ספיר ברמן: "עכשיו זו רק אני, יש לי חלום - ואגשים אותו"
ספיר ברמן יודעת שהדרך עלולה להיות קשה, אבל גם יודעת שאין דבר שימנע ממנה להשיג את מה שהיא רוצה. ככה היה כשהודתה, בפני עצמה והסביבה, שהיא אישה, וכך פעלה כשרצתה לשמור על מעמדה כשופטת בכירה בליגת-העל הכדורגל. בסרט ששודר בקשת 12 שיתפה ברמן באומץ ובכנות בקשיים, בהחלטות האמיצות ובמטרות. "אני לא נשברת", היא מצהירה
ספיר ברמן עשתה היסטוריה כשהייתה לשופטת הטרנסג'נדרית הראשונה שניהלה משחק בליגת-העל הישראלית בכדורגל. הרבה לפני, כשהייתה בת חמש, כבר הבינה שהיא מתעניינת בצמידים, באקססוריז, בנעליים ובשרשראות של בנות הכיתה. כשהייתה בת 13 ביקשה מאלוהים, דרך פתק בכותל, להיות אישה. בסרט הדוקו "ספיר" ששודר אמש (רביעי) בקשת 12 הכניסה ברמן, באומץ ובכנות מעוררת השראה, אל חייה בתהליך להתאמה מגדרית ולחלום להמשיך לשפוט בליגת-העל.
"בגיל 11 הייתי נכנסת לחדר השירות בבית. אבא היה בעבודה, אחי היה קטן, אמא ישנה. לקחתי בחטף את הנעליים שלה ומדדתי. כשהייתי בת 13 לקחו אותנו לטיול בר מצווה בכותל, והכנסתי פתק שאני רוצה להיות אישה. הוספתי ציור, אישה עם גוף משולש ועקבים", נזכרה.
בקול מפוכח סיפרה כי היא מתקשה לזכור לילה שבו לא חלמה להיות אישה, אך מעולם לא חשבה שתצטרך לספר או לצאת מהארון. "מעולם לא חשבתי שמישהו אי-פעם יידע את הסוד הזה, זה כל הזמן להיות בהסתרה", אמרה והמשיכה: "ברגע שהייתי בבית, לבד, הייתי לבושה ובנעלי עקב. אף אחד לא היה יכול לחלוק איתי את הרגע הזה".
עוד לפני שחשפה את התהליך להתאמה מגדרית התקבלה לסגל הבכיר של שופטי ליגת-העל, תפקיד שבו מכהנים 20 שופטים בלבד. שופט כדורגל, בטח באקלים הישראלי, הוא מושא למתקפות. תוסיפו לזה את תהליך ההתאמה - ותקבלו סיפור שסחף מיליונים בארץ ובעולם. אין הרבה שופטות כדורגל בעולם, אך ברמן התעקשה להמשיך לעשות את מה שהיא אוהבת, ובמקביל להיות מי שתמיד הייתה.
במהלך הסרט החליטה ברמן, ולא בפעם האחרונה, שאין נושא שלא עוסקים בו. בשיחה עם אילה לוי, עובדת סוציאלית, על ניתוח איבר המין, אמרה: "לא משנה לי מה יצא. כל מה שהוא לא המצב הקיים, זה מהמם. פחות חשובה לי האסתטיקה, למי אראה את זה? זה לא מעניין אותי. מבחינתי מה שחשוב זה שתהיה לי את היכולת להשתמש באיבר המין הנשי כמו אישה. האסתטיקה פחות מעניינת אותי, רק שיהיה לי כיף להסתובב בעולם עם עצמי".
