"תוך שנתיים זה קורה": באילת חולמים על קזינו - ויש להם כבר תוכניות
זו לא הפעם הראשונה שיש דיבורים על קזינו באילת, אבל כעת נראה שמשהו באמת קורה. נעשו מחקרים, סגן ראש העיר הכריז על זמן יעד ואפילו יש תוכנית מסודרת לאיך הוא יעבוד: "תושבי אילת יוכלו להיכנס פעם בחודש ולהמר עד 2,000 שקלים. נעשה את אילת לאס וגאס"
בשנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות ומהלכי קידום להקמת קזינו באילת. העיר שמושכת אליה מאות אלפי מבקרים מרחבי הארץ במהלך השנה, ובעיקר בחודשי הקיץ הלוהטים, שבהם התפוסה במלונות עומדת על למעלה מ-90 אחוזים, מרגישה שזה הדבר הבא שיזניק אותה קדימה.
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, הצהיר לא פעם על כוונתו ותמיכתו בהקמת קזינו בעיר, אך בקרב התושבים לא נרשמה אופטימיות בשל ניסיון העבר. "מדובר במהלך הכרחי לעתידה הכלכלי של העיר, אבל לצערי, נכון לעכשיו, הסיכוי שזה יקרה בקרוב אינו גבוה. יש מגבלות פוליטיות לא פשוטות, וחוסר נכונות ממשלתית לקבל החלטה אמיצה", אומר גל אשכנזי שטיינבאום, פעיל חברתי-סביבתי שהקים את "אילת היום חדשות מקומיות".
לדבריו, עבור התושבים, הקזינו יכול לשנות את פניה של העיר: "זה נושא מאוד חשוב שיכול להכניס תיירות איכותית, לייצר אלפי מקומות עבודה טובים ולא רק עבודות כפיים, ולהרים את רמת החיים של התושבים. הקזינו יכול להפוך לענף מוביל שימשוך אחריו מקצועות נוספים, ויחזק את המעמד הסוציו-אקונומי של אילת. ראינו שבתי המלון בעיר כבר שנים בונים את עצמם עם אולמות ומתחמים והם מוכנים ליום שבו יגיע האישור, הם מחכים ואנחנו התושבים משתוקקים לזה".
הפעם זה באמת יקרה?
הרעיון על קזינו באילת הולך עד 30 שנים אחורה. כדי שזה באמת יקרה, צריך לעגן את ההקמה בחקיקה, היות וכרגע רק מפעל הפיס רשאי להפעיל הימורים חוקיים בארץ. עוד בשנת 1995, בזמן ממשלת רבין, עשו תוכנית מקיפה להסדרת בתי הקזינו בארץ. מאז ועד היום שום דבר לא הבשיל לכדי משהו ממשי, כאשר כל פעם קיים ויכוח האם הקמת קזינו יותר תזיק או יותר תועיל, והניסיון להעלות הצעת חוק נופל.
"אני מבין את הפסימיות של חלק מהתושבים", אומר יהודה מורדי, סגן ראש עיריית אילת. "ראשי העיר שהיו כאן בעבר רק דיברו והבטיחו, אבל בפועל שום דבר לא קרה. מאז שאלי לנקרי נבחר, הוא הבטיח והעניק השקעה כספית, תקציבים, הנושא הזה חשוב לו מאוד. אני עובד יום יום כבר שנתיים וחצי עם אנשי מקצוע מהטובים בארץ, עושים את הכל שזה יקרה".
לדבריו, הקזינו צפוי לשנות את פני העיר, ויש לו גם תאריך יעד להגשמת המטרה: "כרגע אנחנו עוד בהליך ההסברה לגורמים הרלוונטיים שקזינו זו אטרקציה ולא פשע. זה רק יעשה טוב לעיר אילת ולמדינת ישראל. אנחנו נפגשים ומדברים עם כל הרשויות, ומבהירים שלא תהיה כאן עבריינות כתוצאה מההימורים. הרבה אנשים חוששים שזה יהפוך לפשע, אבל אנחנו נשנה את כללי המשחק ונקפיד שהכל יתבצע בדיוק כפי שצריך. אני אופטימי, מאמין שתוך שנתיים יוקם קזינו באילת".
על פי דבריו של מורדי, על מנת שיקום קזינו בטווח הזמן הזה, צריך לקדם את ההצעה לכנסת בהקדם, לעבור במהירות שיא את כל שלבי החקיקה ואז למצוא משקיעים ומקום מתאים ולשפץ אותו. לו"ז די קשה.
