שיא בתיירות: ישראל ובוסניה מהדקות את שיתוף הפעולה – והמטיילים מהארץ מגיעים

בשקט בשקט, מתחת לרדאר של מסלולי הנופש הבנאליים, היחסים בין ישראל לבוסניה והרצגובינה רושמים התחממות משמעותית. זה קורה במקביל בשני מישורים מרכזיים: זרם תיירים הולך וגודל שמגלה את קסמו של הבלקן, לצד צעדים דיפלומטיים וכלכליים שמטרתם לתרגם את הקרבה הפוליטית להשקעות עתק בשטח.

המנוע המרכזי מאחורי ההתקרבות המסחרית קיבל לאחרונה גושפנקה רשמית בבאניה לוקה, המרכז המנהלי של רפובליקה סרפסקה (הישות בעלת הרוב הסרבי בבוסניה). בטקס רשמי נחנכו משרדיה החדשים של לשכת המסחר הישראלית בעיר, במעמד שר התפוצות עמיחי שיקלי, שגרירת ישראל בבוסניה והרצגובינה גלית פלג, ומנהיג הישות הפוליטית מילורד דודיק לצד הנשיא סינישה קראן.

>>

>>

>>

היעד המרכזי של הנציגות החדשה הוא לשמש נקודת קישור קבועה עבור חברות ויזמים ישראלים שמחפשים הזדמנויות עסקיות באזור. בין התחומים שעומדים על הפרק: חקלאות מתקדמת, טכנולוגיות מים, סייבר, אנרגיה, בריאות ותיירות. כדי למסד את הפעילות בשטח, נחתם מזכר שיתוף פעולה בין אנה טרישיץ'-באביץ', מנהלת המשרד לשיתוף פעולה בין-לאומי ברפובליקה סרפסקה, לבין איש העסקים אמיר גרוס כבירי, שיעמוד בראש לשכת המסחר החדשה ויפקח על חיבור היכולות התעשייתיות של האזור למשק הישראלי.

הישראלים מגיעים לסרייבו

אבל לא רק ביזנס יש על הציר הזה, אלא גם הרבה מאוד פנאי. במקביל לצעדים המסחריים, נתוני לשכת התיירות של קנטון סרייבו מציגים מגמת צמיחה מרשימה במיוחד. במהלך אוגוסט 2026 נרשמה עלייה של 8 אחוזים במספר כניסות התיירים הכולל לקנטון, כשמספר המבקרים הזרים זינק ב-14 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בסיכום שמונת החודשים הראשונים של השנה, אירח הקנטון כ-586,952 תיירים שהניבו למעלה מ-1.37 מיליון לינות, גידול של 3.3 אחוזים בהשוואה לאותה תקופה ב-2025. מי שנכנסה בסערה לרשימת עשר מדינות המקור המובילות של התיירים הזרים בסרייבו היא ישראל, לצד מדינות כמו טורקיה, ערב הסעודית, גרמניה, ארצות הברית והשכנות קרואטיה וסרביה. בין הגורמים שמשכו את המטיילים בלטו אירועי הקיץ והתרבות, ובראשם פסטיבל הקולנוע הבין-לאומי של סרייבו (SFF), שרשם השנה לבדו יותר מ-43 אלף מבקרים.

בלשכת התיירות המקומית מביעים אופטימיות רבה מהנתונים. נשיא הלשכה, האריס פזלאגיץ', ציין כי הגידול במספר הלינות מעיד על כך שהמטיילים מביעים אמון ביעד, מאריכים את שהותם ואף חוזרים אליו. בעקבות ההצלחה, בלשכה מתכננים להדק את שיווק היעד ולהשיק קמפיינים ממוקדים בשוקי המפתח בחו"ל, בהם גם השוק הישראלי.

הרקע הפוליטי מאחורי ההתקרבות

המהלכים הכלכליים והתיירותיים האחרונים מתרחשים על רקע המורכבות המבנית של בוסניה והרצגובינה, שחולקה בעקבות הסכמי דייטון (1995) לשתי ישויות אוטונומיות: הפדרציה של בוסניה והרצגובינה (בעלת רוב בוסניאקי-מוסלמי וקרואטי, שמרכזה בסרייבו) ורפובליקה סרפסקה (הישות בעלת הרוב הסרבי, שמרכזה בבאניה לוקה).

בסרייבו, המרחב הציבורי והפוליטי מביע תמיכה בעמדה הפלסטינית, וסביב הלחימה בעזה נערכו בעיר מחאות נגד מדיניות ישראל. מנגד, הנהגת רפובליקה סרפסקה בראשות מילורד דודיק מציגה קו פרו-ישראלי עקבי, שכלל בין היתר את הארת בניין הממשל בבאניה לוקה בצבעי דגל ישראל.

פתיחת לשכת המסחר הישראלית בבאניה לוקה, ולא בסרייבו, נתפסת בעיני משקיפים בין-לאומיים כצעד המבליט את ההבדלים הפוליטיים בין שני המרכזים. בעוד שהגורמים המסחריים והמדיניים מתמקדים בפוטנציאל ההשקעות, בקהילה הבין-לאומית עוקבים אחר התהליך כדי לבחון כיצד הידוק היחסים עם הישות הסרבית משתלב במארג הפוליטי של המדינה ובדיאלוג שלה מול האיחוד האירופי. כך או כך, נראה כי החיבור בין היזמים והמטיילים הישראלים לנופים ולנופש הבלקני רק הולך ותופס תנופה.