיה, וכפות ידיה רוקדות באינטואיטיביות על כפות רגליי, לא רציתי לקום.

גם יחפנות היא מראה שכיח בכליל. האמונה בטבע וביכולותיו משמעותית ומתבטאת גם בטבעונות. גילת אור מ'כובע הנזיר' מתמחה בבישול טבעוני וגם מורה ליוגה ובימי שישי בערב מארחת לארוחה טבעונית ייחודית. היופי תפס אותנו בחצר הקסומה והעיניים ספגו מן השפע: פינות ישיבה אקלקטיות, ערב רב של עציצים, פריטי וינטג' ואווירה מהפנטת. האורחים מקבלים תפריט מראש, ולמרות שהוא קבוע יש שינויים עונתיים ותנועתיים בהשראת היוגה. "כמו שתנוחות יוגה מתפתחות, כך יש תנועה בין הרכיבים והמנות. חומר גלם יכול לשמש פעם כתוספת ופעם כמנה בפני עצמה, וכך החוויה היא של כל החושים".

שמונה מנות מפתיעות באסתטיות, בצבעים, במרקם ובטעם הוגשו בארוחה. היו שם תאנה צלויה, ממרחים, טורטיות בשני גוונים, המבורגר פיצוחים, דפי אורז במילוי קשיו ועוד. קצב ההגשה מקומי ונינוח, אין לאן למהר רק להזמין מקום מראש ולפנות כשעתיים לעונג קולינרי.

עוד השראה מהטבע פגשנו אצל תמרה קופרשטיין, שעוסקת ברוקחות טבעית ומייצרת ליין ענק של מוצרים טיפוליים מצמחי מרפא לצד קוסמטיקה טבעית. הבסיס הטיפולי נשען על תמצית צמחים הידועה כסווידיש ביטר, שיש לה סגולות ריפוי ועל איורוודה הודית. הצמחים מיובאים מכל העולם אך לדבריה יעילות המוצרים שלמה בשילוב עם הומיאופתיה ותזונה נאותה. אורחים יכולים להתנסות בסדנת רוקחות ובמשך שלוש שעות לחוות הכנת קרמים ותכשירים קוסמטיים שאפשר לקחת הביתה.

אחת המרקחות האהובות על ישראלים עשויה מענבים, אז קפצנו ליקב ארץ לטעום יין מקומי. רותי גלעדי מכלוף ובעלה צורי הקימו יקב משפחתי - יקב ארץ והם עושים הכל מגידול ועד ביקבוק, כולל אירוח. בחצר הבית, בצל עצי הגן, עמדו שולחנות עם מפות משובצות באדום לבן, רוח קלילה נפנפה בהן ובכרם הצמוד סיימו את הבציר. בשיחה נעימה סיפרה רותי שהיקב מייצר עד 10000 בקבוקים בשנה, אדומים, רוזה ולראשונה ייצרו השנה יין לבן 'שמש צהובה' שצבעו צהוב עז והוא עשיר בטעמים פירותיים. התחושה היא של חיבור גדול לאדמה ולעבודת כפיים שמתחברים למקור השם ולסיפורים נוספים. טעמנו יין, נשנשנו גבינות ונהנינו מאווירה נעימה. האירוח זמין בימי שישי, בהזמנת מקום, ובאמצע השבוע בתיאום מראש.

כדי ליהנות מחיבור גם לטבע המקומי יצאנו לטיול בנחל יחיעם והופתעתי. בתי היישוב שהתרחב גלשו לשפת הנחל, מה שלא היה בעבר ולזה לא ציפיתי ואני מודה שממש לא התחברתי. הבתים מילאו את השטח ואת גדות הנחל עד לגבול שמורת הטבע המוכרזת, והיה מאוד לא נעים לשוטט בין שבילי עפר כבושים ושלטים של 'שטח פרטי'. בתוך הנחל זו לגמרי אופרה אחרת של שקט, חורש סבוך, נחל שמתפתל בכיף ואווירת ג'ונגל. השביל מסומן בירוק, אפשר ללכת כמה שרוצים ולחזור, כעיקרון אחרי 2.3 ק"מ מתחיל טיפוס לקיבוץ יחיעם. כדי למצוא את נקודת ההתחלה של השביל הירוק חפשו את 'אמנון ותמר', חנו בחוץ ולכו בשביל העפר. הדרך הירוקה תהיה משמאל.

להשלמת החוויה מומלץ ללון בכליל ויש היצע רחב ומגוון. טיילנים שאוהבים פשטות יכולים לנסות את הגסטהאוס של עודד ותמי שקיבלו השראה מטיולים בעולם. במקום ארבעה חדרים, שניים זוגיים ושניים בסגנון דורמס. לכולם שירותים ומקלחת משותפים ומטבחון. יש משהו בפשטות, בריהוט של פעם, ובאווירה נטולת הזוהר, אם כי זה לא מתאים לכל אחד, כי אין מזגנים (יש חימום בחורף) אך בקיץ הבא עודד יסיים את הבריכה האקולוגית ויהיה מקור מים מרענן.

מתחם 'הבית בצל עצי הזית' גדול יותר ומתאים לזוגות ומשפחות ובו שתי וילות: אדמה ושמיים, שנבנו בהשראת טוסקנה ויוון. הן דומות בגודל ושונות בתכנון הפנים. בשמיים שני חדרי שינה נפרדים שמתאימים גם לשני זוגות, באדמה שני חדרי שינה, אך רק אחד נפרד ומתאים למשפחה. יש מטבחים מאובזרים עם כלים נאים, העיצוב כפרי וצבעוני ומישאל גבעתי רפ, אמן בוגר בצלאל, מספר שהוא עושה כמעט הכל במו ידיו, עבודות עץ, קרמיקה ברזל ואפילו אבן, והוא גם אחראי על טיפוח הגינות הנהדרות ולכל יחידה חצר פרטית עם שכשוכית לשמיים יש גג שהוא מרפסת ושתיהן טובלות בטבע הבתולי של כליל.