על הכוונת: הקמפיין הטורקי לערעור היחסים בין ישראל לקפריסין
על רקע ניתוק היחסים עם ישראל, טורקיה מגבירה את מאמצי הלוחמה נגד קפריסין באמצעות סייבר, דיפ-פייק ודיסאינפורמציה שמבוססת בינה מלאכותית, בניסיון לערער את הבריתות האזוריות של ירושלים, לפגוע בקשרי האנרגיה והביטחון ולשבש את שיתוף הפעולה התיירותי ההולך ומעמיק בין ישראל לקפריסין
בסוף השבוע הודיעה טורקיה כי היא מתכוונת לסגור באופן רשמי את המרחב האווירי שלה למטוסים ישראליים, ולאחר מכן דייקה כי היא תגביל את הגישה לטיסות ממשלתיות וצבאיות. היא גם ציינה כי תנתק את כל קשרי הכלכלה והמסחר עם ישראל. קרע זה מסמן את ההידרדרות החמורה ביותר ביחסים הדו-צדדיים בין המדינות מזה עשרות שנים.
אך האסטרטגיה של טורקיה אינה מסתיימת בבידוד דיפלומטי או כלכלי. מאחורי הקלעים, אנקרה מתזמרת קמפיין רב-זירתי של לוחמה היברידית, פעולות סייבר, תעמולה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, דיסאינפורמציה ומניפולציות כדי לכוון את החיצים לא רק לישראל, אלא גם לקפריסין ולאינטרסים אירופיים רחבים יותר. המטרה: לכרסם בבריתות, לזרוע חוסר אמון ולהעלות את טורקיה כמעצמה המוסלמית הסונית הבלתי מעורערת באזור.
חזית חדשה: לוחמה היברידית בקפריסין
קפריסין התפתחה כאחת הזירות העיקריות לאסטרטגיית הלוחמה ההיברידית של טורקיה. הרפובליקה של קפריסין, בעלת ברית קרובה של ישראל בענייני תיירות, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה, מתמודדת עם גל בלתי פוסק של התקפות דיגיטליות ופסיכולוגיות. הפעולות המתואמות האלה מתוך טורקיה, מצפון קפריסין ומהתפוצות הטורקיות באירופה, מנצלות סרטוני דיפ-פייק וקמפיינים ברשתות חברתיות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית כדי לערער הן את ריבונותה של קפריסין והן את קשריה עם ישראל.
נושא חוזר אחד בתעמולה הטורקית מכוון לכוונות ישראליות לכאורה ליישב נכסים קפריסאים יוונים, ומציג באופן כוזב את הישראלים כאופורטוניסטים שמתפשטים לכל רחבי העולם תחת צו אלוהי. בסרטוני דיפ-פייק מלוטשים המופצים בטיקטוק ובאינסטגרם, אנשים שאמורים להיראות כישראלים מופיעים בנמלי תעופה קפריסאיים או על אדמות קפריסאיות, ומצהירים על כוונותיהם "לתבוע בחזרה רכוש בשם אלוהים". ההשלכות הן כפולות: אי שקט פנימי בקפריסין, ופגיעה בתדמיתה של ישראל בעולם המוסלמי הרחב על ידי קישורה להתנהגות קולוניאליסטית.
קמפיינים אלה אינם אקראיים. הם מציגים באופן שיטתי את הרפובליקה של קפריסין כ"כלי משחק" של ישראל, במאמץ לשבור את יחסי קפריסין עם מדינות ערביות ומוסלמיות. הם גם מגבירים נרטיבים פרו-טורקיים בנושא הקפריסאי עצמו, והתביעה של טורקיה על אדמות האי. קטעי וידאו של מחסומי גבול, נטולי פרשנות אך עשירים במסגור סמלי, מתארים את מה שנקרא "המציאות" של מגורים משותפים, ומקדמים בעדינות את קבלת הצפון הכבוש על ידי טורקיה כישות לגיטימית.
השותפות האסטרטגית בין קפריסין לישראל גדלה משמעותית בעשור האחרון, במיוחד בתחומי התיירות, הנדל"ן והביטחון האזורי. למרות הטלטלה הגיאופוליטית, קפריסין נותרה יעד מועדף עבור תיירים ישראלים, במיוחד בזמן המלחמה.
