הכי רחוק מהארץ: כל מה שקורה בהוואי הוא קסם אחד גדול

יש מקומות בעולם שמחייבים לעשות סוויץ' בראש, ויש את הוואי - מקום שפשוט מעביר לממד אחר. בשל הפרש השעות הכמעט מושלם ביניהן, כשהשמש שוקעת בישראל היא זורחת באי מאווי שבהוואי. בדיוק 180 מעלות מכל מה שמוכר לנו, בצד השני של כדור הארץ. זה אומר לנסוע על 20-30 קמ"ש בחלקים נרחבים של האי (ולהיות נינוחים לגבי זה), זה אומר שאתם רוב היום קרובים לים, גולשים או צופים באלו שלא מפחדים להירטב. זה אומר לחפש את הקשת בענן ולהביט כל הזמן אל מעבר להרים.

> מה עוד יש לעשות בהוואי?

> טיילנו רק עם תיק באירופה - ותם חייבים לנסות

מבין כל האיים של ארכיפלג הוואי, בחרתי במאווי (Maui), ולא במקרה. מאווי הוא אחד המקומות היפים, הציוריים והחמודים ביותר שטיילתי בהם. התרנגולים והאפרוחים שמסתובבים בחופשיות ברחובות, הקשת בענן שמופיעה בשמיים וגם מעטרת את לוחות הרישוי הרשמיים של המכוניות, והאווירה הכללית שבה אנשים הולכים ברחוב עם פרח בשיער ואומרים לכם "אלוהה" בכל פינה. זו לא רק תפאורה של סרטי דיסני - זו דרך חיים. אגב, הקפה המועדף הוא קפה אגוזים, ואם אתם יודעים מה טוב לכם, תנשנשו לידו לחם בננה טרי.

אם גם אתם מתכננים לחצות את העולם ולהגיע לגן העדן הזה (וכדאי לכם לתכנן זאת), הנה 5 דברים שלא תרצו לפספס בביקור של שבוע באי:

1. האווירה המקומית של קיהיי

מבין כל אזורי האי, הבסיס שלי היה באזור קיהיי (Kīhei), שמציע אווירה מקומית אותנטית, חופים מעולים ואת אחד מסימני ההיכר המשעשעים ביותר של האזור: תרנגולים חופשיים ומאושרים שמסתובבים ממש בכל פינה - על המדרכות, ליד בתי הקפה ובחניונים. וכן, זה אומר להתעורר בבוקר מקריאה של תרנגול.

משהו בקצב של קיהיי מאפשר להוריד הילוך מיד עם הנחיתה. המאפיות הקטנות, בתי הקפה המקומיים, והנגישות המהירה לקו המים הופכים את העיירה הזו לנקודת מוצא מושלמת לחקירת האי כולו. יש שם שוק איכרים שפתוח בסופי שבוע, ושוק מקורה עם חנויות של מקומיים שמציע ביגוד ומזכרות בכל השבוע, בערבים המקומיים והתיירים נפגשים בבר קריוקי.

2. חופים פראיים מול יוקרה נטולת מאמץ

מקיהיי יצאתי לחופים הכי יפים של האי, למשל מקאנה ביץ' Makena Beach - רצועת חוף רחבת ידיים, פראית ומהפנטת, עם חול זהוב ומים בצבע טורקיז עמוק.

כדי לחוות צד אחר לחלוטין של האי, מצפינים לאזור קאנאפאלי Kaanapali, הרצועה היוקרתית והעשירה של מאווי, המלאה בריזורטים מפוארים ובמתחם הקניות הפתוח והשווה Whalers Village שנמצא ממש על המים.

באזור הזה כדאי להגיע לקפלוה ביי (Kapalua Bay). מדובר בחוף מוגן בצורת סהר, שהמים בו שקטים וצלולים כמו בריכה. זהו אחד המקומות הטובים ביותר במאווי לשנירקול רגוע עם צבי ים ודגים צבעוניים, במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. אל תשכחו להביא את המשקפת, בלוקיישן הזה כמה שהיופי בחוץ מרהיב, זה שמתחת למים מנצח.

עוד חוף מפורסם הוא הבלאק רוק. מדובר במצוק לבה שחור ופוטוגני במיוחד, הנחשב לפי האמונה המקומית לנקודה קדושה. המצוק עשיר בדגים טרופיים ובצבי ים, שאפשר לשחות לידם עם שנורקלים. במקום יש נקודה פופולרית לקפיצות למים ולקראת ערב: בכל יום נערך במקום טקס מסורתי, שבו רץ מקומי מדליק לפידים לאורך המצוק, מציע מנחה לאלים וקופץ אל האוקיינוס מול השמש השוקעת.

