סערת המשלחת מניו זילנד: הגיעו לביקור עסקי בישראל – וחטפו ביקורת בצד השני של העולם

הם הגיעו לארץ תחת כותרת נוצצת של "משלחת חדשנות ועסקים", אבל עוד לפני שחברי המשלחת מניו זילנד הספיקו לפרוק את המזוודות בבית המלון, מעבר לים כבר נפתחה חזית ציבורית סוערת. ביקור של קבוצת מנהיגים ואנשי ציבור בני המאורי (הקהילה הילידית של ניו זילנד) בישראל, גורר בימים האחרונים גל של ביקורת חריפה, שאלות נוקבות על מקורות הטיול, ובעיקר ויכוח אידיאולוגי יצרי סביב הקשר ההיסטורי והרוחני של בני המאורי למדינת ישראל.

העיתוי, כפי שקורה לא פעם במזרח התיכון, לא יכול היה להיות נפיץ יותר. הביקור מתקיים בצל המשך הלחימה ברצועת עזה וההסלמה ביהודה ושומרון, נושאים שנמצאים תחת זכוכית מגדלת תקשורתית בניו זילנד. ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת במדינה החלו לצופף שורות סביב שאלת המפתח: מי בעצם שילם על המסע הזה, ואיך קרה שמשלחת עסקית לכאורה לא כללה שום פגישה עם גורמים או ארגונים פלסטיניים?

>> עליית מדרגה: ניו זילנד הטילה סנקציות אישיות על ישראלים – מצטרפת למערב ואוסרת כניסת פעילי ימין

>> "פוגעני ומעליב": בעל מסעדה בניו זילנד הניח דגלי ישראל וארה"ב על הרצפה - חקירת משטרה נפתחה

>> "לא תיירים – מבצעי רצח עם": בניו זילנד דורשים שלא להכניס ישראלים למדינה

המימון, ההתנערות והתשובה של היו"ר

ממידע שנסמך על עדויות של משתתפי משלחות קודמות, התמונה מתחילה להתבהר. ריקי מנרנגי, שרשם ביקור דומה בנובמבר 2025, סיפר בגלוי לתיאוריית התקשורת "Te Ao Māori News" כי משרד החוץ הישראלי הוא זה שעומד מאחורי הטיולים הללו מ-א' ועד ת', כולל כיסוי מלא של נסיעות, לינה ומזון. מנרנגי סיפר כי את התיאום בפועל ביצעה יפעת גודרד, ישראלית-ניוזילנדית הפועלת לקידום קשרים בין הקהילות, בהתנדבות מלאה.

מנגד, ב'האב החדשנות ישראל-ניו זילנד' מגדירים את הטיול כ"הצלחה מסחררת" שכבר הולידה תוכניות לשלוש משלחות טכנולוגיה וחדשנות נוספות ב-2027. אלא שבשטח, הלהבות לא נרגעות. אחד השמות הבולטים במשלחת הוא פיטה טיפנה, יו"ר המועצה האזורית של נורת'לנד בניו זילנד. עצם נוכחותו בארץ עוררה גל הדף פוליטי, עד שהמועצה האזורית בראשותו נאלצה להוציא הבהרה רשמית לפיה אין לה שום נגיעה לטיול, והוא לא מומן או אושר על ידה. טיפנה עצמו, שסירב להתראיין כל עוד הוא על אדמת ישראל, מיהר לפרסם פוסט הבהרה שבו הדגיש: "הייתי חייב להבהיר שאני לא פרו-ישראלי, אני פרו-שלום ופרו-אנושיות. ההרס וההרג חייבים להיפסק. אני לא שופט, אבל אני לא אדיש לעוצמה של מה שקורה כאן".

גם ברמה הדיפלומטית, המבוכה חוגגת: משרד החוץ והמסחר של ניו זילנד (MFAT) מיהר להתנער ומסר כי לא הייתה לו שום מעורבות בארגון או במימון, וכי ממשלת ישראל פשוט "עדכנה אותו שהיא מארחת את הקבוצה" כשהביקור כבר היה בעיצומו.

