הסדרה הכי לוהטת עכשיו היא רכבת הרים של פעם בדור
למה זוכי "האח הגדול" הם לא הדיירים? איזה מילים דורי בן זאב לא מסוגל להגיד? ואיך זה שאף אחד לא מדבר על השיא ההיסטורי של "דה פיט"? רועי אבן רואה את כל מה שיש בטלוויזיה כדי שאתם לא תצטרכו, ושולח אתכם לסוף השבוע עם כמה המלצות
mako
פורסם: | עודכן:
-
מוח מים מתחת לגשר
אז מי זכה הפעם ב"האח הגדול" (רשת 13)? זה בטח לא יובל לוי, על הנייר הזוכה הרשמי, כי הוא עוקף אפילו את שי מיקה ואת יובל מעתוק בתחום הדיירוּת האנמית. אלה בטח לא תרצה כהן או שני אדרי, מהדמויות הדומיננטיות העונה שסיימו במקומות נמוכים יחסית. וזה כנראה לא ארז איסקוב, השם הכי מדובר מאז הגמר - ולמעשה די היחיד - כי כולם יזכרו את האירוע הזה בתור הערב שבו שרית חדד שרה לו "יש חגיגה" כשהוא לא יודע שסבתא שלו בדיוק נהרגה בתאונת דרכים. פייר, אולי הזוכים הם בכלל הצופים חובבי הביזאר. הם קיבלו גם תגובות מופרעות לזכייה, גם פרומטר שמשום מה הוקרן על המסך ובעיקר את הרגע שבו יובל יצא מהבית כשלצדו מוקרנת תמונה של הדייר המודח והכבר-נשכח שון יפישין.
אבל בכל מקרה, כפי שיוכיחו כל הבורגילים שבעולם, הצלחה בתחום הסלבריטאות לא תלויה בהצלחה תחרותית ב"האח". אז את מי נזכור בעוד שנה מעכשיו? איסקוב הוא התשובה הברורה, אדם שלוקה בתסמונת הדמות הראשית ומשום מה קיבל לכך תוקף גם מההפקה והקהל. מעבר אליו מרגיש הכי בטוח להמר על הנשים - תרצה, שני, מאור, מאי, אלאיה, בגדול כולן חוץ מלורן ותהילה. יש את אלה שבאו די מפורסמים מבחוץ, קרי יוסי או דרורה, ופקטור האקראיות יכול לגרום לכך שדווקא גלעד יהיה מכוכבי הרכילות הכי גדולים שנבראו השנה. מפה לשם זה כבר רוב הקאסט, עדות לעונה חזקה למרות שנהייתה מתישה בחצי השני שלה, וכחלק מהברירה הטבעית שמות שמרגישים מאוד רלוונטיים כרגע עוד יתנדפו לפני האביב (ע"ע סתיו קצין). ומה לגבי ביטויי העונה? אולי למעט "מוח מים", שבוע מהיום אף אחד לא משתמש ב"גלידה" או "או"מניק". כשיחזור לשגרה, איסקוב יצטרך למצוא גימיקים מתישים חדשים.
מה לראות?
את "בת הזוג" (אמזון פריים), הסדרה הראשונה של רובין רייט - שהפעם גם מביימת - מאז ימי "בית הקלפים", מותחן משפחתי, סבוני, ארוטי וממכר, למרות ואולי דווקא בגלל שמדובר בפיסת טראש די רצינית. לביקורת המלאה.