האהבה הראשונה של ספיר הייתה הכדורגל. "התחלתי בחוג קרטה, ואחד החברים אמר שהוא הולך לחוג כדורגל. שם התחילה הרומנטיקה", נזכרה והתייחסה לקשר העמוק עם הוריה - אמה שתמיד ידעה איך היא מרגישה - ואביה שמלווה אותה במגרשים עד היום: "איתי מגיל שבע בכל האימונים והמשחקים. הוא לא מההורים המתלהמים, פשוט נוכח". כששאלה אותו מדוע החליט להיות לצדה בכל החלטה שלקחה, השיב: "לא כולם עושים ככה? זה נראה לי ממש טבעי, בלי מחשבה בכלל. מה זאת אומרת, את הבת שלי".
וספיר חשפה עוד אהבה, אהבה גדולה, שהסתיימה ברגע שהחליטה לשתף מי שהיא. "הכל טרי, זה מהדהד, קשה לי לדבר על זה כי עדיין לא פתרתי עם עצמי הכל", שיתפה בדירה שבו התגוררה בעבר והודתה: "יש עוד מקומות שיש לי חלומות על הזוגיות ההיא שהייתה לי".
ברמן שיתפה כי הייתה בזוגיות במשך שבע שנים וחצי. "לרגע לא העליתי בדמיוני מצב שבו אני עתידה לספר. חשבתי שזה לא משהו שמעיב על הזוגיות, שאפשר לחיות עם זה. כשנכנסו לקורונה הדברים השתנו. שנינו לא עבדנו, לא היה לי זמן להיות לבד. ב-15 באוקטובר 2020 הרגשתי שאני לא יכולה לאכול, בקושי דיברתי, מה שרציתי זה רק להגיד את האמת", נזכרה בדמעות.
ספיר נזכרה כיצד החליטה לשתף את בת הזוג מה היא מרגישה, ואת השתיקה שתיארה כ"מוגזמת". ואז, המילים פשוט יצאו מעצמן. "אמרתי לה בצורה הכי פשוטה: 'אני רוצה להיות אישה'. השאלות שלה באו עם המון תסכול, תחושת בגידה ואכזבה עמוקה על ניפוץ כל החלומות והעתיד המשותף שלנו. אני לא ראיתי את זה ככה, אני רוצה להיות אישה ונמשכת לנשים. מהצד שלי, נכון שיש משבר זוגי אבל אולי ניתן לגשר עליו. מהצד שלה זה לא בא בחשבון. שיקרתי לכולם, אבל לפני הכל, שיקרתי לעצמי".
בסרט הובא תיעוד של ספיר, לפני שעברה את תהליך ההתאמה המגדרי, שבו קיבלה את הבשורה כי התקבלה לסגל הבכיר של שופטי ליגת-העל בכדורגל. "מעכשיו זה הולך ונהיה קשה יותר", נאמר לה בשיחה המרגשת במה שנראה בדיעבד כנבואה שטרם הגשימה את עצמה.
למרות תהליך ההתאמה המגדרי נדרשה ספיר, ובמובנים רבים התעקשה, לעבור את מבחני הכשירות שעוברים שאר השופטים בליגת-העל. "יש ארבעה כאלה לאורך העונה, צריך לעבור אותם כדי להישאר בליגת-העל. אם לא עברת, אתה יכול לרדת ליגה. זה המבחן השני שאני מבצעת כשאני על הורמונים. ברור שקיים חשש בעקבות זה, אבל אני יודעת שאני חזקה. גם אם יהיה קושי, אתגבר עליו".
הנחישות, הרצון להוכיח והידיעה כי כבר עברה את מבחנים אלו בעבר לא הועילו, וספיר לא הצליחה לעבור את מבדק הכשירות. "אני מבין לגמרי את הרצון שלך להישאר בקטגוריה כמו של כולם, כמו שהיית רגילה כל השנים, אבל כרגע זה לא עובד", אמר לה יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד השופטים, לירן וקסברגר. "קחי בחשבון שיכולה להיות הורדה משיבוץ".