בשבועות האחרונים, חברות תעופה ישראליות החזירו את הטיסות היומיות בין תל אביב לפאפוס, עם קווים נוספים המופעלים על ידי חברת התעופה TUS Airways שבבעלות קפריסאית. טיסות אלו הובילו לעלייה בתיירות בסוף הקיץ, וסייעו להעלות את שיעורי התפוסה בבתי מלון ברחבי האי לכמעט 90 אחוז, במיוחד במחוזות פמגוסטה ופאפוס.
בעוד שהמלחמה האטה בתחילה את ההגעה של ישראלים, ההתאוששות הייתה מהירה וחיונית להכנסות התיירות הקפריסאית. המלונאים באי רואים כיום בישראל לא רק כשוק מכריע אלא גם כציר מרכזי באסטרטגיה שלהם להאריך את עונת התיירות לחודשי החורף. גיוון זה, לצד עלייה בכניסות ממרכז אירופה וסקנדינביה, מחזק את מטרתה של קפריסין להפוך ליעד תיירות כל השנה.
מעבר לתיירות, ההשקעות הישראליות בתשתיות ובמיזמי היי-טק בקפריסין ממשיכות להעמיק. המדינות גם הרחיבו את שיתוף הפעולה בשיתוף מודיעין, ביטחון ימי ופיתוח אנרגיה במזרח הים התיכון. באופן טבעי, ברית הולכת וגדלה זו לא נעלמה מעיני אנקרה.
מלחמת מידע מתואמת - ואיום מפוברק
הקמפיין של טורקיה אינו מסתמך אך ורק על דיסאינפורמציה. אנקרה גם משתמשת בהגירה ובדיסאינפורמציה כנשק כדי לערער את יציבותה של קפריסין, ובהרחבה, את יחסיה עם האיחוד האירופי. רשתות הנשלטות על ידי טורקיה בצפון קפריסין העבירו מהגרים לדרום, תוך הדהוד טקטיקות דומות ששימשו נגד יוון במהלך משבר הגבול באברוס, אזור בצפון-מזרח המדינה שידוע כמעבר למהגרים לא חוקיים.
כדי להחמיר את המתיחות, אנקרה לכאורה סייעה בהפצת דיסאינפורמציה המקשרת את קפריסין לפעולות צבאיות ישראליות באזור. זה הגיע לשיא בשנה שעברה כאשר מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, זמן קצר לפני שחוסל על ידי ישראל, איים בפומבי על קפריסין על כך שלכאורה אפשרה לכוחות ישראליים להשתמש בבסיסיה, טענה המבוססת על נרטיבים כוזבים שהוגברו על ידי ערוצים טורקיים.
באופן מדאיג אף יותר, מעצרים אחרונים בלימסול של חשודים בריגול וטרור חשפו מזימות איראניות לכאורה לפגוע בישראלים על אדמת קפריסין. בעוד שהפעולות מיוחסות רשמית למשמרות המהפכה באיראן, גורמים ישראלים הצביעו על ארכיטקטורת הדיסאינפורמציה של טורקיה כגורם תורם להפצת שקרים שייתכן וזרזו איומים כאלה.
שאיפותיו של ארדואן והדרך קדימה
עמדתה התוקפנית של טורקיה, הן מבחינה דיפלומטית והן מבחינה דיגיטלית, משקפת חזון רחב יותר המונע על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן: למצב את טורקיה כמנהיגה הרוחנית והפוליטית של העולם המוסלמי הסוני. שאיפה זו מסבירה את ההגנה האיתנה של אנקרה על עזה, את העמקת קשריה עם קטר ופקיסטן, ואת התרחקותה משותפות מערביות מסורתיות.
ארדואן משחק משחק ארוך. הניתוק מישראל, צבאית, כלכלית ואסטרטגית, אינו מחאה זמנית אלא יישור מחדש של הכוונות. עם כל צעד, טורקיה מתרחקת יותר מעמדתה הקודמת, המזוהה עם נאט"ו, ומתקרבת לציר רב-קוטבי הכולל את איראן, רוסיה ומעצמות אחרות.
ובהקשר זה, לוחמה היברידית אינה רק כלי אחרון; זוהי דרך הלחימה המועדפת כעת. על ידי שחיקת אמון, הפצת שקרים וערעור מוסדות מבפנים, טורקיה מבקשת להחליש את יריביה מבלי לירות כדור אחד, לפחות בינתיים. הקרע בין ישראל לטורקיה אינו רק דיפלומטי, הוא אסטרטגי, דיגיטלי ואפילו עם פוטנציאל צבאי. בעוד שההשפעות המיידיות מורגשות בתעופה, מסחר ותיירות, ההשלכות ארוכות הטווח הן חמורות הרבה יותר.