mako
פרסומת

חיים כהן: "קוראים לזה טמטום, אבל אני לוקח את זה עליי"

מסתבר שגם אחרי 12 עונות ואלפי סינרים שחולקו - "מאסטר שף" עדיין מצליחה לרגש, לחדש ולייצר רגעים גדולים מהחיים. רגע לפני שהעונה החדשה תוציא מהמטבח את דור הבשלנים הבא, חיים כהן סיפר לניב רסקין על הבשלנים שנתאהב בהם בעונה הקרובה: "לא היה דבר כזה"

חדשות הבוקר
mako
פורסם: | עודכן:
חיים כהן על עולם המסעדנות בזמן מלחמה
מתוך "חדשות הבוקר" עם ניב רסקין | צילום: מתוך "משדר מיוחד" עם אלמוג בוקר, קשת 12
הקישור הועתק

כשעלתה העונה הראשונה של "מאסטר שף" אי שם ב-2010 היה קשה להבין את מימדי המהפכה הקולינרית והתרבותית שעומדת בפנינו. פורמט הבישול חולל שינוי גדול גם בתרבות האוכל, וגם בטלוויזיה הישראלית - והערב תעלה עונת הבת מצווה שלו (שני, אחרי החדשות, קשת 12) במטרה להכתיר את הבשלן או הבשלנית הבאים של ישראל. רגע לפני שמדינה שלמה תעטה סינרים, סיפר לניב רסקין השועל הוותיק של ריאליטי האוכל חיים כהן על ההתרגשות לקראת העונה החדשה. 

השף סיפר על הפער בין העונות הראשונות לזו הנוכחית: "הגיעו מלא צעירים, טיקטוקים. זה באמת דור אחר. בשנים הראשונות זה היה יותר מאמות מבשלות, אבל עכשיו זה אוכל מוקפד, קולינרי ויצירתי בצורה בלתי רגילה. אלו ילדים שגדלו על התוכנית, הדור בכל פעם משכלל את עצמו במטבח. היה אוכל נפלא. בהתחלה חשבנו שהקבוצה הם ילדים של השכן, ושאין את יצר התחרות ביניהם כי הם מתחבקים ואוהבים". 

בעונה הזו קיבלו המועמדים לנבחרת משימה מאתגרת במיוחד- להתמודד עם שני חומרי גלם שונים בתכלית, ולחבר ביניהם למנה יצירתית וטעימה. "לא היה דבר כזה, אנשים רעים כנראה", אמר כהן: "לא פעם ביקרנו את הדור הזה של הצעירים אבל הם היו מדהימים. הם הצליחו לייצר בתוך התחרות ערבות הדדית, עזרו אחד לשני בזמן שנלחמו. זה היה מדהים בעיניי, אבל בסוף היה אוכל פשוט נפלא. יש כאן דור של צעירים שמבשל מדהים". 

רסקין החזיר את כהן לגמר התוכנית הראשון, ולתחושות שליוו אותו אז: "אלו רגעים משני חיים. אני זוכר את מיכל אפשטיין (זוכת עונת ה"אולסטארז" האחרונה) שרצתה לפתוח בית קפה אמריקאי. תראה לאן היא הגיעה עם זה. זו המתנה שלנו בסוף, להיות חלק קטן מהחיים המשתנים של האנשים האלה". 

מה ההבדל בעיניך בין אנשים שהופכים למסעדנים המובילים הארץ לאלו שנעלמים מהתודעה?
"קודם כל צריך כישרון, אבל גם התמדה ואמונה. צריך לרצות להתנגש בדבר הזה שנקרא רכבת המסעדנות הישראלית, ולשרוד אותה. קוראים לזה טמטום, אבל אני לוקח את זה עליי. זה אחד הענפים שהכי סובלים כאן כבר שנים, ועדיין ממשיכים לפתוח, לרצות ולחלום".