-
פני הדורי
רצה הגורל, או כמה נהגים לא אחראיים, ויצא שהטרגדיה של משפחת איסקוב היא רק אחת בשורה של תאונות דרכים קשות וסלבריטאיות. לפני חודש נהרג יוצא "האח הגדול" קאזם חליליה, השבוע הייתה זו הנהיגה המטרידה בשכרות של גידי גוב שבמזל לא נגמרה באסון גדול יותר, וגם המקרה של דורי בן זאב מצא את עצמו שוב בכותרות. הסיבה לכך הייתה "דורי בן זאב + כאב" (כאן 11), סרט דוקו קצר שליווה אותו בחצי השנה מאז שדרס למוות את ויאוריקה פינקלשטיין - ובו המראיין רוני קובן מצא פרסונה ברנז'אית נוספת שעובדת איתו בתאגיד ושאפשר להקדיש לה את לוח השידורים. "גם דורי לא שוכח שהאסון האמיתי הוא של ויאוריקה", הסביר קובן לצופים, אך במבחן התוצאה שמה של הקורבן צוין בסרט רק חמש פעמים. כולן במסגרת קריינות של צד ג', בלי אזכור אחד לשמה מפי האיש שדרס אותה ולרוב לא בוחל במילים.
למרות שקובן עצמו כן הקדיש תשומת לב לפינקלשטיין בשלב העריכה, ולמרות שלפי החקירה (שממתינה אצל הפרקליטות) בן זאב אינו האשם בתאונה, די מוזר לראות איך איש הקלישאות והפלפולים לא מסוגל לדבר בשום שלב באופן ישיר על האישה שגרם למותה. "מכה לפנים, מכה לחיים, מכה לנשמה", מגדיר בן זאב את ההשפעה של התאונה עליו ועל הקריירה שלו שנעצרה לחודש אחד - שם טמון הפוקוס העיקרי של הסרט - כאילו הוא לא היה מאחורי ההגה כשפינקלשטיין קיבלה מכה פיזית לחיים עצמם. לכן גם אם הדוקו עליו עושה עבורו את מה שהוא לא מצליח לעשות בעצמו, שזה להתייחס לקורבן התאונה הזאת כאל אדם, הרושם מ"דורי בן זאב + כאב" הוא של סרט שמזדהה עם הקורבן הפחות קורבן. במהלך סשן חנפנות קצר מקריא קובן לאיש הרדיו הוותיק את הטוקבקים שנכתבו בהיעדרו, בהם אחד שאף מגדיר את האירוע כ"הטרגדיה שלך". בסוף, הכל זה שאלה של באיזה צד מרוח הידוען.
פריים אחד למזכרת
סמכו על בריט לאוור, כוכבת "ניתוק" ומעכשיו סוף סוף שחקנית זוכת פרסים, שתדע לנצל גם את נאום הזכייה שלה בטקס האמי (יס) לטובת קריצה גאונית לצופים הערניים.
-
תבואת הרופאים
זה קרה לפני 37 שנים. הפעם האחרונה שבה שתי הזוכות הגדולות בטקס האמי - "שלושים ומשהו" בפרס סדרת הדרמה, "שנות הפלא" בפרס סדרת הקומדיה - זכו על עונות הבכורה שלהן. מאז זה היה או סדרות ותיקות, או רק הדרמה, או רק הקומדיה, עד השבוע. בין כל השיאים שנשברו בטקס, משום מה אף אחד לא מזכיר את המרשים מכולן: הזכיות של "דה פיט" (HBO מקס) ו"הסטודיו" (אפל TV פלוס) הן לא רק הכתרתם של שני מותגי טלוויזיה לוהטים חדשים, אלא גם עדות חד משמעית לשנת מפתח בתולדות התעשייה. "שוגון" ו"טד לאסו" בפגרה, "הלוטוס הלבן" ו"הדוב" נזרקו הצידה, ו"ניתוק" ו"האקס" תוגמלו היטב אבל החמיצו את הפרס הגדול מכולם. שנת 2026 תעמוד בסימן ציפייה לשובן של שתי סדרות שעד לפני שנה איש לא שמע עליהן, ובישראל לא שומעים על אחת מהן אפילו עכשיו.