3. עיירת הגולשים פאיה - והדרך לחנה

הצד היותר בוהמי והמשוחרר של האי נמצא בפאיה (Paia). - עיירת גולשים ציורית, צבעונית ומלאת אופי, שמלאה בגלריות אומנות, חנויות וינטג' ובתי קפה היפיים. פאיה היא לא רק תחנה כיפית לשוטטות, אלא גם נקודת היציאה הרשמית לדרך לחנה Road to Hana - אחד ממסלולי הנסיעה המפורסמים בעולם. הדרך הזו תיקח אתכם בין כבישים פתלתלים, גשרים צרים, מפלים נסתרים וג'ונגל ירוק ועמוק בצד ההררי של האי. הדרך לחנה: 620 פניות, 59 גשרים וג'יפ ספארי פתוח אחד.

הדרך לחנה (Road to Hana) היא מסלול נסיעה איקוני שבו הדרך עצמה היא הסיפור כולו. יש כאלה שנוסעים את הדרך לבד במכונית שלהם, אבל בעיני כדי להפוך את הנסיעה הזו לבלתי נשכחת, מומלץ לוותר על רכב סגור ולחוות את הדרך בג'יפ ספארי פתוח (Ohana Jeep Cruz). הנסיעה ללא חלונות מאפשרת לספוג את הטבע במאה אחוז: להרגיש את אוויר הג'ונגל, לעצור ליד מפלים נסתרים, לבקר בחופים של חול שחור ולעצור בדוכנים המקומיים ללחם בננות חם.

אני נסעתי עם רוג'ר, שבנה בעצמו את הג'יפ ומלווה את יום הטיול מפאיה לחנה. הוא גדל במקום ומכיר כל עיקול מסוכן של הכביש, פינה נסתרת, דוכן שמוכר את האננס הכי טעים ואפילו את המפלים ששווה לקפוץ מהם, הוא גרם לי לקפוץ יחד איתו ממפל שגבוה ממני פי 5! לא יודעת עד עכשיו מה קפץ עליי. אבל זה היה שווה את זה. בטיול הזה מכירים את הצד הג'ונגלי של הוואי, ולא רק חופים.

4. לראות את הזריחה מעל עננים מהר הגעש של מאווי

אי אפשר לדבר על מאווי בלי להזכיר את הלב הגיאולוגי של האי - הר הגעש הענקי האלייקאלה (Haleakalā), שפירוש שמו בהוואית הוא "בית השמש". ההר מתנשא לגובה של כ-3,055 מטרים ומכסה את רוב חלקו המזרחי של האי. הפארק הלאומי של ההר מציע נוף ירחי וצבעוני של מכתשי לבה, ואפשר לעלות לפסגה ולצפות בזריחה מעל שטיח עננים סמיך (טיפ: לצפייה בזריחה מהפסגה יש להזמין מקום מראש באתר הפארק הלאומי).

5. חיבור לגוף ולנפש: מעגל רייקי מול הנוף

אחת החוויות היותר מיוחדות ופחות מוכרות באי נמצאת למרגלות ההרים של מערב מאווי: המרכז ללמידה הוליסטית (The Holistic Learning Center of Maui). המרכז ממוקם על נכס מרהיב ביופיו שמשקיף לפנורמה משגעת של האוקיינוס וההרים - פיסת גן עדן עלי אדמות שמיועדת כולה להרהור, מדיטציה וריפוי הגוף והנפש. בסוף כל חודש מתקיים במקום מעגל רייקי פתוח במחיר סמלי של 20 דולר בלבד, תוכלו להצטרף למעגל האנרגטי הזה, הכולל גם כיבוד קל, ולחוות רגע של שקט וחיבור פנימי מול אחד הנופים הכי עוצמתיים שתראו.

בסופו של דבר, מה שנספג בזיכרון ממאווי זו התרבות המקומית. המילה "אלוהה" היא הרבה מעבר ל"שלום" או "להתראות" היא תפיסת עולם של חמלה, נוכחות ואהבה. היא באה לידי ביטוי בחיוך של המקומיים, בקצב האיטי של החיים, ובטקס היומי הבלתי רשמי של האי: הירידה לחוף בשעות אחה"צ המאוחרות כדי לצפות בשקיעה. כשהשמש שוקעת במאווי והשמיים נצבעים בורוד וכתום עמוק, אתם יודעים שבדיוק ברגע הזה, בצד השני של העולם, האנשים בבית רק מתחילים את היום שלהם.

אז האם שווה לחצות חצי עולם ולספוג ג'ט-לג בשביל שבוע במאווי? התשובה היא, לפחות בעיני, כן חד ומשמעי. הגיוון, השקט והקסם המקומי יהפכו את המסע הזה למשהו שתזכרו עוד הרבה אחרי שחזרתם לשגרה. ואולי, אי אפשר באמת לחזור לשגרה אחרי מסע כזה, כי משהו מהקסם ומראיית העולם הקסומה וה"חמודה" הזאת נשאר.