ספיר נשברה מהכישלון, בכתה, אבל התעקשה: "אני לא רוצה לעצור את עצמי בקריטריון כזה או אחר. כרגע המצב הנתון קשה לי מאוד. מבחינה פיזיולוגית אני חוסמת טסטוסטרון", השיבה והודתה: "אני מרגישה שהגוף בוגד בי, קשה לי לאהוב אותו ככה. אני מאכזבת כל כך הרבה אנשים בגלל הגוף הזה. אני רוצה הביתה".
לצד ההורמונים שהשפיעו שיתפה ברמן בניתוחים, כמו הניתוח להשתלת חזה, שדרשו ממנה מנוחה והימנעות מפעילות מאומצת. "אין לי יותר עונות כדורגל לבזבז, בזבזתי כבר את שנה שעברה", אמרה לרופא. "השנו הזו מאוד מבוזבזת בגלל התהליך, ובגלל הרבה דברים שנלווים. אני רוצה לסיים את החלק הרפואי בתוך התהליך ולהתחיל את העונה הבא".
ברמן בחרה במקצוע קשה, היא התמסרה לתהליך מורכב - אבל כנראה שיש לה את האופי כדי לעמוד בדיוק באתגרים כאלו. שבועיים לאחר שנכשלה במבחני הכשירות התייצבה ברמן למועד ב', שאותו צלחה. "בפעם הקודמת היה הרבה לחץ. כבר אין לי את המקום שבו אני עוברת בקלות. הכנה, עושה את המבחן הזה כל יום במשך שבועיים, ארבע פעמים מתרגלת", שיתפה את מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, יריב טפר, בסוף המבחן.
כפי שהיה ברור משהייתה קטנה, כשספיר על הדשא הכל נעלם. בעבר כשופט, וכיום כשופטת, ברמן מקפידה לנהל את המשחקים ברצינות, בענייניות ובקריצה הומוריסטית ששמורה רק לה. "אני הקוקסינל פה, התבלבלת", אמרה לאחד השחקנים שקילל את שחקן היריבה. "חיים שלי, את יודעת שלא התכוונתי לזה", השיב לה.
את החיים חולקת ברמן עם בת זוגה (שכיום היא נשואה לה), בר אווסקר, והן יודעות בדיוק מה הן רוצות בעתיד. "בר ואני רוצות להקים משפחה. לפני שהתחלתי את התהליך ההורמונלי הקפאתי זרע. ברגע שחוסמים את ההורמון הגברי, השפיכה נעשית איטית וחלשה יותר. בסופו של דבר הזרע נחלש עד שהוא לא קיים ואי אפשר להשתמש בו", הסבירה ברמן.
ההורמונים שינו בך עוד דברים?
"אני יודעת מה היה בעבר, צורת המחשבה הייתה שיש משהו, אני לא יודעת להסביר את זה, זה שונה לגמרי. היום זה הרבה יותר רוגע, שלווה. אין לי יכולת להסביר את זה. פשוט אין חשק, וזה נותן צ'יל ליום. אין רדיפה אחרי משהו לא מוסבר, זה עושה כיבוי לכל האזור ושקט. אבל כן, גברים חושבים מלמטה. מוזר, באמת. הייתי ממליצה לכל אחד לקחת איזה חוסם טסטוסטרון פעם בשבוע, אולי זה היה עוזר קצת להוריד את מפלס האגו והחשקים".
בשיחה עם מיתר שמש, שופטת בליגה הלאומית, הבהירה ברמן כי התהליך הוא הרבה יותר מפיזי. "בלי 'השם המת'", ביקשה כשמיתר שאלה משהו על עברה והתייחסה אליה כשגיא. "שחררי מהשם של פעם". השתיים דיברו על הקושי להיות נשים ומיתר אף הודתה כי חשה שהגעתה של ספיר השפיעה על התפתחותה המקצועית.