על רקע עליית הנושא מחדש לכותרות, שטיינבאום נזכר במה שגרם להפסקת ספינות ההימורים שפעלו בנמל אילת בשנות ה-90. "אי אפשר לשכוח את העבר, החשש מפשיעה הוא אמיתי. כשהיו הימורים בספינות, גורמים עבריינים חדרו לעסק והובילו את מדינת ישראל להפסיק את הפעילות הזאת לחלוטין, אבל אפשר לעשות זאת אחרת. במקום לתת לקזינו להישלט על ידי גופים פרטיים או מפעל הפיס, צריך להפקיד את הניהול והפיקוד בידיים של משרד האוצר. המדינה צריכה להנפיק רישיונות ולפקח בצורה מלאה, תוך כדי הגדרת תנאי העסקה הוגנים והבטחה שהעבודה תהיה בידי ישראלים בלבד, עם עדיפות ברורה לתושבים המקומיים".
עם תקווה ליום שבו הבשורה תגיע לתושבים, שטיינבאום מבקש לשים דגש על כך שחלק מההכנסות יושקעו חזרה בעיר. "זה קריטי. צריך להשקיע בתשתיות, בחינוך, בפיתוח חברתי ותעסוקתי, כי בלי תנאים כאלה, כל הכסף שייכנס כתוצאה מהדבר הזה פשוט יזלוג החוצה ואילת תישאר מאחור. קזינו, אם יוקם נכון ובצורה שקופה, יכול להוות מנוע כלכלי עוצמתי ולא רק תיירותי, אלא גם חברתי. זה ישנה את פני העיר. אני מאמין שזה יקרה, גם אם לא מחר. השאלה היא איך נוודא שכאשר זה יקרה, זה יתבצע בצורה הכי נכונה וטובה שיש, לכולם".
"אם זה באמת יקרה, הקזינו יכול למשוך אנשים גם בתקופות הפחות מבוקשות של העיר ולא רק ביולי-אוגוסט", מספר צעיר מקומי שעובד כאיש חיי לילה בעיר. "הדבר הזה יכול למשוך צעירים בכל חודשי השנה, ובמקום שיטוסו לבטומי או למקומות אחרים בשביל קזינו, הם יגיעו לאילת וגם יתניעו את הכלכלה עוד יותר, גם המועדונים יהיו יותר מלאים".
איך זה יעבוד?
על פי התוכנית של העירייה, תושבי אילת יוכלו להיכנס פעם אחת בחודש לקזינו עם סכום כסף שלא עולה על 2,000 שקלים. "עושים את זה כדי למנוע התמכרויות, ותושבי חוץ יוכלו להגיע אלינו במקום לטוס לחו"ל ולהמר", אומר סגן ראש העיר. "נעשה את אילת לאס וגאס, יש פה נוף מדברי, ים, אטרקציות, מה חסר כרגע? קזינו. הכל יהיה לפי החוק, בצורה מסודרת. יהיה פיקוח, לפי ייעוץ משפטי, ובפועל לא נצטרך שכל השרים יצביעו לטובת אישור הקזינו בגלל תוספת לחוק הקיים. אנחנו נגייס עשרות שוטרים שיהיו ב'משטרת הקזינו'".
לטובת ההסברה וקידום יישום התוכנית, באילת פנו לאוניברסיטת בן גוריון, לצורך מחקר על השפעות והשלכות של הקמת קזינו בעיר. "הכותרת של המחקר הייתה שמדינת ישראל צריכה קזינו בעיר אילת, אני מדגיש - מדינת ישראל. הם בדקו גם את הדברים השליליים, כולל החשש מהתמכרויות ונטייה לפשע, אבל בסופו של דבר מי שזקוק כאן לקזינו זה לא רק אנחנו תושבי אילת, אלא המדינה, במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים בה. ישראל נמצאת במצוקה כספית, ואנחנו העיר היחידה שיכולה להכיל את הדבר הזה מבחינת תשתיות, מלונות, נמל ימי, זה יפריח את העיר. אני מאמין שיבואו לכאן גם מהאמירויות ושזה לא יהיה רק שישראלים טסים לשם, אלא יגיעו תיירים מרחבי העולם שיעירו מחדש את שדה התעופה הבין-לאומי שנותר שומם".
בזמן שהוא מדבר על תחזית אופטימית של הקמת קזינו באילת תוך כשנתיים, מורדי דורש שהניהול ופיקוח התוכנית יבוצעו על ידי העירייה. "אני לא רוצה שיבוא מישהו וישנה לנו את התוכניות, בסופו של דבר אני דואג לתושבים בעיר והשאיפה היא שגם נרוויח מזה, התושבים שלנו ירוויחו מזה, ונוכל להפריש כספים. במקום ששבעה מיליארד שקלים של ישראלים שנוסעים להמר בטאבה ילכו לרשויות במצרים, שהם יגיעו אלינו לאילת, לישראלים. אנחנו צריכים להיות אוטונומיים בגלל המרחק. מבחינתנו אנחנו ממשיכים במסע ההסברה וניגש לכל משרדי הממשלה עם התוכנית המלאה ונרוץ על זה, קזינו זו לא מילה רעה ולא שינוי תרבות כמו שלא מעט חושבים. זה ישדרג את העיר, ואת המדינה. אנחנו זקוקים לזה".