"אני פצוע מדי לכדורגל אבל מספיק טוב לריקוד. אולי אחזור לוותיקים"

שמונה זוגות בלבד נשארו בשלב השידורים החיים של "רוקדים עם כוכבים" והערב (רביעי, אחרי החדשות, קשת 12), הם הופכים לרביעיות ומביאים לרחבה משהו חדש שלא ראינו עדיין. שרן ייני והרקדנית שלו קארין סורוצ'ינסקי, שחזרו בגלגל ההצלה, התראיינו בחדשות הבוקר ליואב לימור ושיתפו על הדרך שהם עוברים, העבודה המשותפת עם האלופה האולימפית אבישג סמברג על הנאמבר המרובע - והרגע שבו חששו שגם הדרך שלהם עומדת להסתיים בגלל פציעה.

ייני, שהיה הקפטן של מכבי תל אביב בכדורגל, סוחב איתו לא מעט פציעות משנים של קריירה ספורטיבית עצימה. עכשיו מתברר שבפרק הראשון של השידורים החיים הוא התמודד עם משבר שכמעט מנע את המשך השתתפותו בתוכנית: "זה מאוד מורכב, הייתי ברמה שאמרתי לקארין שיכול להיות שסיימנו את דרכנו. עם הרבה טיפולים מהצוות שמלווה את התוכנית, כל מה שצריך לעשות - עשיתי. אמרנו שנעמיד את הנאמבר לא משנה מה ונהיה גאים בעצמנו. עכשיו עברתי את זה אז הכל טוב, יש זמן לבעיות אחרות וחדשות".

איך מתכוננים לערב?
"עבדנו קשה מאוד בימים האחרונים ועכשיו אנחנו מתכוננים מנטלית. אנחנו כבר יודעים את העבודה ומוכנים לתת משהו שונה".

קארין: "היום אתם עומדים לראות משהו שעוד לא ראיתם".

איך זה עובד? אתם נשפטים כרביעייה יחד עם אבישג ואיוון?
שרן: "כן, אנחנו שמונה מתמודדים וחילקו אותנו לרביעיות, אנחנו נישפט יחד. הכנו ריקוד משותף והאמת שבחרנו בסגנון שמוציא מאיתנו משהו שעוד לא ראיתם".

קארין: "לא ראיתם ככה לא את שרן ולא את אבישג. זה הכריח את כולנו לצאת מהקופסה והגבולות, יהיה ריקוד מעניין וכיפי".

אם שניכם ספורטאים, בטח נראה נאמבר ספורטיבי. לא?
שרן: "זה ריקוד סופר מהיר. אבישג ספורטאית צעירה אז היא רוצה עוד פעם ועוד פעם, היא לא צריכה לנוח. אני מדי פעם צריך לנוח כי זה נאמבר קשוח, אבל נהנים מאוד מהעבודה המשותפת ביחד. מתים על אבישג ואיוון".

ייני הוא הכדורגלן הראשון שמגיע לתוכנית הריקודים בדור הנוכחי שלה, והיו לו חששות מסוימים מהתגובות של החברים מהתחום: "לא הסתלבטו עליי אפילו פעם אחת. כולם רצו אבל בסוף רקדתי אחלה וזה הפתיע אותם. התגובות ברחוב מטורפות על הדרך שאנחנו עוברים - מנקודת הפתיחה שלנו עד לאיפה שאנחנו היום. יש כאלה שהם כישרוניים בצורה אחרת מאיתנו, אבל אנחנו מביאים תהליך אחר משאר הזוגות".

ובכל זאת, החיבור של הכדורגל זה משהו מפתיע.
"כמו כל ספורט יש את הצדדים שהם דומים. למשל העוצמה בידיים, המנטליות, המוכנות להמשיך הלאה. ברור שאין דבר כזה שלא עולים. בורכתי במנטורית מטורפת שיודעת איך לדחוף אותי כל הזמן קדימה ולקחת אותי ברגעים הנמוכים כדי לעצור, לצחוק, ליהנות. להוציא ממני את התנועות שצריך, הרכות, האלגנטיות וזה לזכותה".

לראות את מכבי העונה הזאת באירופה, זה לא מדגדג לך קצת להיות במגרש?
"גיליתי בזכות התוכנית שאני מאוד מתגעגע לתחרות. הלחץ, המוכנות שצריך לייצר, הפחד והקושי. תמיד יהיה לי כיף לשחק, אני פשוט פצוע מדי לכדורגל ומספיק טוב לריקוד, כי הברך שלי עם הצולבת ככה-ככה. בריקוד אני תמיד יודע מה הצעד הבא ובכדורגל אני לא יודעת לאן היריב שלי יזוז ואז אני בבעיה עם הברך, אז כרגע אני קצת מפחד, אבל מי יודע - אולי אחזור לוותיקים".