ההתנערות הזו מגיעה ברקע אמירות חריפות של שר החוץ של ניו זילנד, וינסטון פיטרס, המביע שוב ושוב "דאגה עמוקה מהתרחבות ההתנחלויות ביהודה ושומרון" ומזהיר מ"פגיעה בחזון שתי המדינות". עם זאת, ניו זילנד בחרה שלא להצטרף למהלך של מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה להטלת חרם מסחרי על תוצרת מההתנחלויות, צעד שגרר ביקורת נוקבת מצד האופוזיציה במדינה בראשות כריס היפקינס, שהאשים את הממשלה ב"בלאפ-פדרציה" (הונאת הפדרציה) ובחוסר אומץ.

תנועת השחרור הילידית המקורית?

אבל הסיפור הזה הרבה יותר עמוק ממאבק על כרטיסי טיסה או הצהרות של שרי חוץ. במרכז הסערה עומד ויכוח זהותי ומרתק: איך בעצם נתפסת מדינת ישראל בעיני בני המאורי? מצד אחד, פועלת בניו זילנד רשת ענפה של אישי ציבור ילידיים הפועלים במוצהר למען ישראל. במרכז הרשת הזו עומדים ארגונים כמו "הקואליציה הילידית למען ישראל" (ICFI) ו"השגרירות הילידית בירושלים", שהוקמו בין היתר על ידי ד"ר שרי טרוטר (חוקרת בניו זילנד מבני המאורי) ואלפרד נגארו, שר לשעבר בממשלת ניו זילנד.

עבורם, הנרטיב מבוסס על רעיון מהפכני: הציונות אינה פרויקט קולוניאליסטי מערבי, אלא תנועת השחרור והשיבה הילידית המצליחה ביותר בהיסטוריה, עם שחזר לאדמת אבותיו, חידש את שפתו העתיקה והקים בה עצמאות. לקשר הזה יש שורשים היסטוריים עמוקים עוד מהמאה ה-19, אז מנהיגים מאורים שאימצו את הנצרות זיהו דמיון עמוק בין הסבל שלהם לבין סיפורם של בני ישראל. לאורך השנים, אפילו מובילי המאבק לחידוש שפת המאורי שאבו השראה ישירה ממפעל תחיית העברית וממערכת האולפנים בישראל, ומנהיגים שבטיים קיימו טקסי "פווילרי" (קבלת פנים מסורתית) מרגשים כדי להביע ידידות עם העם היהודי.

אבל מנגד, קולות חזקים בקהילה האקדמית והציבורית של המאורי רואים את הדברים בעין ביקורתית בהרבה. החוקרת ד"ר ארמה רטה, שפרסמה מחקר מקיף בנושא, טוענת כי הארגונים הללו נשענים למעשה על אג'נדה של ציונות נוצרית ואינם מייצגים את כלל הקהילה הילידית. לדבריה, הגורמים הפרו-ישראליים עושים שימוש מנותק מהקשרו במושגים ילידיים קדושים כמו Ahi kā (שמירה על זיקה רציפה ונוכחות באדמת האבות) או Tangata Whenua (אנשי הארץ). רטה טוענת כי החלה ישירה של המושגים הללו מחייבת להכיר גם ברציפות הישיבה של הפלסטינים על האדמה, ומזהירה כי הפיכת סיפורה של ישראל למודל ילידי משמשת ככלי הסברתי שנועד להלבין תהליכים קולוניאליים.

כעת, כשהחברים במשלחת עושים את דרכם חזרה ל"אוטארואה" (השם הילידי לניו זילנד), ברור לכולם שהנחיתה לא תהיה רכה. המסע הקצר לישראל הפך למראה שלמה דרכה ניו זילנד מנהלת חשבון נפש נוקב על מדיניות החוץ שלה, על גבולות הסולידריות הילידית, ועל השאלה של האופן שבו מושגים עתיקים מהאוקיינוס השקט מוצאים את עצמם בלב המזרח התיכון.