הזנחה, סמים ותיירות יתר: יוזמה חריגה לניתוק הרובע היהודי בבודפשט
בלב הרובע היהודי ההיסטורי של בודפשט נרקמת יוזמה חריגה: ניתוקו מהרובע השביעי של העיר, בטענה כי "הקהילה הופקרה והמורשת נרמסת". הרובע, שבעשור האחרון הפך ל'אזור המסיבות' של העיר, סובל לדבריהם מהזנחה חמורה, תיירות פרועה וחוסר אכיפה. "הרחובות שבהם הלכו יהודים לגטו הפכו לזירת סמים ואלימות"
ברובע השביעי של בודפשט, אחד האזורים ההיסטוריים והצפופים בעיר, מתחוללת בימים אלה סערה פוליטית-חברתית, וגם דתית. שניים מהקולות הבולטים בקהילה היהודית, הרב הראשי של הונגריה רוברט פרליך, ויו"ר Mazsök (קרן שימור המורשת היהודית) ג'רג' סאבו, יצאו במהלך דרמטי: הם פועלים לקידום משאל עם שיביא לניתוק החלק הפנימי של הרובע, אֶרְזֶ'בֶּטְוָוארוֹש (Belső-Erzsébetváros), מהרובע השביעי, ולצירופו לאחד מהרובעים השכנים.
היוזמה יוצאת דופן לא רק בגלל מטרתה, אלא גם בגלל זהות המובילים אותה. לא אנשי פוליטיקה או אנשי עסקים עומדים מאחוריה, אלא רבנים, שמסבירים כי מדובר בקריאה לעזרה, אזרחית, מוסרית, ולא פחות מכך, יהודית. "הרובע היהודי מלא המורשת, אשר בשנים האחרונות הפך ל'רובע המסיבות', צריך להתנתק מארז'בּטווארוש ולהצטרף לאחד מהרובעים הסמוכים, החמישי, השישי או השמיני", נכתב בהצהרה שפרסמו. "זהו מהלך חוקי, לגיטימי ונחוץ כי המצב כבר לא נסבל".
מהרובע היהודי לרובע המסיבות
רובע ארז'בטווארוש הוא לא עוד שכונה, זהו לבו של הרובע היהודי של בודפשט, מקום שבו פועלים בתי כנסת היסטוריים, מוזיאונים ואתרי זיכרון מתקופת השואה. אך בעשור האחרון, הפכה השכונה למוקד של חיי לילה תוססים, פאבים מסוג ruin bars, ברים שפועלים בתוך מבנים "הרוסים", ומוקד עלייה לרגל עבור תיירים צעירים שמגיעים לבלות במחירים זולים.
מה שהתחיל כהתעוררות תרבותית, הפך לדבריהם של רבים לבלתי נסבל. תושבים סובלים מהזנחה, רעש בלתי פוסק, חוסר אכיפה, בעיות תברואה, תיירות יתר וחוסר ביטחון אישי. לטענת היוזמים, הרשויות העירוניות, הן של הרובע והן של עיריית בודפשט, פשוט נעלמו מהשטח. "ההנהגה של ארז'בטווארוש, בתמיכת עיריית בודפשט נטשה את תושבי האזור", טוענים הרבנים. "התחבורה נהפכה לבלתי אפשרית בשל שינויים תחבורתיים, הניקיון במצב מסוכן לבריאות, ואפילו את החוקים הקיימים לגבי הפעלת פאבים אף אחד לא אוכף".
המהלך נולד מהבנה אחת פשוטה: אין מי שיגן על התושבים. לכן החליטו פרליך וסאבו לא רק לדבר, אלא לפעול. תחילה ניסו להקים משמר אזרחי, לאחר שהבינו ש"לאף אחד אחר לא אכפת" לדבריהם. בתוך פחות מ-48 שעות התנדבו למעלה מ-50 תושבים מכל הדתות כדי לנסות להחזיר את תחושת הסדר לרחובות הרובע. כעת היוזמה עולה מדרגה, והם כאמור פועלים להשיג חתימות של לפחות 10 אחוזים מהאוכלוסייה המקומית כשלב הראשון בדרך למשאל עם רשמי. אם תושג תמיכה, התהליך עובר לשלב המשא ומתן בין הרובע הנוכחי לרובע הקולט, ובהמשך משאל עם, ואולי אפילו החלטת ממשלה.
"זו לא רק יוזמה אזרחית", אמר סאבו בראיון. "זו קריאה קולקטיבית של תושבים מיואשים. אף פעם לא הרגשנו פתיחות גדולה יותר בקרב הקהילה לשינוי. אנשים מרגישים שהמצב אבוד ואם לא נקום ונפעל, כלום לא ישתנה".
"אנחנו גרים כאן, אנחנו רואים את הקריסה"
המעורבות של הרבנים איננה רק סמלית. שניהם תושבי האזור והם רואים את ההידרדרות היומיומית, חווים אותה, וחשים אחריות אישית. "זה לא תפקידם של רבנים להוביל מהלכים מוניציפליים, אבל כאשר הקהילה שלך מופקרת, והמורשת שלך נרמסת אתה לא יכול לשתוק", אומר הרב פרליך. "הבעיה לא תיעלם, היא תישאר. אבל הטיפול בבעיה ישתנה. במקום שלטון מקומי שמתעלם מהתושבים, נרצה להיות חלק מרובע שבו יש סדר, ניקיון, ואכיפת חוק כמו ברובע החמישי או השישי".
גם מבחינה היסטורית, הדברים קשים לעיכול. "הרחובות שבהם הלכו יהודים לגטו הפכו לזירות של הקאות, שתייה, סמים ואלימות. זה לא רק עלבון להיסטוריה, זו סכנה מוחשית למורשת התרבותית של הקהילה היהודית", מוסיף פרליך.
באופן טבעי יש מי שצפויים להתנגד למהלך מאחר שמדובר בשכונה שמכניסה לרובע השביעי הכנסות רבות מתיירות. אבל הרבנים סבורים שגם תושבי החלקים החיצוניים של הרובע מתחילים להבין עד כמה המצב הידרדר. "הבעיות של הרובע הפנימי מתחילות לזלוג החוצה", מסביר פרליך. "אין הבדל כבר בין מה שקורה ברחוב וֶסֶלֶני לבין מה שקורה ליד כיכר בָּרוֹש. אם לא נעצור את זה עכשיו כל הרובע יהפוך לאזור שמוטב להתרחק ממנו".
למרות שהמהלך מובל בידי רבנים, הם מדגישים כי הוא אינו יוזמה דתית, אלא אזרחית, פתוחה לכולם: "אנחנו לא נבחרי ציבור, ואין לנו סמכות פורמלית", אומר פרליך. "אבל אנחנו מוכנים להוביל את התהליך הזה מתחילתו ועד סופו, בשם מי שחיים כאן. לא משנה אם הם יהודים, נוצרים או חילונים. הגיע הזמן לשים סוף להזנחה. הגיע הזמן שנחיה בעיר שמכבדת את תושביה ואת ההיסטוריה שלה".