על אף הפנייה לקהל מאוד ספציפי, "הסטודיו" של סת' רוגן כבר הומלצה, הוללה ונותחה למכביר. עכשיו סוף סוף יש תירוץ לדבר גם על "דה פיט": לראשונה מאז תחילת המילניום זוכת פרס סדרת הדרמה בטקס האמי כלל לא זמינה חוקית בישראל - זה יקרה רק עם השקת HBO מקס, שהשבוע התברר שוב עד כמה היא מתקרבת - וכל מי שצפה בה עשה את זה באמצעים שהשתיקה יפה להם. אבל השתיקה הזאת צריכה להסתיים. כי "דה פיט", הדרמה הרפואית של יוצרי וכוכב "ER", עשתה מהפכה של פעם בדור על מסך הטלוויזיה, עדי כדי כך שאפשר אפילו לברך בלב שלם על זה שבדרך לפסלון היא הביסה סדרת מופת אחרת. עם 15 פרקים בני כשעה שמתרחשים בזמן אמת, כלומר משמרת מלאה בחדר המיון של בית חולים בפיטסבורג, הסדרה בהובלתו של זוכה האמי המוצדק נואה וויילי הוכיחה שעשייה דרמטית וחזותית טובה יכולה להפיח חיים בז'אנר הכי גנרי ונדוש שיש. היא שיקפה את האתגרים הבלתי נסבלים של מערכת הבריאות האמריקאית, לא פחדה לעסוק בבורות מסוכנת ובאיבה המתגברת כלפי הצוותים הרפואיים, הפליאה להציג את טראומת הפוסט-קורונה, ועשתה את כל זה בלי להרגיש לרגע אחד כמו שיעור חברה.
אבל כאמור, ההישג הכביר של "דה פיט" הוא לא רק בגלל הנושאים שהציפה. הופעות המשחק בה מבריקות אחת-אחת, כשלצד וויילי בולטות זוכת האמי הנוספת קתרין לנסה וסוללת נפו-בייביז מהצד המוצלח של הסקאלה (המתמחה עם המשקפיים? זו הבת של בריאן קרנסטון. ההיא עם האזיק האלקטרוני? הבת של בראד דוריף מ"קן הקוקייה" וסרטי צ'אקי). את רכבת ההרים העלילתית שלה, כזו שבה כל פרק הוא שיא של משהו, היא הרכיבה באמצעות שוטים ארוכים ומדיניות "אין קאטים" - ממש כמו שתי הזוכות הגדולות הנוספות השנה באמי, "הסטודיו" והמיני-סדרה "התבגרות". ובשעה שכל סדרת דגל אחרת לוקחת שנתיים-שלוש בין עונות, "דה פיט" תחזור למסך כבר בינואר הקרוב, שנה פחות יום מאז ששידרה את הפרק הראשון. אם להאמין ללחשושים, זה בערך הזמן שבו HBO מקס יושק כאן. באמי הבא אף אחד כבר לא יוכל לשאול "מי זאת?".
בשבוע הבא
אל תבנו על הדממת חגים: אינספור שחקנים ישראליים מככבים בדרמה הבינלאומית "רשת מרגלים", עיבוד נוסף לפעולות המוסד בימים שאחרי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (יס, 21.9); יוצר "פיקי בליינדרז" חוזר עם הסיפור ההיסטורי מאחורי אימפריית הבירה ב"שושלת גינס" (נטפליקס, 25.9); זוכת האוסקר ג'סיקה צ'סטיין מגלמת ב"הסוואנט" אישה שנחושה למנוע פעולות טרור דרך מסך המחשב שלה (אפל TV פלוס, 26.9); ואחרי שנדחתה בגלל המלחמה מול איראן, "אינתיפאדה" התיעודית מחזירה את בן שני ויוצרים נוספים לתקופה שלא יוכלו לשכוח (כאן 11, 27.9).
צילום שון יפישין: מתוך "האח הגדול", רשת 13 / צילום דורי בן זאב: מתוך "דורי בן זאב + כאב", כאן 11 / צילום בריט לאוור: מתוך טקס האמי, יס
מצאתם טעות לשון?