"הייתי במסלול הבטוח להגיע לליגת-העל. בתחושה שלי ברגע שבאיגוד הבינו שיש עכשיו אישה שתפסה את הנישה, הם הסתכלו על זה אחרת", שיתפה את ברמן. "בסוף הנתונים הפיזיולוגיים שלך עדיין נולדו כגוף זכרי ויש להם את היתרונות שלהם. אני, נולדתי כאישה והתמודדתי עם הקשיים האלה כל החיים, ופתאום מגיעה מישהי משום מקום, שהייתה גבר כל חייה ונוחתת להתחרות איתי. כבר היית גבר בליגת-העל, שינית מגדר והפכת לאישה. באיזשהו מקום זה פגע בי".
לאט-לאט חזרה ברמן לכושר והחלה לשפוט בליגה הלאומית, מתוך תקווה שמשם תתחיל הדרך בחזרה לליגת-העל. "איזה כיף לחזור", אמרה בנסיעה למשחק לדקל צינו, עוזר שופטת כדורגל. "אחרי השריקה, אפילו לקללות אני מתגעגעת. תחשוב שאבא שלי מגיע למגרש והוא רק חוטף קללות על הילדה שלו", שיתפה וצינו חלק גם הוא: "הייתה פעם שאמרתי למאיה (בת זוגו) לבוא למשחק ויצא בסוף שהיא לא באה. 20 דקות ראשונות במשחק אני שומע את הקהל צועק 'מאיה עזריה שרמוטה, איפה מאיה עזריה'. קיללו את אשתי. אם היא הייתה ביציע זה באמת היה קשה".
בזמן שספיר השקיעה את כל האנרגיה בחזרה לכשירות, וברצון להוכיח, שמקומה בליגת-העל, בת הזוג בר עמלה על אירוע לא פחות מרגש. באירוע יח"צ באצטדיון סמי עופר שבחיפה הציעה לברמן להיות לה לאישה. "אהבת חיי, חיכיתי כל כך הרבה זמן לומר לך את המילים האלה. אני מודה עלייך מהרגע הראשון שהכרנו, וככה יום-יום. אני מודה שיש לידי מישהי חכמה, יפה, מצחיקה ומוכשרת ומעוררת השראה. אני מודה על זה שמצאתי את החברה הכי טובה שלי, את המאהבת שלי, את בת הזוג שלי. אני אוהבת אותך כל כך, ורוצה איתך עתיד של שפע ואור, מלא ילדים ומלא הצלחות. ספיר גאיה ברמן, התינשאי לי?", שאלה וברמן הסכימה מיד.
אבל לספיר יש עדיין חלום נוסף להגשים. במבחן בעצימות גובהה ברמן נכשלה פעם נוספת, אך הדגישה: "אני לא מאמינה שאני צריכה לעבור לקריטריון של נשים. בסוף יש ליגה, וכרגע אני לא יכולה לשפוט בליגת-העל עם הכושר הנוכחי. ליגת-העל חסרת מגדר, משחקים שם גברים בקצב מסוים, ואני צריכה להתאים את עצמי לשם, גם אם ישחקו שם א-בינארים וקווירים. כרגע אני במצב הכי גרוע שיכול להיות, בניתי על זה שכשייתנו לי את ההזדמנות השווה עם כולם אני עוברת, וזה התנפץ לי בפנים. אין לי מה להגיד, עד עכשיו במשוואה היו עוד אלמנטים, עכשיו זה נגמר. זו רק אני".
לא נשברת?
"לא. יש לי חלום, מה. אני רוצה להיות שופטת בליגת העל, ואגשים את זה".
ובסוף זה קרה. הרבה הימרו נגדה, חלק באיגוד גם הודו שכבר לא האמינו, אבל ספיר ברמן עלתה לדשא בליגת-העל בכדורגל. 22 שחקנים ו-2 קוונים לצידה. היא עברה את מבחני הכושר, היא שופטת בליגת-העל. היא ידעה את זה כל הזמן.