רק אמת: כל מה שרציתם לדעת על שקרנים

אין מה לעשות, כולנו משקרים לפעמים. הגבול הדק בין אמת וכנות לשקר לבן מעמיד אותנו בפני אתגרים כמעט בלתי אפשריים, ואין ספור דילמות מוסריות בחיינו. השבוע יגיע למסך משחק הטלוויזיה החדש "הבוגדים" (פרק הבכורה בשבת, אחרי החדשות, קשת 12). במסגרתו, תוטל על שחקנים המכונים בוגדים המשימה הלא פשוטה לשקר במצח נחושה ובלי להיתפס על ידי שאר השחקנים, שנקראים "נאמנים". 

רגע לפני שנצלול לעולמם של המשתתפים שישקרו בעל כורחם, דיברנו עם אלירן לנקרי - מומחה ובעלים של מכון פוליגרף, מתשאל ופרופילאי פלילי כדי להחכים קצת בנושא. (הבהרה חשובה - על משתתפי התוכנית נכפה לשקר כדי לנצח במשחק, ואין שום קשר בינם לבין שקרנים פתולוגיים. סתם התעניינו בנושא)

איך אנשים נורמטיביים, כמו למשל המשתתפים בתוכנית, מוצאים את עצמם משקרים בקלות?
"ישנם שני סוגי שקרנים, כפייתיים ופתולוגיים. כשאנשים רגילים מתחילים לשקר (שקרנים כפייתיים) בתדירות גבוהה ובנושאים מהותיים, הדבר עשוי להפוך לחוזר ומזיק. ישנן שתי סיבות עיקריות לתופעה. הראשונה היא בריחה מאחריות, וניסיון להימנע מענישה בעקבות מעשיהם השליליים. למשל, בן זוג שמתחיל לבגוד בונה מעטפת שקרים שגרתית כדי להסתיר את הבגידה. הסיבה השנייה היא התהדרות בנוצות וניסיון להרשים, מדובר בשקרים יומיומיים בתדירות גבוהה מאוד. לרוב, שקרים אלו נובעים ממניעים פסיכולוגיים כמו חוסר ביטחון, חוסר הערכה, פערים בין לתפיסת העצמי לחברה ועוד. למרות סיבות אלו, הדבר שונה כשמדובר בשקרנים פתולוגיים". 

איך ובאילו גילאים וסביבות מתפתחת שקרנות?
"קיימים הבדלים מהותיים בין שקרנים כפייתיים לפתולוגיים. שקרן כפייתי עלול להיות אדם נורמטיבי, הוא מודע לשקרים שלו, עושה אותם למטרה מגודרת ומתאמץ בגללם. הם לא דבר טבעי מבחינתו. כשייתפס בשקר, הוא כנראה יודה בו. לעומת זאת, אצל שקרן פתולוגי המשחק שונה. שקרנים כאלו משקרים בקלות וללא מאמץ, עד כדי שהוא קל יותר מהאמת. השקר הוא חלק משגרת החיים וההתנהלות שלו. כשמציגים בפני השקרן הוכחות לכך שלא דיבר אמת, הוא יעשה הכל על מנת לבנות מעטה שקרים נוסף ולא להיחשף". 

על מה שקרנים כפייתיים משקרים הכי הרבה?
"אין גבולות בנוגע לנושאים, לפעמים גם אין סיבה לשקרים שלהם. במהלך בדיקות פוליגרף שביצעתי, שקרנים כפייתיים (ולא פתולוגיים) ניסו להסביר שיש הבדל באמינותם בנושאים מסויימים לעומת אחרים. למרות הווידויים האלו, מנסיוני הדבר אינו נכון - מדובר בשכנוע עצמי של השקרנים. הגבולות מיטשטשים עם הזמן וחוסר האמינות פורצת כל גבול". 

מה הופך אנשים ללהיות "טובים" בלשקר?
"קיימים שני פרמטרים עיקריים. הראשון הוא היעדר שפת גוף המעידה על שקר, והשני הוא עקביות שפת גופו של אדם המבטאת את מחשבותיו, רגשותיו ואף אמינותו. הזעה חריגה, תזוזה באי נוחות בכיסא, כיסוי הפה, נגיעה באף, הימנעות מקשר עין ועוד. כל אלו הם סימנים שעשויים להתפרש כשקר שנאמר במהלך שיחה. השקרנים הטובים שולטים היטב בשפת גופם, או לחלופין לא יוטרדו ממנו - ולכן גופם לא יגיב אליו. עקביות היא המפתח כשזה מגיע לשקר טוב". 

איך נזהה שקרנים?
"גם כאן, חשוב להבדיל בין שני סוגים של שקרנים. שקרנים כפייתיים, בעלי פחות ניסיון, פעמים רבות ייפלו בשקר ששפת גופו תסגיר. למשל "אפקט פינוקיו" - כשאדם נוגע באפו במהלך אמירת שקר, הימנעות מקשר עין, תחושת חנק בדיבור, שינוי טון, גמגום, שינוי בקצב נשימה, הזעה מוגברת, חוסר נוחות ועוד". 

אצל שקרנים פתולוגיים, המצב מסובך הרבה יותר: "כמעט ולא ניתן לזהות את השקרים אצלם, כי הם מאמינים לעצמם. גם בדיקת פוליגרף במקרה כזה תתקשה לספק מענה. הם לא יחושו חרטה או פחד, מבחינתם זו התנהלות טבעית. מהרגע הראשון אדם כזה יציג אישיות מזויפת ולא ייתן לאחרים לדעת מי הוא, כי אמירת האמת תקשה עליו לשקר בהמשך. לכן, אנשים אלו משקרים מהפגישה הראשונה ובונים קו בסיס שיקל עליהם בבניית השקרים הבאים". 

תודה מיוחדת לאלירן לנקרי, מייסד ובעלים של מכון הפוליגרף "אתיקה", מומחה פוליגרף, מתשאל ופרופילאי פלילי.