"רשת מרגלים" הישראלית היא לגמרי "עוד אחת". ואחת טובה

עד 7 באוקטובר, תקופת החגים התאפיינה בתלונות השנתיות על כך ששוב נחשפו פתאום פרוטוקולים חדשים ממלחמת יום הכיפורים, לרוב בליווי פרויקטים טלוויזיוניים או תיעודיים. ובצל המסה הזאת, כמעט לא נשאר מי שישים לב להאבסת תוכן נוספת שלא יזיק להפסיק - גם היא על אירוע מכונן בכהונת גולדה מאיר: טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972. עד כמה הפרשה הטראומטית הזאת עובדה שוב ושוב בתרבות הפופולרית? מרוב שכל הזוויות האחרות נלעסו, בשנה שעברה עלה סרט שבו היא סופרה דווקא דרך הפריזמה הנישתית של צוות הטלוויזיה האמריקאי שסיקר את האירועים. אבל כל זה לא מאוד מטריד את "רשת מרגלים" (Band of Spies).

"רשת מרגלים" היא לכאורה סדרה בינלאומית: מעורבות בה חברות הפקה זרות, והיא לא שייכת בטאבו למי מגופי השידור הישראלי - מה שאומר שעבור חברת yes, שמשדרת אותה כאן בבכורה עולמית, היא לא יצירת מקור אלא סדרת רכש. אבל מעבר לזה, הכל מקומי להפליא: היוצר הוא אמיר מן שעבד ב"פאודה", בין המפיקות נמנית חברת סטודיו ענני הישראלית מבית פרמאונט, וצריך להתאמץ מאוד בשביל למצוא בקאסט פרצוף שאינו מוכר. ב"רשת מרגלים" מככבים דרור קרן, הישאם סלימאן, מאור שוויצר, עוז זהבי, אמיר בוטרוס, דניאל גל, אוהד קנולר, דיאנה גולבי, לואי נופי, יעקב זדה-דניאל, לונא מנסור, נתי רביץ ורוי מילר. בקיצור כולם, למעט דיליה מאייר השוויצרית שמגלמת את גולדה ונראית כמו כפילה של לי בירן.

בשימוש המיליון בטריק הסיפורי הכי נורא שיש, "רשת מרגלים" נפתחת עם חיסול שאחריו ראש המוסד דאז צבי זמיר (קרן) מקריין ש"זה היה היעד הראשון של המוסד, אבל זה לא התחיל שם" - כאילו מישהו בקהל ביקש ממנו להתחיל שם. ציר הזמן קופץ אחורה, ואחרי דילוג די מהיר על אירוע הטרור עצמו הסדרה מתהווה לכדי סיפור על מבצע "זעם האל", קרי פעולות המוסד שנועדו לבוא חשבון עם חברי ארגון "ספטמבר השחור". העניין הוא שזה לא סתם סיפור שעובד, אלא כזה שעובד ממש מהזווית הזאת. ולא סתם עובד מהזווית הזאת, אלא בסרט שיצא בכל העולם. ולא סתם בכל העולם, אלא ב"מינכן", הפקת הענק של ספילברג. לא בדיוק פרויקט אינדי שחמק לכולם מתחת לרדאר. לכן "רשת מרגלים" מרגישה כמו סדרה של ישראלים, עם ישראלים, ולמען ישראלים בלבד. אפילו ערכי ההפקה הגבוהים שלה, עם צילומים בהונגריה ומלטה (כלומר לא ביעדי ההתרחשות המקוריים), כבר לא כאלה זרים כאן.

העלייה של "רשת מרגלים" מגיעה לא רק בימים שבהם מציינים 53 שנה לטבח הספורטאים, אלא גם כשמבצע סגירת חשבון דומה - ולאחרונה לא מאוד מוצלח - מתרחש ממש עכשיו. זה מעניק לסדרה ממד רלוונטיות ראוי, ומסייע לחוויית צפייה קצבית קולחת: לפחות לפי שלושת הפרקים הראשונים (מתוך שמונה) שנמסרו מראש לביקורת, כל פרק של "רשת מרגלים" מתמקד במבצע ספציפי אחד, כולל סיקוונסי הכנות עם ניחוחות "אושן 11". אבל בהזדמנויות אחרות הסדרה של מן מתעסקת יותר מדי בתיאוריה, בעודה מדברת בקול רם ואפילו מדבררת את המורכבויות והשיקולים שאיתם התמודדו סוכני המוסד. זה לא מועיל במיוחד לדרמת ריגול, ולפעמים אפילו פוגע בה. את הלבטים והקלישאות האלה כולם קיבלו בעשרות הפרויקטים שהגיעו לפניה. וזה, על אף היותה מפתיעה לטובה, בדיוק מה שמונע מ"רשת מרגלים" לחצות את מכשול ה"עוד אחת".